שו"ת ר' משולם איגרא פז

י"ד סעודות הוי דנקט רק לילה הראשון וכמ"ש הריטב"א. ומשמע דשאר ימים לא בעי השלמה ומש"ה אמרינן דחזר. רק דהסוגי' דסוכה ס"ל דפירות לא בעי סוכה. וא"כ משכחת דאוכל ביו"ט פירות. אך דהסוגיא דיומא ס"ל דפירות חייב בסוכה. וא"כ תקשי. וע"כ צ"ל דהחיוב לא הוי בכזית ושפיר אשמעינן קרא דחיוב בכביצה דצריך לאכול דוקא כביצה וגם ביו"ט בין בסוכה בין שלא בסוכה צריך לאכול דוקא כביצה ומן הקרא מוכח דלא מהני קביעות ליו"ט. ומשא"כ אם פירות פטורים ל"ק. דשאר יו"ט יוכל לאכול פירות. (ואמרינן דודאי סעודות יו"ט חשוב קבע. וכמו דאיתא במס' ביצה (ט) דשבת קבעת. והנה הפ"י כתב דביו"ט לא) ומשא"כ בסוכה. ושלא בסוכה צריך לאכול דוקא פת כמו דס"ל לר"א. לפי' רש"י דיש לו תשלומין רק לענין שהחיוב גם שלא בסוכה וכדלעיל וא"ש פסק הרמב"ם לפסק הלכה. דהנה לפי התירוץ בפירי לא מוכח כלל דהא בכביצה בעי סוכה

ולפמ"ש לעיל א"ש דפסק הרמב"ם דאכילת עראי הוי מעט יותר מכביצה. משום דבאמת הסוגיא ביומא דאמר הא כביצה בעי סוכה הוי מטעם דלעיל דלא מוכח [מר"צ דאכילת ארעי פטור] הא לפי המסקנא דכותבות הוי פחות מכביצה ל"ק. אך לפי התירוץ רוץ דרבא דפירי לא בעי סוכה שפיר תקשי. דמה מתרץ רק משום פירי לא בעי סוכה בלא"ה א"ש. דכיון דלא מוכח דהא כביצה בעי סוכה. די"ל דמשום ברכה ונטילה הוי פחות מכביצה. ומייתי ראיה דאכילת עראי פטור ממעשה דר' צדוק וא"ל דיליף מקרא. די"ל דהוי משלים בפירות וכמ"ש הב"י באו"ח בשם הרבינו ירוחם דלהרמב"ם ורש"י סגי ביו"ט בפירות

והנה אפשר לומר דלהרמב"ן במלחמות הנ"ל דכיון דהגסה הוי יותר מכביצה. והוי כותבות סתמא כביצה. וכפי הגירסא שלפנינו לקמן גבי חמץ ולא פחות. וא"כ שפיר תקשי (י) והא דהקשה הר"ן מהיינו דאמרי אינשי (כ). י"ל דשפיר מקשה כר"ן. דהנה התוס' כתבו לעיל בד"ה כותבת הגסה דא"א לצמצם. וא"כ היינו דאמרי אינשי הוי פחות או יותר. וא"כ בלא דאמרי אינשי הוי לכל הפחות הגרעין פחות מאוכל. וא"כ הוי בודאי בכותבת סתמא [עם הגרעין] כביצה. אך בלא אמרי אינשי הוי ע"כ הגרעין פחות דא"א לצמצם. ומקשה הר"ן שפיר דקשה אפילו אם כביצה פטור. אך בשני כותבות הוי יותר מכביצה, כל כמה דלא אסיק הך סברא דאמרי אנשי (ל). ובזה מיושב מה דקשה על הרמב"ם [דכתב בפ"ב מהל' שבית עשור דכותבת הגסה] הוי רק מעט פחות' מכביצה. דאין סברא לחלק בכך דהא הך מקשן דהקשה. ע"כ ס"ל דהוי יותר ממעט דאל"כ הא א"א לצמצם. ואם כן הוי בכביצה בשני כותבות דהוי יותר [מגרעין לפי ס' המקשן]. ולפי מ"ש לעיל אתי שפיר. דאם הוי מעט לא הוי מוכח הך דיוק. ואמרינן דבאמת כביצה פטור. ורק משום נט"י וברכה אמר פחות מכביצה כדלעיל. ולפי מ"ש לעיל י"ל הא דהשמיט הרמב"ם הך דינא דירושלמי דגם לב"ה צריך לחדש דבר. משום דהנה הטעם דב"ש הוי הכי. דב"ש ס"ל דסוכה בעי שבעה על שבעה. וא"כ בעינן דירה דגם יוכל לישן. וא"כ לא יכול לומר דכל ישראל יוצאין בסוכה אחת. וכקו' המג"א וח"צ. וע"כ לגר שנתגייר. וא"כ ממילא מוכח דבעינן סוכה הראויה לשבעה. ואך לב"ה דלא בעי הראויה לדירה. שפיר נוכל לומר כרבנן דכל ישראל יוצאין בסוכה אחת. והנה לר"א ל"מ לומר דס"ל כב"ש. דא"כ ל"מ לומר דכל ישראל יוצאין בסוכה אתת והנה לר"א הוי זה החילוק. בשאר ימים יוצאין בפירות ובלילה הראשון פת. והנה כיון דילפינן ט"ו דהוי חילוק בין לינה הראשון. והוי רק הפירוש לענין גשמים. דבמיני תרגימא בלא"ה יוציא דמקרי לחם. וא"כ אלמא דלא בעי בזה תשבו. והנה לפסק הלכה קשה דפסקינן כב"ש. וא"כ תקשו דל"ל כל האזרח דהא לא משכחת לישן כקו' המג"א הנ"ל. א"ו דגם ב"ה מודו דבעי לחדש דבר וזה הטעם של הירושלמי. אך לש"ס דילן בלא"ה קשה ל"ל בערב דחייב. אלא ע"כ בשביל גשמים. א"כ א"צ תשבו כעין תדורו. אך דלמא בשביל פירות כתירוץ דרבינו יהודא. אך דכל שבעה בעינן סוכה ג"כ לפירות והירושלמי לשטתיה

