שו"ת ר' משולם איגרא פו

דאמרינן וב"ש ס"ל כר"א הא גם לר"א בעינן קרא דאין עושין סוכה בתה"מ. וי"ל דהנה קרא דכל אזרח אתי לגר שנתגייר. וא"כ הוי דוקא אם עושין סוכה בחה"מ הוא דהוי מוקמי לחייב [בישיבה גם] בסוכה שאולה (כ) אך המג"א (ל) והח"צ הקשה. דאיך יוצאין כל ישראל בסוכה אחת דא"א לישן בה. והנה על ראיות התה"ד מסוכה שבעה על שבעה הקשה המג"א בסימן תר"מ דהא אפשר לישן באלכסון דהוא קרוב ליו"ד טפחים פחות חומש. והח"צ כתב דבזה פליג (מ) רבי דבעי ד' אמות על ד' אמות בשביל שינה. והנה בזה י"ל דפליגו ב"ש וב"ה סוכה דף כ"ח ע"א לשיטת המג"א. והנה דרבנן י"ל דס"ל דמצוה לאכול פת ביו"ט. והא דכתב קרא (נ) הוי כתירוץ רבינו יהודא והגזה"כ הוי לפטור יום היו"ט כנ"ל. וא"כ לא קשה איך יוצאין בסוכה אחת. דנ"ל דכיון דב"ה ס"ל דיוצאין בששה טפחים אלמא לא בעי להיות דירה גם לשינה. וא"כ שפיר קאי אזרח דכל ישראל יוצאין בסוכה אחת. ומשא"כ ב"ש דס"ל דבעי שינה לא יוכל להיות דכל ישראל יוצאין כו' (ס). והנה לר"א שפיר (ע) דהא הקרא (פ) אתי דצריך לאכול בסוכה (דהא ר"א ס"ל (צ) דיו"ט רשות. וא"כ לא תקשה הא ביום ג"כ חייב משום יו"ט דהוי רשות) דוקא פת. ואפילו לפי שיטת התוס' סוכה (ק). (והנה אם אמרינן דאין יוצאין מסוכה לסוכה דבעינן סוכה ראויה לשבעה וזה אין ראוי לשבעה דאי אפשר לישן שם) הוי הכי. די"ד סעודות דהוי בלא פת זה הוי כל יום [ויום] ובלא סוכה אך בערב הוי אכילת פת לר"א בשביל הגז"ש. וזה הוי החיוב רק בשביל הסוכה. (והנה באמת לרבנן איכא למימר דחייב בפת ביו"ט רק דס"ל כמו תירוץ רבינו יהודא. והנה ר"א לא ס"ל דאמרינן תשבו כו' והכי ס"ל לב"ש בהא) ואו דקשה (ר) ח"ל דבלא"ה חייב בי"ד סעודות והקרא אתי רק בערב. וצ"ל דנ"מ כתירוץ הרא"ש לענין הגשם. ואו דפת הוי רק בשביל הסוכה. וא"כ ע"ז דאכילה בסוכה בכזית פת לא קאי תשבו כעין תדורו (ש) וא"כ שפיר יוצאין אע"ג דאין יכול לדור ומש"ה בעי לר"א קרא (ת) ומשא"כ לב"ש א"צ קרא דס"ל דבעי דוקא דירה וס"ל דחייב ביו"ט בפת. אך לפסק הלכה דפסקינן דוקא שבעה על שבעה ופסקינן דיו"ט חייב בפת קשה איך כל ישראל יוצאין כו'. והקרא אתי כתירוץ רבינו יהודא וכדלעיל ומתורץ קושיות הריטב"א

וזה ג"כ כונת הרא"ש ז"ל דכתב דחייב אם ירדו גשמים וכתב בכזית. ולפי דעת הטור אע"ג בשאר ימים לא חייב בסוכה אלא בכביצה רק בלילה הראשון חייב בכזית. וא"כ הוי זה לחוד תירוץ שפיר (א) דחייב בכזית. (ב). אך [לפמ"ש לעיל א"ש] דכיון דלא בעי [בלילה הראשון] דוקא קביעות סעודה [מדחייב בכזית דקביעות לא הוי רק כביצה] ולא הוי כעין תדורו דהוי דוקא קביעות. ובביתו [רק בכביצה הוי] קביעות, ולא בשאר ימי יום טוב [מחויב בכזית בסוכה] וא"כ לא הוי כעין תדורו ובזה (ג) דחייב אם ירד הגשם ג"כ. ומש"ה לא תירץ הרא"ש [הך תירוץ לחוד] דחייב רק בכביצה (ד) וא"כ כיון דביום טוב לא חייב אלא בכביצה רק בסוכה. וא"כ ממ"נ לא הוי כעין תדורו וממילא חייב אפילו אם ירדו גשמים

