שו"ת הרד"ד אבן העזר א סט

טענה לכן הקשו תוס' שפיר ותירצו דאם הי' שם נתין וממזר ודאי לא מהימנא דלא עביד לגלויי שתוכל לומר אח"כ מ"ע משא"כ לכ"ג דגם מ"ע עביד לגלויי רשעתה לכן מהימנא

לכן מאחר שזכינו לכ"ז נ"ל דהמיקל לא הפסיד בנ"ד ומהראוי להושיב ב"ד ולחקור באיומים ואם תגיד כמו שאמרה אין לאסרה בשביל מעלת יוחסין ולחוש לדברי חת"ס דהנו"ב שתמך יתדותיו עליו ע"כ לא ס"ל כוותי' דהקשה לר"י מ"ש ארוס וארוסתו משבוי' דאין בעלה מעיד עלי' ותי' ב' תירוצים אחד דבשביל דאיסור ודאי אי לא ממנו ל"ח שעיניו נתן משא"כ בשבוי' דהוה ספק וקיל לי' והשני דהואיל וזנתה מאוסה עליו והני תירוצי הם רק שייכי בשהוא מודה אבל לאשה טוענת דידעה אם זנתה שאיסור הוא גם בשבוי' וגם מאוסה ל"ש וא"כ היאך יפרנס הא דאמרו בארוס בלא מודה דמכשיר ר"ג משום דכדיעבד דמי הא אפילו בדיעבד בעינן טוענת ואחר הנשואין ל"מ טוענת ותימה גדולה היא אע"כ כ"מ שהאמינו לדידה בטוענת אפילו אחר נשואין מהני ודוקא היכי שלא האמינו לדידה ורק ע"י הודאתו דהוי כעד החמיר הנו"ב שמא עיניו נתן ונהי דלטעם של הפלאה דבמעלת יוחסין החמירו שעיניו נתן בה שלא להאמינו משא"כ בארוס וארוסתו היו יכולין לישב כי לא מודה דנאמנת לדעת החת"ס דאזיל בשטת רבו אבל מיהת הנו"ב ודאי לא ס"ל כוותי'

הגם כי הבאתי ראי' של"ח לדברי הנוב"י לעיל מחגיגה מ"מ לא החלטתי לדינא וברוב פסולין כשהמשודך מודה צ"ע אי תנשא לכתחלה שמא עיניו נתן הגם דנו"ב עצמו נוטה לחלק דבשלמא היכי דאסור בדיעבד כמו שבוי' א"מ מי שרוצה לישאנה אבל כיון דדיעבד מותר לא מחמרינן לחוש לעיניו נתן בה ונסתפק בזה נ"ל להביא דאין לחלק בזה דהתוס' כתובות דפ"ה הקשו דמאי פריך אביי דלמא תרווייהו טעמי צריכי ותי' דאי מודה לא מכשיר ר"י א"כ גם לר"ג ברוב פסולין ל"מ מודה עכ"ד והנה ר"י אמר וליטעמיך הלכה ואת לא תעביד אלא הא לכתחלה הא דיעבד והא נמי כדיעבד דמי ועיין בר"ן דלאו דיעבד ממש רק כמו דיעבד וא"כ אביי דמקשה ודאי ג"כ הבין הלכה ואת לא תעביד ותי' של ר"י רק דאביי סבר דזה הוי כלכתחילה וא"כ הדרא קו' תוס' דלמא תרווייהו צריכי דלר"י מודה ל"מ כיון דגם דיעבד ל"מ משא"כ לר"ג דדיעבד מהני אז מהני מודה ול"ח שעיניו נתן בה אע"כ דאין לחלק ויען אינו מענינינו לא אאריך פה

