שפתי דעת קיד

ויאכל את יתר הפליטה הנשארת לכם מן הברד רצה לומר ודאי השאיר ה' מן הברד כדי שתמצא הארבה מה לאכול

מאמר (צג) תהלים מזמור ע"ח המדבר מן יו"ד מכות

ובדרך זה הנה אתי מקום ליישב הקושי שמצינו בתהלים מזמור ע"ח וישובו וינסו אל וגו' ויהפוך לדם יאוריהם וגו' לא הזכיר כל המכות כי חשך שחין וכנים לא הזכיר כלל, ובכל אותן שהזכיר הפך סדרן, ונראה לפרש שלא הזכיר כי אם אותן המכות אשר מהם רצה להוכיח מה שנאמר את אשר התעללתי במצרים שחקתי שבכל מכה נתן לו הרווח' כדי ליתן מקום לאחרת שתחול ורצה להוכיח זה מן שלשה זוגות מכות, והתחיל במכת היאור אע"פ שממנה אין הוכחה זו מ"מ מאחר שבה עשה ה' שפטים באלהיהם כי היאור היה אלהות של פרעה כמבואר למעלה פרשת וארא על כן התחיל בה כלפי וישובו וינסו אל וגו' ור"ל לא זכרו את ידו וכחו ית' שעשה שפטים באלהי העמים זה"ש ויהפוך לדם יאוריה' ונוזליהם בל ישתיון, ואחר כך אמר ישלח בהם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם ר"ל לכך לא עשו בהם הצפרדעים כי אם השחתה בעלמא ולא אכלו אותם כדי שיבא אחריהם הערוב ויאכלם כי אילו אכלו אותה הצפרדעים א"כ לא היה לערוב מקום לחול ולאוכלם וא"כ אף על פי שהערוב סוף המעשה ר"ל אחר הצפרדע מכל מקום הוא קדום במחשבה כי גם בהשחתת הצפרדע כבר קדמה במחשבה אכילת הערוב לכך הקדים הפסוק אכילת הערוב להשחתת הצפרדע לפי שקדם במחשבה כאמור הרי ראיה מן זוג א' מן המכות, ואחר כך הביא ראיה מן זוג שני ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל יסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים הקדים הארבה לברד לומר לך שגם במכת הברד שהיה קדום במעשה ושם עלתה במחשבה גם על מכח הארבה כי לכך השאיר הברד כדי שתבא הארבה ותאכל יתר הפליטה כי הברד לא הכה כי אם גפנם וכדומה לו מן מיני הגבעולין וכן בשקמה בחנמל והוא מין ברד אף על פי שפשוטו מין ארב' הוא מכל מקום מדהכניסו בין עניני הברד יש לפרשו גם מין ברד וכן פי' בקונקרדנסיאס אבל הארבה אכל כל יבולם אפילו מה שהיו מובילין אל הקרקע והוא מן האפילות שאינן נראין אל הכל אכל הארבה ונמצא שהארבה המאוחר קדם במחשבה, ואחר כך הביא ראיה מן זוג שלישי ואמר וחייתם לדבר הסגיר ויך כל בכור במצרים ובכאן הדבר מבואר יותר מבכולן כי על מכת הדבר נאמר כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' ואף על פי שפסוק זה נאמר במכת הברד מכל מקום כך פירושו כששלחתי מכת הדבר בבהמות בנקל היה שבאותו זמן ידבק הדבר גם בך ותכחד מן הארץ אך שאם הייתי עושה כן א"כ לא היה מקום למכת בכורות שתחול לפיכך בעבור זאת העמדתיך להשאיר לך פליטה כדי שתחול מכת בכורות וא"כ בשעה שאמר לו כן הוכיח ה' שמכת בכורות גרמה לו על כן נאמר שם הנני שולח את כל מגפותי אל לבך דהיינו מכת בכורות שנקראת כל מגפותי אל לבך כי עתה אני אומר לך שבמכת הדבר הנחתי לך מקום לגבות חובי מן מכת בכורות, הן בכור אדם הן בבכור בהמה כי לכך נתן לו השארות הדבר הן באדם הן בבהמות כדי שתחול מכת בכורות באדם ובבהמה לכך נאמר ויך כל בכור במצרים לרבות בכור בהמה ראשית אונים היינו בכורי אדם ולפי ששם הדבר מבואר בתורה באר היטיב על כן לא הוצרך המשורר להפך הסדר ולהקדים בכורות אל הדבר כאשר עשה בשני זוגות הנזכרים כי די בזה רמז מה שסמך מכת דבר למכת בכורות ויש כמה מכות ביניהם אלא לכך סמכן ללמוד מהם ענין השחוק ששחק בו ה' ליתן לו הרוחה כדי שתחול מכה אחרת אחריה, ומ"ש ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם לפי שמסיק בילקוט פרשה זו כי כל הבכורים מתו הן בכור מאמו הן בכור מאביו שנקרא ראשית אונו, ובמדרש הרבתי