שו"ת הרד"ד אבן העזר א ב

הנ"ל דבלי ספק כאשר נמלך היוצר במשרתיו הקדושים על אופני עשיית, דאדם הראה להם מה טיבו והנה בראותם מדותיו הטובות וגמילות חסדיו וראו הכוסף החזק לענינים הרוחנים העליונים ע"כ הבינו כי בוודאי כח רוחני הוא כשכלים הנבדלים ע"כ חסד אמר יברא פי' יש מאין אשר הוא ע"צ היותר שלם ובראותם כחשי' וכזבי' אשר הוא מפאת מזגו הבלתי שוה ע"כ נולדו בו שינויים ע"כ אמר אמת אל יברא כלומר שאיננו ראוי לבריאת יש מאין אשר ע"ז מורה תיבת ברא וראוי להיות נוצר יש מיש כי כולו מלא שקרים והיוצר כל הבין כי צדקו יחדיו ע"כ בשעה שהיו מדיינים עשה את האדם מגוף ונפש ועצת שניהם כאחד טובים ע"כ אמר למה אתם מדיינים כבר נעשה אדם כדברי שניכם והבן

כי ששת ימים עשה וכו' את השמים וכו' ופי' הרמב"ן ז"ל דחסר הבית כאילו כתב בששת ימים ונ"ל לפרש דבמדרש איתא אף סדר הזמנים נבראו דטרם הבריאה לא הי' סדר הזמנים והי' זמן בלתי משוער ע"כ אמר כי ששת ימים עשה וכו' את השמים וגו' כלומר דעם השמים נבראו סדר הזמנים אלו דברי אא"ז הגאון הנ"ל ופח"ח. ואזכור דבר נפלא אשר שמעתי מאאמו"ר הגאון אמיתי מוהרד"ד זצלה"ה לפרש דברי מ"ר פ' וילך קרא את יהושע אמר לפניו רבש"ע יטול יהושע ארכי שלי ואהא חי אמר הקב"ה עשה לו כדרך שהוא עושה לך מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע כו' ואמר לו מה אמר לך הדבור אמר לו יהושע כשהי' הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך אותה שעה צעק משה כו' ופי' המת"כ בלשון תמי' כשם שאני לא ידעתי כן לא צריך לך לידע ויפלא שישיב כן וכ' שזו התשובה הי' עפ"י דיבור. ואמר אאמ"ו הגאון ז"ל לפרש כפשוטו דאיתא בסנהדרין פ"ט: תני תנא קמי' דר"ח הכובש את נבואתו לוקה אמר אביי חברי' נביאי מנא ידעי אמר אביי דכתיב כי לא יעשה ד' דבר כי אם גלה סודו ופריך בגמ' ודילמא הדרי בי' ומשני אודיע הוי מודיע לכולהו נביאי ע"ש חזינן שנבואת ה' הי' נאמר לכל נביאי' אלא שלא היו רשאין לומר רק מי שהשיג רשות להגיד אבל כולם יודעי'. ולפי"ז י"ל דיהושע השיבו בניחותא אתמול הייתי יודע באמת מה שנגלה לך כי גלה סודו לכל נביאיו וא"כ מה לך לשאול ממני מה שגלוי לך ג"כ וע"כ כי ה' הסתיר עתה ממך ואין לי רשות לגלות לך מה שקב"ה מסתיר ממך ואין בי אשמה. וכששמע משה כן כי הקב"ה מסתיר סודו ממנו באותה שעה צעק וכו' ואתי' דברי מ"ר כהוגן ונכון מאד ופח"ח. ולע"ד נראה לפרש מ"ר הנ"ל שהביט בתורה הכונה שע"י תורה ינצח אדם ליצה"ר ובראתי יצה"ר בראתי תבלין עב"ב דף מ"ז וברא עולם. ומה שהשיב מרע"ה כלום יצה"ר יש ביניכם לבטל מהם טענת בר מצרא דמבואר בחו"מ סי' קע"ה סעיף מ"ח וזהו שיטת תוס' ב"ב דאם הלוקח לית ליה ארעא ודחיקא לי' שעתא והמצרן א"צ לה רק להרווחה בעלמא די"א דלית בי' משום דינא דבר מצרא וזהו כלום יצה"ר ורק צריכי' להרווחה בעלמא אבל ישראל שיצה"ר להם ודחיקא להו שעתא וצריכי' התבלין התורה וכה"ג לית בי' משום דינא דב"מ. ומה שבעת בריאת עולם שאל ונמלך במלאכים ועד שמדיינים ברא את אדם י"ל דמבואר בספרי מקובלי' והביאם הגר"י ז"ל בספריו דאותם מלאכי' שאמרו אל יברא הם היצה"ר וכת דילי' שרודפי' ומסיתי' את אדם שיחטא ח"ו כדי להראות שהיו צדקו בדבריהם אל יברא. ממילא מובן כי המלאכים שאמרו יברא המה מסייעי' לאדם לעבודת הש"י והם היצ"ט ומלאכי רחמים ורצון הש"י הי' שיהי' שני יצרים יצ"ט ויצה"ר ולאדם יהי' הבחירה להכי בשעה שמדיינים עשה את אדם כדי שיהי' תמיד שני כתות מיימיני' ומשמאילי' יצ"ט ויצה"ר ולאדם יהי' הבחירה. והתורה מלמדנו לבחור בחיים ומאור שבה מחזיר למוטב והש"י יזכינו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות. ואפריון נמטי לבני החריפי' ובקיאים שי' שהשתדלו ויגעו א"ע לציין המראה מקומות בש"ס ופוסקים ולעשות מפתחות כהוגן. והש"י יזכינו לראות בנים וב"ב עוסקי' בתורה ובמצות לשמה

דברי הק' צא"י יעקב מייזלש אבד"ק לאסק בן הגאון המחבר תשו' הרד"ד זצל"ה