שו"ת הרד"ד אבן העזר א סו

דר"א ב"י לא ס"ל כוותי' וממילא ידענו דא"ה כשאר תנאי דיחיד ורבים ה' כרבים

עוד נ"ל מה דהוצרך לומר א"ה כר"א מה דפשיטא דה' כחכמים והוא כאשר נשים לבנו לדקדק דכולהו תנאי ר"א ור"ע ורמב"ח ור"י חשיב בברייתא קמי חכמים ואלו לדר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה לבתר חכמים לכן י"ל דר"א מפרש דברי חכמים דאמרו שנבעלה ב"ז היינו אפי' פנוי' והלכה כוותי' קמ"ל דא"ה לפי דפליג עלייהו ואין לסתור דברינו מדקאמרי חכמים אין זונה אלא כו' משמע דמקילי מדר"ע במופקרת מכ"ש דפליגי אדר"א בפנוי' דז"א דחכמים לאו אכולהו מהדרי להקל דהא ודאי ר"א דאמר זונה כשמה ודאי לא ממעטי חכמים רק מוסיפין ח"כ או ח"ל ג"כ וא"כ דאין זה לא בא למעט רק מר"י דאמר אילונית דבמתניתין הכי תנן רי"א כהן לא ישא אילונית וחכ"א כו' א"כ הוי מצי למטעי דבכלל דבריהם גם פנוי' ור"א מפרש לחכמים קמ"ל ר' עמרם דלא כן וא"כ כיון דחכמים לא חילקו בין פ"א לפעמים הרבה ידענו דא"ה גם לדר"ע כיון דאין פנוי' בכלל ב"ז א"כ מדלא חשבו מופקרת פשיטא דפליגי אהא והלכה כחכמים

ועוד י"ל דר"ע לא פליג אדר"א כלל דהנה טעמא בעי למה דוקא מופקרת חשיב זונה לכן נראה דכשם שגיורת פסולה לפי שבנות עכו"ם הוו כזונות הואיל ומפקירות א"כ בנות ישראל המופקרות פנויות ג"כ בכלל זונה נינהו והנה כ' רש"י בחומש והוא מדרש ב"ר על בתולה ואיש לא ידעה דבנות עכו"ם היו משמרין בתוליהן ומפקירות עצמן שלא כדרכה א"כ מוכח במופקרת שלא כדרכה דמקרי זונה וה"ה לב"י במופקרת שלא כדרכה משא"כ לר"א דאמר בפנוי' דהוי זונה כ' הש"מ כתובות ד"ל אהא דא"ב בעולה לכ"ג דבאונס או שלא כדרכה לא אמר ר"א א"כ כיון שחדשנו דר"ע למד מופקרת מנכרית א"כ בשל"כ אמר למלתי' דגם הם משמרין בתוליהן ובהא פליגי חכמים דאין זה זונה אבל מצינן למימר דסברי שפיר בכדרכה כר"א ובכלל ב"ז הוא לכן הוצרך ר' עמרם לומר א"ה כר"א ול"ק קו' הסמ"ג על הפוסקים החולקים לזה

ובזה י"ל קו' תוס' סנהדרין ד"נ ע"ב ד"ה ת"ל דהא לקמן אמר דר"ע סבר לדר"א ואלו ביבמות מוכח דפליג ולפ"ז ניחא דר"ע בשל"כ מופקרת בעי אבל בכדרכה י"ל דמודה לדר"א

