שפתי דעת קיח
Siftei Daat 118 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →וצולבים ושוקעים, כי אם הורגיהם וצולביהם ושוקעיהם כי להם ימדדו במדה שמדדו להם, והמשל בזה פרעה והמן ונבוכדנצר כי שקעו וטבעו בים את פרעה לפי שגם היא שקע אותם במים וצלבו את המן כי גם הוא בקש לצלוב את מרדכי, ובזכותם ביה בליליא קטיל בלשצר בן נבוכדנאצר כי גם אביו הרג ישראל, ונקט דווקא ג' אלו כי במזמור זה נאמר באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה ודרשו ז"ל במסכת מגלה באנו באש בימי נבוכדנצר ובמים בימי פרעה ותוציאנו לרויה בימי המן על כן הביא הורג ים וצולבים ושוקעים וכן אחר כך מזכיר בפירוש נבוכדנצר ופרעה ולא הזכיר את המן כי לא מצינו בו שהודה על חטאיו אבל מכל מקום היה בקבלת עונש הצליבה, וסמך כל דרש זה אל פסוק בא אל פרעה כי שם נאמר ולמען תספר וגו' והוא מענין אמרו לאלהים ושם נאמר אשר התעללתי והוא מענין נורא עלילה על בני אדם, ולפי בפרשה זו נאמר שני פעמים נלך ומבואר בספר כלי יקר בנעורינו ובזקנינו נלך להקריב קרבנות בבנינו ובבנותינו נלך לשמוח בשמחת החג על כן מביא במדרש גם פסוק ויוציא את עמו בששון וגו' הנאמר במזמור ק"ה שהזכרנו ור"ל עמו היינו הפחותים שבישראל הוציא בששון כי נתפתו לצאת כדי לשוש ולשמוח בשמחת החג, ברנה את בחיריו כי הבחירים שבישראל יצאו בשביל עבודת ה' שקרא רנה לזמר לאל עליון בקול רינה, ומ"ש למען שיתי אותותי אלה בקרבו לפי שמצינו בפרשה זו ג' מצות שנקראו אות, א' מצות התפילין שנקראו אות, ב' מצות הפסח שנאמר והיה הדם לכם לאות, ג' מצות המילה שנקראת אות כי בלילה זו מלו כדי לאכול פסחיהם שנ' כל ערל לא יאכל בו
מאמר (צז) במדרש מפני מה הקדים לקיחתו ב' ימים
ועל דרך המדרש שכך הגירסא בילקוט מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם אבינו שאגאל את בניו ולא הי' בידם מצות להתעסק בהם שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה ממצות ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בהם כדי שיגאלו ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסוריך מבור אין מים בו לכך הקדים לקיחת הפסח לשחיטתו ד' ימים שאין נוטלין שכר אלא על המעשה עכ"ל, קרוב לפשוטו נראה ליתן טעם למה מסר להם דווקא שני מצות אלו דם פסח ודם מילה, קרוב למאי שפירשתי בכלי יקר שבאו לתקן הוראת הכוכב ששמו רעה להפכו כדרך שאמרו רז"ל האי מאן דנולד במאדים להוי גבר אשד דמא מאי תקנתיה להוי טבחא או מוהלא כו', הנה מקום אתי לבארו בדרך אחר וזה כי מצינו שלכל האבות נראה ה' באל שדי לומר לך שאלמלא שם של שדי לא הו יכולין לצאת ממצרים לבא לרשת את הארץ מפני כוכב ששמו רעה אשר עלה כנגדם והיה מעכב על ידם, והקב"ה נקרא שדי על שם שהוא משדד המערכה שנאמר כשוד מן שדי יבא וכן פירשו הרבה מן המפרשים שנקרא שדי על שם שידוד המערכה, וכבר ידעת שהמילה משלמת שם של שדי כי מטעם זה נאמר בפרשת המילה אני אל שדי לפיכך אלמלא המילה המשלמת שם של שדי לא היה השם במילואו ואז היה מעכב על ידם כוכב ששמו רעה וע"י המילה המשלמת שם של שדי בשם זה שידיד ה' הכוכב ששמו רעה וזה"ש שהפך ה' הכוכב לדם מילה ר"ל המילה סיבה אל שידור הכוכב, אמנם גם במצרים היה להם מקום לירא מן המשחית אשר יצא בלילה להכות בכורי מצרים אגב מזל טלה בכור המזלות אשר הוכה ובאלהיהם עשה ה' שפטים וידוע שגם ישראל היו עובדי ע"ז במצרים כמו שדרשו על פסוק לקחת לו גוי מקרב גוי הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז כו' ונר' שמטעם זה נא' ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כי אין המשחית יכול להבחין בין ישראל למצרי אחרי שהללו עוברי ע"ז והללו עובדי ע"ז, אבל אם יהיו בבתיהם יראו דם הפסח על המשקוף ועל המזוזות ואז יראו שאינן עובדי