ובאמת הי' סברא בנ"ד שלא להאמינו שכהן הוא כיון שהחזיק עצמו בעיר שלשים יום ללוי אין מאמינין לו שכהן הוא ומהרי"ט ח"א סי' קמ"ט כ' בהוחזק לכהן דל"מ אמתלא כיון שסוקלין ושורפין על חזקות וא"כ ה"ה להיפך א"נ דכהן הגם דחומרי כהונה יש עליו מטעם דשויא אנפשי' חד"א באמרו שכהן ועלה לדוכן א"כ לפי דעת רמ"א דא"נ הבעל שאשתו זנתה בזמה"ז הואיל ואיכא חר"ג א"נ למשוי חד"א אבל יש לפלפל בזה הרבה ובדברי ר"ן נדרים ד"צ וכאן אין צורך דאפילו ודאי כהן ראוי להתיר לענ"ד

זאת יש להודיע כי לא יניחוהו לעלות לנ"כ ולקרותו ראשון עד שיברר בעדים והוא כהן וכל חומרי כהונה וזרות עליו וקודם עבודה יצא מבה"כ ולא יטמא למת ורק יקראוהו אחרון לס"ת עד שיברר שכהן הוא בשני עדים דכיון דאמר שלוי הוא שויא חד"א מלעלות לנ"כ מעשה דכה תברכו ולא זרים. ובאמת המ"ל מסופק בשויא חד"א אי מועיל עדים להכחישו להתיר לו אמנם באמתלא מותר ומשום שהוחזק ל' יום מהני עדים נגד חזקה מיהת ל"מ ע"א נגד החזקה. וכאן אמתלאתו דבוש הי' ליקח זונה וסבור שלא יניחוהו לדור אתה. והגם דאמתלא כזה שרצה לעשות איסור נחלקו האחרונים בזה ויש לנו אריכות דברים בזה ובדברי המ"ל מ"מ אם יברר בעדים יש להתירו מפני הבושה גם כי המהרי"ט בתשו' הנ"ל חוכך בזה"ז אי עבר אעשה זר העולה יש לסמוך בעדים להניחו לעלות לנ"כ

עתה מה שיש בזה לפי שמניקה את בנה ומינקת חבירו אסורה ובזנות יש מחלוקת ומבואר בא"ע סי"ג והרמ"א לא הקיל רק במופקרת והאשה בעצמה מניקה הנה לפי הודאת הבעל בתחלת ש ד מרחשון עד ט"ו סיון כבר שלמו שבעה חדשים ולכאורה הוי קצת יותר מז"ח והוא בן ח' א"כ לכאורה מוכח שאינו ממנו אמנם יוכל להיות שהוא ממנו והוא בן קיימא ומצינו בן ח' שגמרו שעריו וצפרניו דהוא בן קיימא תו דהנו"ב מה"ק סי' כ"ב בנשאת ט"ו באב וילדה כ"ה שבט כתב וז"ל אפילו לא נתעברה מביאה ראשונה אפילו נימא הצד היותר חמור שלא לבשה לבנים עד יום ז עכ"פ טבלה שלהי אב קודם ר"ח אלול וילדה כ"ה שבט אפילו ילדה תחלת שבט בר שבעה הוא כי שפירא גרם וכמבואר באה"ע ס"ד סי"א בהג"ה באשה שנתעברה מבעלה סוף סיון וילדה תחלת כסליו והשתא לענין ממזרות דאיסור דאורייתא אמרינן שפירא גרים כ"ש לענין מינקת חבירו דהוא דרבנן עכ"ד וא"כ שנשאת כ"ו כסלו וילדה סיון ט"ו בו א"כ תלינן שאחר נשואין נתעברה ושלו הוא ושפורא גרים ואין בזה משום מינקת חבירו

הן ראיתי להחת"ס שתירץ קושיית הח"מ מהא דפריך בכתובות ל"ט והא אין בין נערות לבוגרות אלא ששה חדשים והא דלמא אולידה בה' חדשים וב' ימים דשפירא גרים ועדיין לא מטי ימי בוגרות דמה דתלינן שפירא גרים להעמידנה אחזקת כשרות שלא תהי' זונה אבל זו שזנתה אנו תולין שזנתה גם קודם ולאו בתולה היתה ואין לה קנס ונתעברה קודם י"ב ואי דאינה מתעברת קודם לכן ומיעוטא הוא הא גם לה' חדשים וב' ימים מיעוטא הוא עכ"ד