הן אמת ראיתי להמ"ל פ"י מא"ב תמה אדברי השטה שכתבו דר"א מודה באנוסה או שלא כדרכה מסוגיא דיבמות דנ"ט ורב דאמר כר"א אי ר"א בעולה הוי זונה נמי הוי והא רב בשל"כ איירי וא"כ ל"ה זונה וכן באונס שכ' דל"ה זונה לר"א תמוה דהא רב אמר שם אדראב"י דאמר באנוסת חבירו הולד חלל דסבר כר"א אלמא דאפילו באונס חשיבא זונה והן לכאורה תמיהות עצומות ונלענ"ד לישב דהנה הרמב"ם כ' פ"א מה"א דבפנוי' איכא משום ל"ת קדשה ונ"ל דהש"מ כתובות סובר דטעמי' דר"א דעשאה זונה לפי דאיסור לאו קעבדה ולכן סובר כיון שלא רצתה לזנות רק נאנסה אין זו קדשה ולא עברה אלאו ל"מ זונה וא"כ י"ל כיון דאין לוקין בשפחה חרופה אשלכ"ד אף דודאי קדשה מקרי דהא שפחה היא וכמבואר בכריתות ד"י א"כ מכ"ש פנוי' שלכ"ד דאינו בלאו וכיון דלא עברה אלאו ל"ה זונה כן סברת הש"מ והנה מאחר דרב ל"ל סברת ר"א דראב"י יש חלל מחייבי עשה סבר ודחיק נפשי' למימר דראב"י סבר כר"א וע"כ סובר דלא בשביל עבירה דל"ת קדשה משוי זונה דאנוסה לא עברה רק כל ביאה שאין בה קדושין אף שהיתר הוא זונה מקרי א"כ פריך לדידי' שפיר גם שלכ"ד זונה הוי דביאה שלא לשם קדושין משוי לזונה משא"כ לדידן דראב"י ל"ל דר"א למ"ל לדחוקי בדברי ר"א הא י"ל טעמי' משום דקעברה אלאו דקדשה א"כ באונס דל"ש זה אי שלכ"ד דאף בשפחה חרופה דעיקר קדשות בשפחה כתרגום אונקלוס מ"מ מיעט הכתוב שלכ"ד מכ"ש דפנוי' אינה מוזהרת אשלכ"ד ויש להאריך ואכ"מ

ויש לה"ר דלא כהסמ"ג מסנהדרין ד"נ ע"ב ת"ר ובת כהן יכול אפילו פנוי' ופריך עלה בגמ' לזנות כתיב ומשני סבר כר"א דאמר פנוי כו' עשאה זונה וקשיא כיון דר"ע נמי אמר בד' נ"א ע"ב יכול אפילו פנוי' והקשו תוס' דר"ע ל"ל דר"א ותי' דמיהת במופקרת מודה ועיין במהרש"א ד"נ ע"ב ד"ה ובת כהן וא"כ למה מוקי ברייתא כר"א ודלא כהלכתא לישני דר"ע דמופקרת הוי זונה וכהלכתא כיון דלר"ע ודאי אמופקרת קאי דאיהו פליג אדר"א א"ו דאין הלכה כר"ע א"כ נקט דר"א דאפילו באינה מופקרת איצטריך למעט בת כהן משריפה אבל אי תימא דהלכה כר"ע לוקמי בריית כהלכתא ולפמ"ש לעיל לישב דר"ע נמי סבר לדר"א ניחא קצת אבל דעת התוס' אינו כן ולהאומרים בשלכ"ד נמי סבר ר"א קשה על הסמ"ג

הגם דאפשר לישב קו' התוס' דהא ר"ע ל"ל דר"א ודוחק לומר דבגמ' דוקא במופקרת איירי רק דכוונת הגמ' דאילו נקטינן דבעילת פנוי' ל"ה זנות האיך ס"ד לומר דב"כ פנוי' בשריפה והא לזנות כתיב אבל כיון דחזינן לדר"א דאמר עשאה זונה ונהי דר"ע סובר דאינה מופקרת לא מקרי זונה משום שתהי' קרוי' בשם התואר זונה עד שהפקירה עצמה להרבה וכהא דלא נקרא בפ"א מומר רק כשיהי' מועד לכך כמבואר בש"ך יו"ד סי' ב' אבל מיהת הביאה מקרי זנות בלשון התורה ולכן שפיר לענין ב"כ הוי בכלל דלזנות דהביאה מעשה זנות ובהא סבר ר"ע כר"א דביאת פנוי' מקרי זונה דאילו לחכמים לא נקרא זנות כלל מדסתמו ואמרו שנבעלה ב"ז ופליגי אדר"א מוכח דביאת פנוי' לא מקרי בעילת זנות אבל שתהי' עלי' שם התואר זונה לא נקראת עד שהוחזקה והפקירה א"ע ולכן משני בהא כר"א דב"ז מקרי ובהא סבר כר"א אבל מיהת זונה לא מקרי לאסרה לכהן ואפשר להעמיס כן בתוס'

