שו"ת הרד"ד אבן העזר א נ

מכשרה וא"כ לקהל הוי ס"ס מארוס או מעכו"ם אבל לכהונה חדא ספיקא אי מארוס ואסורה לכן פרש"י לאוסרה על בעלה דאז אם אתה פוסל מכהונה דלאו מארוס שוב אסורה לבעל אפילו אי מעכו"ם לכן א"א למעבד תרתי דסתרי א"כ מתירין גם לכהונה דכדיעבד דמי

עוד נ"ל דאפילו אי נימא דרש"י לא ס"ל כהרמב"ם מ"מ ניחא דנהי די"ל דסבר דל"ח לכותי ועבד מ"מ לא מקרי תרתי דסתרי כיון דיש מציאות רחוק דהכי אשכחן בשני שבילין בב"א דספיקו טמא ואמרינן בכתובות דכ"ז דאם יש מחבואה אחת מצלת על כולן ועמ"ל בה' חמץ ומצה שכ' דאף דודאי לא נחבאו כולן רק אחת כיון דשבוי' ספק ל"ש לומר דסתרי אהדדי דאפשר שגם אותן שלא נחבאו טהורות א"כ ה"נ כיון דאפשר מכותי א"כ לא חשיב למהוי כסתרי אהדדי והיו יכולין להתיר לקהל ולפסול לכהונה דהוי לכתחילה לכן כ' רש"י רק לאסרה לבעלה דהוי כסתרי אהדדי לכן מכשירין גם לכהונה אמנם י"ל דכאן שפיר בה"ג פוסל לכהונה ולכן כ' דהו"ל ברתא כמש"ל אפילו להרא"ש וטור דל"ה ספק מכותי מ"מ לכהונה הוי לכתחילה ומשום דמכשרינן לקהל לא סתרי דכבר כתבנו הואיל ואפשר מכותי ועבד לא מחזי מילי דרבנן כחוכא ואיטלולא ואי דא"כ אתה אוסרה על בעלה הא ליכא חשש דאם יבא בעלה ויאמר בצנעא בא דאיהו קים לי' מותרת לו א"כ אין אתה מוציאה מבעלה והא דארוס וארוסתו שאני דהא השמ"ק מפרש חדא דקא מודה שאומר שיודע דלא אפקרה לאחר לפרש"י ז"ל ועוד כי לא מודה שלא שמרה מביאת אחר וי"ל דאפקרה לגבי אחריני נמי כדאיתא ביבמות דס"ט וא"כ כיון דלפירושו הבעל לא ידע אי זנתה לאחרים ג"כ שפיר אי אתה פוסל לכהונה גם בעל יוציאה לכן גם לכהונה כדיעבד חשיב אבל בהא דבצנעא בא ודאי דבעל יודע האמת פסלינן לכהונה לכן כ' בה"ג ברתא דמ"מ רק משום ממזרות א"ח אבל פסולה לכהונה וא"כ אפילו בה"ג סבר כדעת טור ורא"ש דלא הוי ספק מעכו"ם מ"מ ניחא דהלקוה כדי לפסול לכהונה מטעמא דאמרן. הן יש לעיין בהא דמלקין על היחוד דאמרו ה"מ בפנוי' אבל בא"א לא לזעירי דאמר נסתרה דאסרינן לכהן אמאי אין מלקין בא"א כדי שהבנים יפסלו לכהונה י"ל דבכתובות די"ד לא אמרו רק דמודה דאין אוסרין על היחוד אבל מלקין י"ל דלזעירי נמי בא"א איירי ומיושב טפי דלא נצטרך לדחוקי כמ"ש תוס' דמלקין אפנוי' ואוסרין אאשת איש והא דמסקינן בקדושין דבא"א לא מלקין י"ל לדידן דקיי"ל כר"ג בנסתרה לא מיפסלא לכהונה דכדיעבד דמי אבל לר"י אה"נ דמלקין בא"א כיון דנפסל לכהונה משום מעלה ועוד יש לישב ולא רציתי להאריך

ולפמ"ש בתשו' א' דבקדל"פ מלקין אפילו בא"א א"כ י"ל דהלקוה דלא גרע עכ"פ מדבר כיעור או קדל"פ דנהי דלהכשיר הולד אמרינן בצנעא בא מ"מ מכוער הדבר ויש לעיין

