שו"ת הרד"ד אבן העזר א פה

לחשב לסימן אמצעי א"כ בטב"ע בכלי ל"ח לשאלה לדעת מהר"ל ובדברי הפמ"א י"ל דברי המשנה דנקט כליו דהא אם גופו ל"מ כ"ש כליו וכמש"ל דלכן מפרשי לל"ק דכליו אתיא אף ס"א חיישינן לשאלה ולל"ב קשה למ"ל כליו ולפ"ז ניחא דהנה יש לדקדק דבגופו נקט ארוך וגוץ דאינו שייך שניהם בגוף דאם ארוך ל"ה גוץ וסימנים דתנן היינו ס"א רק באנשים דעלמא אבל חיורי וסומקי יוכל להיות שניהם בכלי אחד חיור ואחד סומק או מקצתו חיור ומקצתו סומק וא"כ למה לא נקט בגופו ארוך ושערו שחור שיתקבצו שניהם בגוף אחד א"כ ע"כ לל"ק ודאי סבר דשני סי' גרועים הוי ס"א וא"כ סד"א לכן מפרש דסימנים דעלמא ורק סימן אחד או ארוך או גוץ וא"כ מה רבותא בהא דתנן כליו אלא ע"כ דתנן כליו אף דיש סי' גרוע בשני כלים חיור וסומק דהוי כסימן אחד חיישינן לשאלה ואבע"א דסובר ל"ח לשאלה סובר בחיורי וסומקי דאף דהוי שניהם יחד דהכי תנן כליו ולא תנן כלו משמע בכ"א זה חיור וזה סומק רק דלל"ב הדין דשני ס"ג ל"ה כס"א והוי כליו רבותא דל"ה ס"ג שנים כס"א ושתי לשונות נחלקו בדברי פמ"א ומיושב בזה מה שמעיקרא לא אסיק אדעתי' הך שנויא דחיורי וסומקי דהוי סבר דזה הוי כס"א ובזה מיושב מה שתמהו האחרונים אמ"ד דחיישינן לשאלה דא"כ למה השמיטו הרי"ף ורמב"ם ולפ"ז ניחא כיון דסד"ר א"כ בגופו היינו אף ס"א א"כ למה תנן כליו פשיטא ועוד כלו הול"ל אע"כ דאף שני ס"א בכלים ל"מ וא"כ לדעת האומר שני ס"א הוי סי' מובהק א"כ מוכח דחיישינן לשאלה ולא הוצרך להביאו דשמעינן ממתניתין דתנן כליו ומהר"ל לטעמי' דשני ס"א ל"ה ס"מ י"ל שפיר דהוא גופא אשמעינן כליו דשני ס"א ל"ה ס"מ וא"כ ל"ח לשאלה ולפ"ז כיון דאנן קיי"ל כל"ב ליתא לדברי הפמ"א ויען ספר פמ"א אינו ת"י לא ניתן להאריך קנצי למלין אין רצוני להורות היתר ולא איסור דברי גיסו ד"ש: סימן לו

בעובדא בווארשא באחד שנסע בדרך וכבואו לביתו הרגיש כאב בביצה ויען נסע אביו אתו ועוד אנשים א"ל אביו כמדומה אני שמחמת דוחק הישיבה בהעגלה הי' הדבר ואיש הנ"ל אמר שלא הרגיש שום כאב אז ולא ידע מאומה כי הי' ישן ואחר שדרש ברופאים ועשו לו רטיות וחדל הכאב רק בפסח מחשש חמץ עזב הרפואה ובתוך כך נחלה על טיפאס איזה שבועות ונתהוה כי נתפח ונתעבה ביצה ימנית עד שהוכרחו לחתכה ולו אשה ובנים והביצה היתה שלמה מה משפטו