ועוד אמינא דלר"ע נהי דלא מקרי זונה אם לא הפקירה עצמה דשמא יצרה תקפה אבל בב"כ אי הי' הדין דפנוי' בשריפה וא"כ כיון שהתרו בה למיתה וקבלה התראה אין לך מומרת לזנות גדול מזה וכהא דאמרינן בחולין דמ"א כה"ג בהתרו דמקרי מומר וא"כ הוא לר"ע נמי אפילו בפ"א זונה משא"כ בפנוי' דעלמא ודאי ל"ה זונה בפ"א וא"כ בהא סבר כר"א ולא מטעמי' רק אילו הי' שורת הדין דבשריפה והיו מתרין בה למיתה וקבלה התראה ודאי בהא סבר כר"א דאפילו בפ"א הוי זונה והוי כמופקרת ועוד גרוע מינה

ובזה י"ל דברי הרמב"ם פ"א מה"א שכ' דהבא על הפנוי' לוקה משום ל"ת קדשה ממה שתמה הראב"ד דא"כ מפתה אמאי משלם קנס הא אין לוקה ומשלם וע"כ קושיתו לר"ל דאמר דגם בחייבי מלקות שוגגין פטורין דאל"כ משכחת בלא התרו שמשלם קנס. ולפ"ז ניחא דהרמב"ן סובר לחלק דפנוי' לא מקרי קדשה רק מופקרת י"ל דהרמב"ם נמי סבר באינה מופקרת דלא מקרי קדשה רק אם התרו בהם למלקות אף בפ"א נקראת קדשה ולוקה משא"כ בלא התרו בה אז בביאת זנות לא מקרי קדשה וא"כ לא מקרי ח"מ שוגגין כלל כיון דלא התרו אין כאן איסור תורה כלל ויש לפלפל בזה. ואפשר לישב בזה דברי הטור סי' כ"ו שכ' אקדשה והיא זונה האמורה בתורה שגמגם בה הב"י דלכאורה י"ל דכיון שכ' דלוקה א"כ מיירי בהתראה א"כ שפיר בהתרו באשה הוי זונה גם לכהן ולא קיי"ל כר"א רק בלא התרו בה ובזה יתישב מה דהביא הטור דלוקה אף דאין דרכו להביא מה שא"נ בזה"ז כיון דבא להזכיר מנין קדשות וזונה הוכרח להביא מלקות דאל"כ לא נעשה זונה כ"ז לפלפולא ואפשר לישב בזה הסמ"ג קצת

אבל באמת קשה ודחוק דמייתי בגמ' סבר כר"א דלא כהלכתא ולא משני כר"ע דאתיא כהלכתא ותו מדפריך לזנות כתיב ומשני כר"א משמע דסתמא דתלמודא סברי דאין זנות לפנוי' ומוכח דלא כר"ע

ונראה בדרך מרווח לישב דברי הסמ"ג דכיון דברייתא הביא ר"א אומר זונה כשמה פי' א"א שזנתה ואתי ר"ע לא להחמיר אלא להקל דאף מא"א ל"ה זונה רק מופקרת ונהי דבכ"מ לא מצינו שיתיר ר"ע לכהן אם זנתה פ"א משום קרא דכי תהי' לאיש זר מידי דהוה בח"ל שכ' הראב"ד דאף דזונה ל"ה מיפסלא מקרא דכי תהי' לכהונה או לתרומה אבל אינו לוקה משום זונה עד שתהי' מופקרת ופליג אדר"א דאמר זונה כשמה אפילו פ"א ולהכי פריך בסנהדרין לזנות כתיב דבאמת א"ה כר"ע רק אפילו פ"א נעשה זונה בא"א ובפנוי' אפילו בהרבה לא ולכן כ' הסמ"ג דאינך הוי הלכה וחוששין בכולן להחמיר כיון דקיי"ל כחכמים ודאי לא קיי"ל כר"ע ולהכי שפיר פריך בסנהדרין לזנות כתיב דלא מצינו תנא שיסבור