ולולא דברי הראשונים הי' נ"ל לפרש דברי בה"ג בדרך אחר ומלתא חדתא קאמינא דבה"ג ציין עצמו אהא דממזרת א"ח דאתמר בגטין דפ"ט והך ברייתא ביצא עלי' קול דתניא בעולה א"ח (ומפרש התם למעלה דאימר פריצותא בעלמא דחזאי נשואה וארוסה א"ח פרש"י דלא אמרו היום רק מכבר שלא לפלוני א"ח בעיר אחרת א"ח ממזרת א"ח שפחה א"ח ויש לדקדק מדלא ערבינהו לכולהו בחד בבא אלמא דכל חדא טעמא אוחרי אית בי' והנה בטעם שפחה דאין חוששין כ' כיון דאין בו מעשה רק פסול משפחה ל"ח אף שהקול ברור וא"כ ק' ממזרת אי מטעם פסול משפחה ליערבינהו ולימא ממזרת ושפחה ואי לא רק דהקול שזנתה א"כ הוי מעשה אמאי ומ"ט א"ח לכן פי' בה"ג דיצא קול דבעלה הלך למדה"י דנהי דאילו ידעינן דכן הוא אז ממזרות הוא ולא תלינן דבצנעא בא כשטת הרמב"ם אבל כיון דתנן התם יצא קול שנתקדשה ס' קרוב לו דהוי קול ושוברו עמו ואמרינן התם ההוא גברא דקדיש באציפא דתחלתא דאמרינן עיינו רבנן דל"ה בה ש"פ ופרש"י דעיקר חשש הקול מפני החשד והכא ליכא חשד דיאמרו לית בי' ש"פ ועיין באה"ע סמ"ו ובב"ש שם דאף דמן הדין אין להקל שמא ש"פ במדי אף באנו ש"פ מ"מ בקלא ל"ח וגדולה מזה איתא במתניתין יצא קול שגירש ע"ת דהוי קול ושוברו ומשמע דאף בתנאי דשוא"ת דהוי גט ודאי ול"ח שמא יעבור וכמ"ש הש"ך ח"מ ס"ס מ"ו דעלי' להביא ראי' ואף ספיקא ל"ה מ"מ מהני לבטולי קלא אף שהדבר צריך עדים ה"נ כיון דאם יבואו עדים דבצנעא בא כשר הולד א"כ ה"נ בקול שהלך בעלה למדינת הים ל"ח דשוברו עמו דיאמרו חקרו ב"ד ועיינו דבא בעלה בצנעא ועדים העידו כן דומיא דתנאי והכי מוכח מלשון בה"ג דנקט ה"ד דקאמרי בעלה הלך למה נקט דקאמרי ולא נקט כגון שהלך וגם למה נקט הבה"ג וזניא דהא באמת אנן אמרינן דלא זנתה אע"כ דקאמרי היינו שכן יצא הקול וזניא וכיון דאפשר אם תברר בעדים דבצנעא בא כשר הולד א"ח דיאמרו עיינו רבנן וגבו עדות דבצנעא בא לכן א"ח אבל אי ליכא קלא רק דאנן ידעינן כן דהלך למדה"י לא תלינן דבצנעא בא גם לבה"ג לכן שפיר הלקו לאמי' דשמואל דהיכי דידענו בבירור לא מקילין בשביל הך סברא ותמה אקרא ונעלם ממנו מדוע לא פירשו דברי בה"ג כדברינו ולא הי' מחלוקת כלל בינו ובין הרמב"ם וכל השמועות שהקשו עליו ל"ק עליו. וער"ן סוף גיטין שהביא פלוגתת ראב"ד ורמב"ן בדין קדושין פמש"פ צריכין שיתברר או לא