ובאמת דבריו נפלאו ממני אטו אי מיעברא בקטנותה לא משכחת שתהי' בתולה בעת שאנסה הא משכחת שאנסה שנה או שתים קודם ואח"כ ילדה ולד ומה נ"מ אי מעברה בקטנות או בנערות מ"מ בשעה שאנסה ודאי בתולה דלא הי' מעוברת שתי שנים ועוד דשם פריך לחכמים דמעברה ומתה א"כ לא ילדה כלל ממה שנתעברה בקטנות תו הא משכחת אפילו לר"מ דקטנה אין לה קנס כגון שהעבירה עפ"י חבית של יין כמ"ש תוס' בחגיגה די"ד ע"ב והיתה בתולה ואח"כ אנסה ונתעברה דידעינן שקודם לכן לא נתעברה או עכ"פ בתולה היתה אבל ל"צ לזה דגמ' אזלי לחכמים דיש קנס מדקאמרי שם ומי מעברא והתניא כו' וחכ"א משמים ירחמו ומאי ס"ד הא לאו בתולה ואין לה קנס אע"כ דקודם לכן אנסה אלמא דקטנה יש לה קנס וא"כ משכחת שאנסה כמה שנים קודם והיתה בתולה ע"כ דברי הח"מ נכונים גם ההפלאה כ' תירוץ אחר דבשלמא בש"ע אה"ע משום דמוקמינן אחזקת כשרות שלא זינתה אבל כאן דזנתה דניסת בל"ז יצאה מרשות אב וא"כ שמא זנתה גם קידם ונתעברה ג"כ קודם ובנים הרי הן כסימנים ואין בין נערות לבגרות אלא ו"ח א"כ כבר בוגרת היא עכ"ד אבל ג"ז תימה דהא תני רבה בר לואי ביבמות די"ב גבול יש לה לפני זמן (פרש"י בת י"א) אינה מתעברת כל עיקר א"כ משכחת שנעשה בת י"א בסוף חדש סיון וילדה תחלת כסלו דאז ודאי לא מעברא קידם לכן וא"כ ודאי שפורא גרים ועוד משכחת כגון שנתעברה ע"י אונס דלא הורע חזקת כשרות דילה א"כ ל"ח שנתעברה קודם לכן וזה ק' גם על החת"ס וגם תימה למה לא נעמיד אחזקת כשרות דהשתא זנתה ולא קודם ומי גרע ממומר דמה ששחט קודם כשירה כמבואר ביו"ד בש"ך ס"א ונהי בזה יש לעיין במילי דממון אבל על כולם יש להפליא אטו ל"מ שנתעברה מארוס שקדשה בביאה דעדיין ברשות האב ובעי אי יש בגר בקבר ובאמת תימה על הגדולים הללו ובער אנכי ולא אבין

מיהת יצא לן מדבריהם דרק בשביל חזקת כשרות דלא זנתה תלינן בשפורא גרם א"כ בנ"ד דכבר זנתה שנים רבות וגם עתה הודית על זנונים ול"ל חזקת כשרות א"כ מנין להקל ובכזה לא דברו הרמ"א גם הנו"ב וא"כ כיון דלא שכיח ששפורא יגרום מנין לנו להקל

ובאמת י"ל קו' הב"ש מהא דפריך בר"ה די"א בשיתא מי קילדה דלמא שפורא גרם די"ל כיון דבל"ז ליצני הדור אמרו מאבימלך נתעברה שרה א"כ איך יהי' שפורא גרם שיגרום לעז יותר על הצדיק ודאי רק בדרך העולם ילדה לשבעה אבל שפורא שיגרום וזה ע"צ מיעוט מן המיעוט בודאי ל"ה הלידה בזמן קצר כזה שיהי' הלעז יותר ועוד י"ל דשפורא גרם מה שמקדשין החודש כהא שאמרו חז"ל אקרא כו' גומר עלי נמלכו לעבר בתולין חוזרין