ובזה א"ש לשון הרמב"ם פרק ו' מהלכות סוכה. דמקודם כתב בהלכה ו' דעראי פחות מכביצה פטור מסוכה. ואח"כ בה"ז כתב דבליל יו"ט ראשון חייב בכזית בסוכה. ושאר ימים רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות חוץ לסוכה. ולמה לא כתב רצה אוכל פת כזית. אך דה"פ דבאמת הסמ"ג כתב דבכביצה חייב בסוכה. כפי הך סוגיא דיומא (ולכאורה קשה דהא רבא שם ביומא לא ס"ל כאביי (ה) דפטור כביצה בסוכה. ומדאיצטריך לתרץ משום דה"ל פירי. ומכ"ש לפסק הרמב"ם שם דיותר מכביצה מעט נמי פטור מסוכה) ולא כהך סוגיא דסוכה. דס"ל לסמ"ג דפליגו אהדדי ופסק לחומרא. ובאמת לפי מה שכתבתי לעיל א"ש דלבתר דמסיק דכותבת פתות מכביצה. גם סוגי' דיומא מודה דליכא הוכתה משום דמצי לומר דמעשה דר' צדוק רק בשביל ברכה ונטילה. והנה כיון דמסוגי' דידן מוכת דלא כתירוץ הירושלמי משום דתשבו כעין תדורו. וא"כ תקשה קושיות התוס' (ו) דס"ל להרמב"ם דסעודות יו"ט קובע וא"כ בלא"ה חייב בכזית [מחמת יו"ט] אלא ע"כ צריך לומר דמצי לאכול פירות וא"כ מוכת דפירות פטור מסוכה. ומאן דס"ל דפירות חייב בסוכה ע"כ ס"ל כתירוץ רבינו יהודא. ואי נמי ס"ל כירושלמי כמ"ש לעיל. ומש"ה פסק הרמב"ם דפירות פטור מסוכה וכתלמוד דידן דס"ל ג"כ וכדלעיל וא"כ מש"ה עכ"פ אין רשאי לאכול פת דהוי כמו קביעות דעכ"פ צריך לאכל כזית וא"ש הרמב"ם

והנה דעת הרמב"ן במלחמות דפירי חייב בסוכה. דהא דתירץ רבא משום דהוי ליה פירי היינו משום הקושיא דהוי ס"ל דככותבת הוי יותר מכביצה. ומש"ה הוצרך לשנוי' משום דהוי לי' פירי. אבל לפי האמת אין מוכח. די"ל דפירי חייב בסוכה והא דאכל שתי כותבת חוץ לסוכה היינו משום דלא הוי לי' יותר מכביצה ע"ש. והקשה עלי' הר"ן ע"ש. וי"ל דדעת הרמב"ן הוי הכי. דכותבת הגסה הוי יותר מכביצה. וכותבת סתמא הוי פחות דק מעט והוי כביצה. וכפי הגירסא ביומא לקמן גבי חמץ לעולם ככותבת הגסה הוי יותר מכביצה הא סתמא כביצה יע"ש בס' תוס' יוה"כ. וא"כ [ע"כ] דיוקא אם כביצה חייב בסוכה [הוא משום דהא] קשה (ז) דאפילו כותבת נסתמא הוי עכ"פ כביצה (ח) ומש"ה הוי שפיר דברי הרמב"ן. ומתורץ מה שהקשה עליו הר"ן

ולהרמב"ם [דפסק פירי פטור מסוכה] סוגיא דיומא וסוכה ס"ל כמו תלמוד דהירושלמי דתשבו כעין תדורו רק דהקו' של הש"ס והא אמר ר"א