שפתי דעת קז

הזאת היתה כדי להטיב להם למהר הקץ, ותדע כי יש חילוק בקריאת השם וכתיבתו כי בזמן שישראל עושין רצונו בל מקום נקראו בנים ואז ירחם עליהם רחמים פשוטים כרחם אב על בנים וזהו ענין השם ככתיבתו נאמן לשלם שכר טוב, רמז לדבר ה' ה' אל רחום ב' פעמים השם עולה ג"כ כמספר בן דהיינו אב על בנים, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו נקראו עבדים וזהו כנגד השם בקריאתו כי אין אדון אלא בצירוף העבד, וסוד זה גילה ה' למשה באמרו זה שמי לעלם וזה זכרי לדור ודור לא כשאני נקרא אני נכתב כו' וכתיב ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדני, א"כ בשליחות זה בא אל פרעה בשם הגדול ככתיבתו וכקריאתו שהרי קראם בני ועבדים ובוודאי מה שהרע לעם הזה בא להם שקראם גם עבדים ואין באדון כל כך רחמים על העבד כרחם אב על בנים לכך אמר אדני למה הרעותה, וידבר אלהים אל משה ראה הטעות הגדול שבידך כי אפי' שם אלהים שהוא דין פשוט יותר מן שם אדון מ"מ יש גם בו רחמים ויאמר אליו אני ה' ר"ל גם בשם אלהים יש חלק מן שם ה' להיות רחום בדין כמ"ש ה' אלהינו ה' אחד וע"ד מארז"ל ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לא אחד הוא כו' אלא לא כעה"ז העה"ב בעה"ז על בשורות טובות כו' ר"ל מצד שרואין פעולות הפכיות טובים ורעים על כן יצאו למינות לומר שאל אחד פועל הטובות ואחר הרעות וע"י זה יפרידו גם בין שם ה' לשם אלהים אבל לעתיד כולם יאמרו הטוב והמטיב לא יהיה שום מדת הדין בעולם על כן אז יהיה ה' אחד ושמו אחד, ש"מ שבעז"ה המינים מחלקין בין השמות כי ג' מדריגות הם ה' רחמים פשוטים, אדנות ממוצע אבל אלהים דין גמור לא כבנים ולא כעבדים אלא כזרים וחשב משה מאחר שהזכיר השם לפרעה כקריאתו ל' אדנות חשב פרעה הרי הם כעבדיו וזה בזמן שאין עושין רצונו שנקראו עבדים ע"כ מלאו לבו להרע להם וע"כ אמר משה אדני למה הרעות והשיב לו אפילו אלהים כלול ברחמים קל וחומר שם של אדנות שהוא כלול בשם של רחמים שיש בו רחמים וכשם שיש בו נאמן לשלם עונש כך יש בו נאמן לשלם שכר טוב, לכך אמר וארא אל אברהם באל שדי שיש גם כן במשמעותו דין ורחמים דין מלשון כשוד מן שדי יבא כי הוא לשון שידוד רחמים לאמר די לצרותם ע''ד ואל שוי נתן לכם רחמים, ואף על פי כן לא הרהרו האבות אחר מידת הדין הרמוז בו, ואתה הרהרת על שם של אדנות הכלול בשם של רחמים אף על פי שאין במשמעות אדנות כל כך מידת הדין כמו בשם של שדי המורה על שידור גמור ואף על פי כן בשם זה של שדי הקימותי בריתי אתם וגו' כמה מעלות טובות עליהם מן הבטחותי שהיו בשם שדי ואף על פי כן לא הרהרו שמא יתהפך הדבר לדין ושידוד ויש ליתן טעם מה שלפעמים אמרו ואין אתה רואה מה שאעשה אל ל"א מלכים ולפעמים אמרו מה שאעשה לשבעה אומות לפי שהעה"ז נברא בה"א המורה נקיבה והעה"ב ביוד המור' זכר וכל בת יורשת עישור נכסים על כן כל ירושת העה"ז חלק עשירי מן ירושת העה"ב אם העה"ב ימות המשיח נקט מספר שבעה אומות כי לעה"ב ירשו כל ע' אומות ואז ישירו ביר חדש כזכר ואם לעה"ב ממש ואז ירשו י"ש עולמות נקט ל"א מלכים שהוא חלק עשירי מן יש ועל כן נקט אל שדי כי יש בו אותיות יש ואותיות אל ודלי"ת נוספת, וכן בשם ישראל יש אותיות יש ואותיות אל ורי"ש נוספת לרמוז שבתנאי זה ירשו שני עולמות אם יהיו שלימים עם ה' אחד ולא ישתחוו לאל אחר ותדע כי דלי"ת דאחד גדולה שלא יקרא אחר ברי"ש, וכן רי"ש גדולה בלא תשתחווה לאל אחר שלא יקרא אחד בדלי"ת כי השינוי בשניהם עיקר המינות לפיכך בא הרמז ביתור רי"ש בישראל ויתור דלית באל שדי שכשיהיו תמימים עם ה' לקרות אחד בדלי"ת ואחר ברי"ש אז יזכו לשני עולמות לעה"ב יש ובעה"ז אל דהיינו ל"א מלכים לכך נגלה ה' לאבות באל שדי וכן יעקב ראה כן במראה הסולם מספר ז' ומספר ל"א כי הסולם עמד בבאר שבע וראשו בבית