תשובה יען רבו הדיעות אעתיק דבריהם ונפרש בס"ד וזה החלי. בש"ע אה"ע סי' ה' ס"ז נכרתו הביצים או אחד מהם או שנפצע אחד מהם או שחסרו או שניקב נקב מפולש ה"ז פסול ובהג"ה דלא כי"מ בעל ביצה אחת והיתה שלימה כשניטלה ונשארת של ימין אמנם ראיתי מקילין כסברא אחרונה וטוב לחוש באיסור דאו' כדברי המחמירין שהן רוב בנין ורוב מנין עכ"ל משמע מדברי הרמ"א דבביצה ימנית אין מתיר ובאמת הטור כתב ג"כ דר"ת מתיר רק בשמאלית ויען דבריהם צל"ע לכן צריך אני להאריך הראב"ד בס' הזכות יבמות כ' להדיא דמותר גם בימנית רק ההבדל בין ימנית לשמאלית לענין דבימנית אינו מוליד ובשמאלית מוליד וכ"כ הש"ג יבמות פ' הערל והר"ת בס' הישר לא הביא כלל שום הבדל ולישנא דגם ביצה אחת משמע איזה שיהי' רק התוס' יבמות דע"ה וז"ל אהא דת"ר פ"ד כל שנפצעו ביציו ואפילו אחת מהן ואפילו ניקבו ואפילו נימוקו או חסרו אר"י בנו של ריב"ב שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת ה"ז סריס חמה סריס חמה ס"ד אלא ה"ז כסריס חמה והתוס' ד"ה כל שאין לו כתבו תימה התניא כל שנפצעו אפילו אחד מהם וא"ל בידי שמים דא"כ אפילו שני בצים נמי דהא כרות שפכה נמי בי"ש כשר ועוד דבידי אדם נמי חזינן כמה שכורתין מהן ומולידין ואר"ת די"ל בין ניקב לניטל מידי דהוה בניטל הטחול כו' (ובס' הישר מדמה לכוליא) ואפילו נאמר דפליג ר"י את"ק הלכה כוותי' כיון ששמע מפי חכמים בכרם ביבנה כו' ובירושלמי משמע דהלכה דכשר אבל משמע שאינו דאר"ז שמעתי שהלכה כר"י ואמר שמואל נמי אם יבא לפני בעל ביצה א' אכשירנו א"ר יודן ובלבד שלימין ואור"י שיש לפרש בתרי גווני כלומר שניטלה האחת והאחת שלימה ויותר נראה לר"י לפרש של ימין וחומרא גדולה וטוב להזהיר לרופאים לחתוך של שמאל אם אפשר ומסיים דעובדא הוי קמי ר"א ואמר אין ברתי את שריא אלא הוי ידעת דלא מוליד ומשמע דהלכה כר"י ומשמע במסקנא דבידי אדם איירי עכ"ל והר"ת בס' הישר לא הביא הא דשלימין ולא של ימין והן דברי הר"י לכן דברי הטור צ"ע

אמנם גם דברי הר" י נראין דמתיר בשל ימין כיון דפוסק כר"י ובירושלמי איתא דר"י אמר כשר ואינו מוליד ע"כ בשל ימין כשר דבשל שמאל הא מוליד ור"י אמר בירושלמי כשר וא"מ ובידי אדם איירי גם בסמ"ג לא חילק בין ימין ושמאל וס' התרומה פוסק כר"י דבי"א כשר דהלכה כר"י לגבי ת"ק א"כ ר"ת ור"י וסמ"ג וס' התרומה וש"ג מכשירין גם בניטל של ימין ופלא על הרמ"א שהשמיטם ודעת המחבר הפוסל הן הרמב"ן בשם בה"ג ור"ה ואחריו הרשב"א והריטב"א ונ"י והרמב"ם והם מפרשים גם דעת הרי"ף כן והא דנקט ר"י ביצה אחת היינו בי"ש אבל בי"א פסול והריטב"א כ' דמה דלא נקט ר"י בשני ביצים נמי דבי"ש כשר משום דחד שכיח תרי לא שכיח וכלם תמכו יסודותם ע"ד הירושלמי בהערל וז"ל תנא ר"י בנו של ריב"ב שמעתי כו' כל שא"ל אלא ב"א ה"ז סריס חמה ואינו מוליד אר"ז שמעתי שהלכה כר"י ואמר שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת כו' אר"י ובלבד שהם שלימין או של ימין אתא עובדא קמי דר"א אמר אין ברתי את שרי' אלא הוי ידעת דלא מוליד כו' אית תנא פ"ד בי"ש כשר אית תנא בין בי"א בין בי"ש פסול ותרווייהו מלא יבא ממזר מ"ד כשר מה ממזר בי"א אף פ"ד בי"א ומ"ד פסול מה ממזר יצירתו בי"ש אף פ"ד בי"ש הוו סברין מימר מ"ד בי"ש כשר כר"י ומ"ד פסול כרבנן אר"א כו' כולי כרבנן הרי שעלתה בו חטטין מי מחתך בה מי מסיית בה הרי הוא בי"א כמו שהוא בי"ש עכ"ל

