שפתי דעת קיט

ע"ז ע"י שחיטת הטלה כמ"ש משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן לעבודת השי"ת, נמצא שדם מילה היה להציל מן המשחית אשר בדרך והיינו הכוכב ששמו רעה, ודם פסח היה להציל מן המשחית אשר היה במצרים כמ"ש ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף וזה"ש ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ר"ל ראיתיך מתבוססת ומלוכלכת בשני דמים דהיינו בסכנת דם מן כוכב מאדים ששמו רעה היוצא לקראתכם ובסכנת דם המשחיתים אשר יצאו בלילה להכות כל בכור עובדי אלילים, ואומר לך וגו' תרגם יונתן בדמא דם מהולתא ארחם עליך ובדמא דפסחא אפרוק יתיך, הורה באצבע ששני דמים אלו היו מצילין מן סכנות שני דמים כי בדמא דפסחא אפרוק יתיך מן משחיתים דבקרב מצרים לקחת גוי מקרב גוי אע"פ שהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז מ"מ דמא דפסחא תקנה על זה כאמור, ובדמא דמהולתא ארחם עליך בדרך בצאתך ממצרים להפך הרעה לטובה כי שם של שדי יש בו דין ורחמים כמבואר למעלה פרשת וארא, דין לשון שידוד ורחמים לומר די לצרותם, ועל כן אמר ארחם עליך כי באותו זמן ששם של שדי ישדד המערכה באותו זמן ישוב ירחם עליך בדרך, ונראה שמטעם זה הוסיף רש"י על דברי המדרש ואמר ושהיו שטופים מן ע"ז כו' והיינו כדי ליתן טעם על שני דמים אלו שנמסרו להם להתעסק בהם וא"כ להצעה זו דם פסח היה להציל מן המשחית אשר יצא בלילה בארץ מצרים להכות כל עובדי ע"ז כי הפסח גם כן זמנו בלילה, ודם מילה גרם היציאה ממצרים ביום ההוא להצילם מן כוכב ששמו רעה וכן זמן המילה ביום לכך נאמר ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' וגו' ר"ל בזכות המילה שנאמר בה בעצם היום הזה נימול אברהם יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים, לכך נאמר ויהי בעצם היום הזה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם והלא כבר נא נאמר ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים אלא אחד לגופו ואחד לדרש זה ומ"מ הזכיר בשניהם צבאות צבא שיש לי בתוכה אות והיינו אות ברית מילה, ואות של תפילין כי גם התפילין משלימין שם של שדי כמו המילה ואם כן שני אותיות אלו היו ממלאים שם של שדי אשר בו שדד ה' ב' מיני משחיתים אלו הן שבתוך מצרים כן שבדרך לכך נאמר שני פעמים לשון צבאות, כי בתפילין כתיב ענין מכת בכורות שנ' ויהרג כל בכור וזה גם כן ענין שידור המערכה בכור המזלות על ידי מצות הפסח ועל כן בפרשת קדש לי כל בכור נאמר ענין מכת בכורות וענין הפסח שנאמר ועבדת את העבודה וגו' ואז היה הקב"ה גם כן פועל בשם שדי על כן קובעין שם זה בתפילין ובמילה וק"ל ומה שכתב שני פעמים בעצם היום הזה אחד רמז על המילה ואחד מרמז לכדרבי יאשיה שדרש מאמר (צח) ושמרתם את המצות שאין מחמיצין המצוה כו'

ושמרתם את המצות אל תקרא המצות אלא המצוות כשם שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה וקשה מנ"ל לרב יאשיה למדרש כן אלא שסמך על סוף הפסוק שאמר ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם וכל לשון כ' הוא כמו נתינת טעם על מה שנאמר למעלה ממנו וקשה מה ענין זה אצל זה בשלמא אם ושמרתם את המצות רמז שאין מחמיצין את המצוה שכל מצוה שתבא לידך תעשנה תכף לאלתר ואל תאחר, אתי שפיר מה שאמר כי בעצם היום הזה הוצאתי וגו' ר"ל ממני תראו וכן תעשו כי כאשר עשיתי לכם שבהגיע זמן הקץ לא עכבתי גאולתכם אפילו כהרף עין כך תעשו גם לי שלא תעכבו עשיית מצותי אשר יבואו לידכם כי כאשר עשיתי לכם תעשו לי ולפי שהמצה מצוה ראשונה לישראל על כן רמז ענין נכבד זה במצה וממנה בנה אב לכל המצות, לכך מביא פסוק גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו רמז שאילמלא דם ברית המילה המשלים שם של שדי לשדד בו הוראות הכוכב ששמו רעה לא היו יכולין לצאת ממצרים שנקרא בור אין בו מים כי זה מסכים לדעת האומרים