שפתי דעת קיא

אני שולח כל מגפותי רצה לומר כל המכותי הראויין לבא עוד עליך כולם יחולו כי מאחר שלא נכנעת מן מכת השחין אשר ממנה נכנע פרעה זקינך ואתה בכל זאת מאנת לענות אם כן מסתמא מעתה לא תכנע מפני שום מכה וא"כ וודאי יחולו כל מגפותי הראויין לחול עליך כי אין עוד תקוה לומר ששום מכה תביא אותך לידי הכנעה כי כולם באו בק"ו מן מכת השחין חוץ מן מכת בכורות

מאמר (צ) במדרש י' מכות כנגד י' נסיונות

ובילקוט פרשה זו מסיק שעשרה מכות אלו היה כנגד עשרה נסיונות שנתנסה בהן אברהם והדבר צריך ביאור כי רחוק לומר עשרה כנגד עשרה בלי טעם על כן נראה ליתן טעם לכולם שיהיו מקבילין זה לעומת זה כי מכת הדם שלקה היאור אלהיהן של מצרים כנגד נסיון ראשון שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך כי הליכ' זו היתה קבלת עול מלכות שמים כי הדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה כו' ועוד שבהליכה זו הבדיל אברהם רבים מן ע"ז ע"כ זכה ונעשה נס לבניו שלקה פרעה שעשה עצמו אלוה ואמר לי יאורי ואני עשיתני, מכת הצפרדע כנגד נסיון שהושלך אברהם לכבשן האש כך מסרו הצפרדעים עצמן לתנור אש על קידוש השם כי מהם למדו חנניה מישאל ועזריה כמבואר למעלה, מכת החושך כנגד נסיון שהיה אברהם נחבא במערה ולא ראה אור השמש י"ג שנה וק"ל, מכת הערוב כנגד נסיון ד' מלכות שהראה לו הקב"ה בין הבתרים כמו שדרשו עגלה ואיל ופר רמז אל המלכיות שנמשלו לחיות רעות ובהמות כמ"ש ושן בהמות אשלח בם כך הביא על פרעה הערוב שנאמר שלח ערוב ויאכלם והוא כנגד ארבע חיות שנזכרו בדניאל, מכת הבחין כבר אמרנו שהוא כנגד נסיון לקיחת שרה כי אז נלקה גם פרעה זקינו במין שחין ששמו ראתן, מכת הארב' שאכל יתר הפליטה וגרם להם הרעב זהו כנגד נסיון ויהי רעב בארץ שהוצרך אברהם לצאת מן הארץ מפני זלעפות רעב, מכת הכינים מסיק בילקוט בטכסיסי מלחמה בא עליהם מתחילה סכר אמת המים ואחר כך הביא עליהם קולנים לא חזרו הביא עליהם החיצים. אלו הכינים שהיו נכנסים בתוך גופם כחץ ואולי זה כנגד נסיון גרש את בן האמה וגו' וע"י גירוש זה כתיב וישב במדבר ויהי רובה קשת אומנות פתוחה בקשת וחיצים, מכת הדבר נכנסו הבהמות תמורת המצריים כמ"ש כי עתה שלחתי ידי ואך אותך ואת עמך בדבר, וזה כנגד נסיון העקידה שנכנס איל תמורת בנו יצחק, מכת הברד שקלקל פרי העץ והאדמה כנגד נסיון המילה הגורמ' הברכה בפרי האדמה והיא מקום שעושה פירות כאשר הוכחנו בראיות חזקות למעלה פרשת לך לך וכן יוסף אמר למצרים להמול בשני הרעב וילפינן ערלה זו מן ערלה שבאילנות כו' ע"כ למצרים הערלים ירד עליהם הברד אשר שיבר כל עץ השדה, מכת בכורות בחצי הלילה כנגד נסיון של מלחמת אברהם עם המלכים שנ' ויחלק עליהם לילה ומסיק ברבתי פ' לך לך יוצרו חלקו אמר הקב"ה אברהם פעל עמי בחצי הלילה אף אני פועל עם בניו בחצי הלילה ואימתי במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וכן פירש"י שם וחציו השני נשמר לו לחצות לילה של מצרים, גם יתכן לפרש ענין נסיון העקיד' למכת הדבר בבהמות לפי שנאמר בעקיד' אחר הדברים האלה פירש"י שהיה השטן מקטרג ואמר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר או איל א"ל הקב"ה אילו הייתי אומר לו זבח בנך היה עושה, וא"כ לפי שהקריב אברהם בנו ופרעה לא הניח את ישראל שיעשו זבחי' ועולות במדבר לה' על כן דין הוא שילקו בדבר כל מקנה מצרים בזכות שאברהם לא מנע מאת ה' אפילו בנו ופרעה מנע אפילו פר ואיל לפי שחשב את כל מקנה ישראל כאילו היה שלו ומה שקנה עבד קנה רבו לפיכך היה מונעם מזבוח פר ואיל, ומכת הכינים כנגד גרש את האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ומכאן נמשך שנתן כל אשר לו ליצחק ולבני הפלגשים שם טומאה מסר להם להתעסק בכישופים המיוחסים לארצות הקדם