וראוי לעמוד על דברי ר"ת ולדקדק חדא היאך מחלק בין ניקב לניטל ולא פליג ר"י את"ק ובירושלמי להדיא דפליגי ב) הירושלמי קאמר דוקא ביד"ש אר"י ור"ת מתיר בי"א. ג) דברי הירושלמי תמוהים דאם ר"י בי"ש למה סתם והעיקר חסר מן הספר. ד) בין לגי' שלימין משמע דאי אחת נפצעה פסול או של ימין ניטל ימין פסול ולהירושלמי דבי"ש איירי א"כ אפילו שתי ביצים כשרין דבעינן פ"ד בי"א. ה) לשון אין לו אלא בי"א משמע בין ימין בין שמאל. ו) התוס' התחילו דכמה ב"א כורתין מהם ומולידין ומסיים משמע בירושלמי שא"מ ואיך נכחיש מה שרואין וחזור על בניו מאין הם כמ"ש ר"ת דא"כ אתה מרבה ממזרין בישראל ואיך יפרנס דברי הירושלמי. ז) דברי הירושלמי דפליגי בי"ש והיאך נרמז פלוגתא בי"ש. ח) הא דמי מחתך בה א"ל מובן

ולבאר הדבר כי הנה ב"א ניטל כשר ושתיהן פסול א"כ פ"ד קאי קרא על שתיהן א"כ מנלן נפצע א' דפסול דלמא התורה דוקא אשתיהן קפדה וצ"ל הואיל ומדמי לטחול וכוליא דאף דבהן אין טריפות בניקב ונלקה פוסל דהא יקלקל שאר אברים הפנימים דבשביל שינטל הטחול ל"ה מיטריף בהכי דניטל הטחול גם בי"א כשר ה"נ צ"ל דנפצע אחת יקלקל שני הביצים והוי כפ"ד בשני הביצים משא"כ בניטל לא מתקלקל השני' כמו בניטל טחול דלא מיקלקל שאר אברים משא"כ בניקב וז"פ ובזה יתישב קו' ב' וג' וז' דלעולם הירושלמי נמי מפרש דר"י בי"א איירי וניטל קיל כמ"ש ר"ת רק כיון דתני פ"ד בי"ש פסול ובי"ש כולל רעמים וברד וכן מתחלת ברייתו נברא אחת או נפצע ואדרבה כיון דממזר דיצירתו בי"ש פסול משמע דיליף גם לפ"ד מתחלת ברייתו דפסול וכיון דהברייתא קאי על איזהו פ"ד דאפילו נפצע אחת משמע מתחלת ברייתו ואי תימא דניטל עדיף מנפצע ע"כ לא פסול נפצע אחת רק מטעם שיקלקל השאר ויקלקלו שתיהן וזה שייך רק בנתהוה לקותא אח"כ אבל אם תחלת יצירתו כן לא מקרי לקותא שיקלקל שתיהן וראי' לזה ממ"ש ט"ז ביו"ד סמ"ג סק"א בניקב צד הדק שבעב וקרום יש עליו נראה דמתחלת ברייתו הוא וכשר ואף בושט נקוב