שפתי דעת קו

מסיק במדרש רבתי הנ"ל הלא אין בידינו כי אם רד"ו שנה השיב להם משה הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם אלא מדלג על ההרים אין הרים וגבעות האמורים כאן אלא קצים ועיבורים מדלג על החשבונות ועל הקצים והעבורים, רצה לומר אינו מביט בחשבונותיכם שאתם עושין ת' שנה במלואם שנה בשנה אלא חשבון אחר יש אצל הקב"ה בענין ת' של עינוי וגרות, כי ת' של גירות אתם עושין חשבון מן מיתת האבות והלאה והקב"ה חושבו מן לידת יצחק ונמצא שגם האבות שנקראו הרים בכלל הגירות לכך נאמר מדלג על ההרים, ות' שנים של שעבוד שאתם חושבים בחשבונות שלכם והרי אין כאן כי אם רד"ו, אבל הקב"ה אומר כי לא כחשבונותיכם חשבונותי, כי אתם חושבים למלאים ואני לחסרים כי העולה על הר וגבעה חצי מיל נחשב לו כהולך מיל בבקעה שוה, וזה"ש ועל הגבעות , ומשני צדדים אלו הקב"ה מדלג על הקצים היינו מן מכפר קץ החסר מן ת' ונשאר רד"ו, ואולי מטעם זה נגלה הקב"ה לכל האבות באל שדי כי בשם זה נתפלל יעקב ואמר ואל שדי יתן לכם רחמים ר"ל מי שאמר לעולמו די יאמר די לצרותי, כך בענין הגלות והשעבוד אשר נגזר על בני האבות ולעומת זה הבטיחם בירושת הארץ הזכיר בשלשתן שם של שדי כי בכל מקום שהבטיח את האבות בירושת הארץ הזכיר שם של שדי כדי שלא יצטערו על אריכות הגלות של ת' שנה טרם בואם אל ארץ נושבת על כן הבטיחם שיאמר די לצרותם ויקצר להם הן ימי הגירות הן ימי העינוי ואל אלהים ה' ידע לכוין הזמן ולאמר די לצרתם, וזה טעם על כובד השעבוד בסוף כדי למהר הקץ ושזמן מועט יעלה לזמן רב, ומשה שלא הבין הדבר על כוונה זו ודאי היה קשה לו למה הרעות לעם בזה כי אע"פ שכבר אמר לו ה' שיקשה את לב פרעה ולא ישלחם תכף מ"מ לא אמר לו ה' שיוסף להרע להם לפיכך שאל למה הרעות, ועוד שאל למה זה שלחתני עכשיו, כי אולי יש לפרעה דין ודברים עלינו לומר שלא נשלמו ת' שנה שנגזרו עליכם מאת ה' וא"כ וודאי לא ה' פעל זאת ואינו חפץ בשליחות זה, והשיב לו ה' עתה תראה וגו' שמלת עתה נתן לו טעם על למה הרעותה והוא כדי שזמן מועט זה יעלה אל זמן מרובה ועל ידי כובד שעבוד זה הגיע הקץ שעתה תכף תראה וגו' וידבר אלהים אל משה וגו' רצה לומר אפילו בזמן אלהים שאני נוהג במדת הדין מכל מקום אני ה' רצה לומר רחום בדין ואם כן גם בכובד השעבוד שנראה לך כי הוא מן מדת הדין הקשה גם בו יש רחמים כי הכוונה בו כדי למהר הקץ והגאולה, וארא אל האבות באל שדי שלא יובן ממנו כי אם לאמר די לצרתם הן בקיצור ימי הגרות הן בקיצור ימי העבדות אבל ושמי ה' המורה על רחמים פשוטים לא נודעתי להם, וגם הקימותי וגומר וגם אני שמעתי וגו' שני וגם אלו הם פירוש וטעם על שנגלה לאבות לומר די לצרתם בענין הגרות והעינוי, על ענין הגירות אמר וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה למאי נפקא מינה אמר ארץ מגוריהם אשר גרו בה אלא לומר לך שלכך נתן להם את הארץ כדי שכל ימיכם יהיו מכלל ימי הגרות וינוכה לזרעם מן חשבון ארבע מאות שנה ולומר די לגירותם לפי שגם גרות האבות יעלה בחשבון ארבע מאות שנה, על הענין כובד העינוי שכדי לומר די לצרתם הוכפל השעבוד בסוף אמר וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם רצה לומר יתר על הנגזר כדי לומר די לצרות השעבוד לקרב קץ הגאולה, לכן אמור לבני ישראל אני ה' רחמן בדין כי גם בזמן שחשבו שמדת הדין מתוחה כנגדם בכובד השעבוד גם בפעם ההוא נעשה בכל ברחמים פשוטים כדי לקרב להם הקץ וגם משה ידע זה שהשם של ד' רחמים פשוטים אך לפי שנקרא בשם אדנות על כן חשב שהרעה באה להם מצד השם כקריאתו כי לכך אמר משה אדני למה הרעות הזכיר שם של אדנות בחושבו כי ממנו נמשכה הרעה והשיב לו הקב"ה אני ה' ככתיבתו רחמים פשוטים כי כל הרעה