וא"כ זה הטעם של הרי"ף דפסק דפירות חייב בסוכה. ואזי א"ש דעכ"פ מוכח מסוגיין כתירוץ הרא"ש ז"ל [מדאמרינן חזר בו ר"א וכדלעיל] דאל"כ הא יכול לאכול פירות. ול"ק קושי' דלעיל (מ). א"ו דגם פירות חייב בסוכה וא"כ ע"כ הא דראשון חובא הוי הפי' מכח גשמים וא"ל דרק בכזית י"ל דיו"ט חשוב קבע. או דגם ביו"ט צריך לאכול כשיעור קבע [כביצה] וא"כ מש"ה א"ש לב"ה דבעי קרא דעושין סוכה בחוה"מ ואזרח בישראל [בעי] דכל ישראל יוצאין בסוכה אחת לענין כזית בלילה הראשון אע"ג דלא הוי תשבו כעין תדירו. ומשא"כ הירושלמי ס"ל דפירות אין חייבין בסוכה. וא"כ לא מוכח דמצער חייב בסוכה [ובעינן דוקא כעין תדורו]. וא"כ ע"כ בעי קרא רק דלשם סוכה לפסק הלכה. והנה הירושלמי לשטתיה דס"ל דבעינן דוקא כעין תדורו ולא אמרינן דרחמנא גזר דלא בעינן כעין תדורו וא"כ ע"כ [כמש"ל]

והנה באמת קשה דהרמב"ם כתב דאכילת עראי הוי מעט יותר מכביצה. ולכאורה קשה דהא הרמב"ם פסק דפירי פטור מסוכה. אע"ג דהוי [התירוץ של רבא רק] בשביל הך קושיא. [ואליבא דאמת ל"ק כיון דס"ל דכותבת פחות מכביצה] מ"מ כיון דאמר רבא כן א"כ ע"כ מעט יותר מכביצה חייב בסוכה. דאל"כ ל"ק אע"ג דהוי כותבת יותר מכביצה. ואמאי פסק דפטור דהא רבא ס"ל דיותר מכביצה הוי עראי והלכה כרבא נגד אביי בר מיע"ל קג"ם. (אך א"ל בשביל יותר. מתרץ) ועוד קשה דהרמב"ם כתב דכותבת הוי מעט פחות מכביצה. הא ע"כ לפי סברת המקשן לא הוי מעט. דאל"כ קשה גם כן בלא"ה דהא לא ידע דהגרעון הוי יותר וכמ"ש הר"ן וא"כ א"א לצמצם. ולפי מ"ש לעיל דכיון דרבא אמר משום דהוי פירי ליכא הוכחה כלל דהא בכביצה בעי סוכה. ועל הקושיא [דהתוס' דל"ל גז"ש] הוי תירוץ משום פירי. והנה על הטעם של הרמב"ם הוי כדלעיל. הואיל דקשה מסוגיא דידן קושיות התוס'. א"ו דנ"מ לענין פירי וכדלעיל ומש"ה פסק כן הרמב"ם דהא סוגיא דידן דמשני דחזר