שפתי דעת קי

דומה לענין ליצנות ופירוש הענין הוא שאחר כלות כל מכה נתן לו ד' הרוחה כדי שיסבור שלא תחול עוד מכה דרך משל במכת הברד החטה והכסמת לא נכו כדי שיטעה שלטובתו ניתן לו הרוחה זו להשאיר לו פליטה ואין הדבר כן אלא לכך לא נכו כדי ליתן מקום אל הארבה שתחול והרי הדבר דומה לחתול אשר עכבר בפיו שמניח אותו וחוזר ותופשו כך כל הרווחו' שניתנו לו לא לטובתו היו אלא כדי ליתן מקום למכ' שאחריה שתחול והקב"ה שחק בו דרך ליצנות לפי שגם פרעה היה מתלוצץ במשה שבכל מכה הודה על חטאו ואמר לפשר עמו וככלות המכה חזר לסורו לכך נאמר אם ללצים,, אם האדם יבחר לו לילך בדרך לצים, גם לעומת זה הוא יתברך יליץ, השם יתברך שוחק בו כמו שעשה לפרעה, ואם לענוים הנכנעים יתך הקב"ה חן

מאמר (פט) טעם למה נאמר ויחזק ד' את לב פרעה דוקא בשחין

והנה מקום אתי לפרש בדרך הפשט מה שנאמר ויחזק ד' את לב פרעה דווקא במכת השחין ולא במכות הקודמי' לפי שנ' ואחר באו משה ואהרן וגו' ויאמר פרעה מי ד' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ד' וגם את ישראל לא אשלח ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו וגו' וקשה מה חידש משה בדבריו שחזר שנית לשאלתו הראשונה ואם זה תשובה על שאמר תחלה כה אמר ד' אלהי ישראל כו' ועל זה אמר לא ידעתי את ד' על כן חזר ואמר אלהי העברים כי אותו אתה מכיר, מנא למשה לומר כן שמכיר אלהי העברים יותר מן ד' אלהי ישראל, ועוד קשה מהו וגם שאמר וגם את ישראל לא אשלח, ונראה שכך פירושו כי פרעה אמר לא ידעתי ה' וגם את ישראל ר"ל גם את ישראל לא ידעתי, לפיכך לא אשלח ואינו מוסב למעלה, ואמר לו משה הנני מראה לך מקום שתכיר את שניהם כא' כי הוא אלהי העברים דהיינו אלהי אברהם שנקרא עברי שנאמר ויגד לאברם העברי וחשב משה כי מסתמא מצא פרע ה כתוב בספר זכרונות מה שקרה לפרעה עם שרה אשת אברם העברי שנ' וינגע ד' את פרעה וגו' וחשב משה שיכנס מורך בלבבו שלא ילקה גם הוא בשחין של ראתן על שמעכב זרע אברהם אצלו נגד רצון ד' כמו שלקה פרעה זקנו על שעכב אצלו את שרה אשתו, ובאמת שכאשר שמע פרעה דבריו מיד מורא עלה על ראשו קצת והתחיל לדבר דברים רכים אל משה לאמר מה לך ולצרה זו להתעבר על ריב לא לך, הלא כל שבטך בני לוי אינן בכלל השעבוד, ובזה מדוקדק הלשון למה משה ואהרן תפריעו את העם כי היה לו לומר משה ואהרן למה תפריעו את העם., אלא רוצה לומר אלו היה המפריע מן שבט אחר אשר ישנו בכלל השעבוד החרשתי, כי בא להציל את עצמו ואת שבטו אבל למה משה ואהרן שאינן בכלל השעבוד לא הם ולא שבטם למה יפריעו העם ממעשיהם וכל זה דברים רכים לפתות השליח שיסלק עצמו, וא"כ קשה מאחר דלשעבר היה פרעה מתיירא מן מכת השחין שלקה בו פרעה זקנו למה כבד לב פרעה כשלקה בשחין והיה לו לשים על לבו כי ע"י מכה זו חזר פרעה זקנו מן רשעתו והחזיר את שרה ולמה לא נכנע גם הוא במכה זו, על כן בא כמתרץ ואמר ויחזק ד' את לב פרעה כי מאת ד' היתה זאת לו אשר חיזק לבבו אחר שהותרה כבר ג' פעמים מן מכת הכינים והלאה, לכך אמר במכת ברד שאחריה עודך מסתולל בעמי דרך תמיה על אשר לא נכנע מפני מכת השחין כאשר נכנע בו פרעה זקינו, ומסתולל מגזרת מסלה כי אחר שעבר על ג' התראות אשר התחלתם מן השנים שלא יכלו החרטומים להוציא והקשה ערפו ולא נכנע בעבור הכנים ערוב דבר ג' פעמים הוי חזקה ואז נעשה לו כהיתר ובאורח כבושה הוא מהלך כפירוש רש"י שהוא מגזירת מסילה דמתרגמינן אורח כבושה ורצה לומר שמיד אחר מכה ג' דהיינו הכנים נעשה רשעתו אצלו אורח כבושה לפיכך נאמר אחר מכת השחין עודך מסתולל עדיין אתה הולך במסילה כתושה אשר הלכת בו גם במכה הקודמת כי לשון מסלה מורה על דרך מעוקל כבוש אשר לסטים כמותו כבשוהו, על כן אמר כי בפעם הזאת