ואפשר לומר דהתוס' ורא"ש סברי דאי לא שכיח שבא בצנעא כלל אף קול ושכיח ל"ה אבל ודאי סברתינו נכונה ומצאתי סעד לדברי בשו"ת רשב"ץ ורשב"ץ סי' תקל"ה כ' דבה"ג סובר דהוי ס' ממזר ובאמת דבריו תמוהים דהא הביא ממזרת א"ח ה"ד כו' משמע דאף ספיקא ל"ה אע"כ דמפרש כיון דחשיב לה קול ושובר עכ"פ אם יודעין עפ"י עדים שבעלה הלך למדה"י וילדה מיהת ספק שמא בצנעא דאי ודאי ממזר א"כ ל"ה חשיב קול ושוברו וגם בקול היו חוששין ולגירש ס' קרוב לו לא דמי. אבל תמוהים לי דבריו שכ' דהרא"ש ג"כ מפרש לבה"ג הוי ס' ממזר וזה תימה דא"כ מה מקשה הרא"ש מרבה תוספאה דלא אמר שמא בצנעא מה קושיא הא בשביל שמא בצנעא הוי ס' ממזר ומשום אשתהי הולד כשר ומה שנסתייע הרשב"ש לסברתו מדנקט בה"ג דלמא בא בעלה בצנעא אלמא ספיקא הוי אבל זה אינו ראי' די"ל הואיל וספיקא הוי מוקמינן אחזקת כשרות כמ"ש תוס' חולין די"א אהא דמכה אביו דאפילו לא אזלינן ב"ר מוקמינן אחזקת כשרות או כמש"ל דהוי גם ספק מכותי ועבד והוי ס"ס תו יש לתמוה מ"ש שם הר"ש דהרמב"ם סובר דהוי ודאי ממזר גם זה תמוה דהא הרמב"ם כ' ה"ז בחזקת ממזר ובלשון זה כ' באומר אינו בני בחזקת ממזר ופי' הטור בכוונתו דהוי ס' שמא מכותי ועבד וא"כ מי הגיד לו דאחר יב"ח הוי ודאי ממזר דלמא סובר דהוי ספק וקרי לי' ג"כ בחזקת ממזר וצ"ל דכוונת הרשב"ש דאי ספק הוי דלמא בצנעא א"כ הוי ס"ס שמא בצנעא ואת"ל לא שמא מכותי והא דכ' דמשמע מהרא"ש דלבה"ג הוי ספק ממזר כוונתו דתי' הרא"ש אהא דרבה תוספאה בבעל ואשה מודים וע"כ או או קנקט דבעל שאמר לא באתי סגי למשוי ממזר דנאמן האב וא"כ ע"כ דאו בעל או אשה וק"ל להרשב"ש דאי איתא דולד כשר למה תהא נאמנת האשה לפסול בנה הא לה לא הימנה תורה אע"כ ספק הוא וקושית הרא"ש מרבה הי' לפי הס"ד והי' סבור דבה"ג מכשיר הולד אבל לתירוצו דהיא פוסלתו א"כ ע"כ ספק הוא אבל מלבד שהוא דחוק הא הטור להדיא כ' דהולד כשר לבה"ג והוא כשטת הרא"ש אביו בכ"מ הולך ובקי טפי בכונתו מוכח דלא כמ"ש הרשב"ש

אבל מכל הלין אין מקום לסייע בנ"ד אפילו לבה"ג כיון דאסור בבית הסוהר אי איתא דבא ע"י שם היאך שב לאסורין וגם היא באה אליו קשה הדבר אבל יש לכאורה ראי' מחולין די"א דיליף דאזלינן ב"ר ממכה אביו דלמא לאו אביו ופריך דלמא כגון שהיו חבושין בבית האסורין ומשני מ"מ אין אפטרופוס לעריות א"כ לכאורה משמע דלא הוי מיעוטא דמיעוטא דאל"כ מנלן דלמיעוט ל"ח כר"מ דחייש למיעוט ולמיעוטא דמיעוטא ל"ח א"כ כיון דאפילו ברוב פסולים מכשיר ר"ג וכן בה"ג מכשיר דלמא ע"י שם אף דלא שכיח מ"מ מכשירין ע"י חזקת כשרות והחולקים סוברים דגרע ממיעוט דמיעוט מדחשיב בגיטין דהוי מפליגה בדברים בע"מ שתעלי לרקיע אבל כיון דאפשר אף לישב בבית הסוהר לזנות א"כ ה"ה כאן אבל