שו"ת ר' משולם איגרא פה

דכיון דר' צדוק אכל פחות מכביצה (י) וא"כ ע"כ הוי מכח ארעי ומשום הקושי' דלעיל [דגז"ש דט"ו] דילמא נוקי כמו יוה"כ בכותבת והוי פחות מכביצה ג"כ חייב. ומשא"כ הש"ס ביומא ס"ל לפי ה"א השתא דכותבת הגסה הוי יותר מכביצה. וא"כ ע"כ הוי הפי' דכביצה חייב דאל"כ ליכא ראי' ממעשה דר' צדוק דלמא אכילת עראי חייב. ופריך השתא שפיר הא כביצה חייב בסוכה. ומתורץ קושיות התוס' ישנים דלעיל

ובזה י"ל הא דרש"י סותר אהדדי. דבכאן ביומא פירש"י דלא חזר ר"א מי"ד סעודת כפי' התוס' ושם בסוכה לא פי' כן רק דחזר לגמרי. וי"ל לפי מש"כ דהנה באמת רש"י פירש דהקושי' הוי איך יכול לתקן השלמה דסוכה וע"ז לא תירץ כלום. והנה באמת דרש"י פי' דהקושי' קאי דאיך שייך השלמה בסוכה הא אין רשאי לישב בסוכה בשמיני משום בל תוסיף (כ) והנה באמת הא דנקט ר"א רק לילה הראשון. אך דהוי רבותא ופריך הכי דליכא רבותא דהא חיוב סוכה אי אפשר לתקן רק בלא סוכה. וא"כ אין רבותא בלילה הראשון וע"ז אמר דחזר ר"א ורק בלילה הראשון ומוכח דבלא סוכה חייב מכח תשבו כעין תדורו דחייב בלא סוכה דהיינו אם ירדו לילה כולה גשמים חייב בלא"ה ג"כ (ל) וא"כ שפיר אמר אם לא תיקן (מ) (מכאן עיקר התירוץ על הא דרש"י ז"ל סתרי הדדי)

והנה כללא דמילתא דהירושלמי תירץ (נ) דהוי מצוה לאכול בסוכה. (ס) ובאמת כיון דהעיקר הילפותא הוי מן בסוכות תשבו וכדאיתא בירושלמי דילפו תשבו תשבו ממלואים. או כסוגיא דילן עכ"פ לכאורה לא מוכח רק סוכה (ע) רק דממילא ילפינן דהא לא הוי כעין תדורו אלא ע"כ דחייב בלא סוכה. דהיינו אם ירדו גשמים אפילו הכי חייב. וא"כ הוי כעין תדורו וא"כ שפיר הוי הפי' בהירושלמי

אך דבאמת אם אמרינן כן (פ) הוי קשה קושיות התוס' דלפ"ז למ"ל לרבנן קרא (צ) תיפוק לי' דהוי בלא"ה חייב [מכח יו"ט]. וא"ל כתירוץ רבינו יהודא בתוס' ברכות שם (ק) הא אמרינן [הטעם דבירדו גשמים פטור משום] תשבו כעין תדורו דאם ירצה. וא"כ כיון דביו"ט צריך לאכול והוי כעין תדורו. דצריך דווקא לאכול ביו"ט בסוכה וכדלעיל וא"כ הש"ס דילן מש"ה לא רצה לתרץ כן (ר) משום דמשמע לי' [דאין הפי' בתשבו כעין תדורו כירושלמי] בשביל קושיות התוס'. וא"ל כפי'. הרמב"ם בכזית דא"כ לא הוי כעין תדורו דעראי פטור (ש) ואו דבכזית ג"כ לא חייב כתירוץ הר"ן הנ"ל רק בכביצה ג"כ לא הוי אתי שפיר דמשמע רק בכזית הג"ש. ואפשר דביו"ט הוי קביעות וכמ"ש הפוסקים דביו"ט הוי קביעות (ת) וע"כ לא רצה הש"ס לתרץ כן דחזר לגמרי. אך שם ביומא דלא תירץ כן (א) והוי הפי' בשביל הך קושיא (ב) דאמאי לא תירץ בשביל נט"י או ברכה הוי דווקא בפחות מכביצה. א"ו דקשה מה ראי' ממעשה דר' צדוק דלמא בכזית הוי מוכא בשביל הך קושיא ומה ראי' מייתי דלמא חייב רק בכביצה ובשביל הך קושיא כנ"ל ולמה לא תירץ כסברת רבינו יהודא או כתירוץ הרא"ש. א"ו דס"ל דתשבו כעין תדורו (ג) וא"כ לא מתורץ כתירוץ רבינו יהודא ולא כתירוץ הרא"ש ז"ל. וא"כ משו"ה הוי הפי' כהירושלמי וא"ש פי' רש"י ז"ל (ד)

אך אם אמרינן כפי שתירץ הש"ס (ה) דיליף מן חמשה עשר אזי הוי באמת הילפותא גם על סוכה לאכול וגם ע"ז בלא סוכה דהכל ילפינן דהוי מצוה בסוכה. ואם יהא גשמים ולא מצי לאכול בסוכה. עכ"פ יאכל בלא סוכה כמצה בפסח (ו)

והנה הריטב"א כתב שני פירושים על תשבו כעין תדורו. או דמכוונת המצוה ילפינן או דהפי' מכל אזרח בישראל דמייתי כ"ז שהוא כאזרח רענן שישב בשלוה

הנה כללא דמילתא. דבזה פליג הש"ס דילן עם הירוש' דהירושלמי ס"ל דהטעם דכיון דהוי גז"ש דבסכות תשבו כו'. דעכ"פ בסוכה צריך לאכול. כמ"ש בס' פנ"י דהוי כאלו כתיב תשבו יומם ולילה וביום הוי עיקר האכילה. והנה אע"ג דהוי ג"ש אפ"ה א"א לומר [דדוקא בסוכה חייב] דהא הקרא אמר בסוכות תשבו כעין תדורו וא"כ ע"כ הוי הפירוש דחייב גם בלא סוכה דהיינו אם ירדו גשמים. אפ"ה עכ"פ חייב בביתו לאכול י"ד סעודות. וא"כ הוי שפיר כעין תדורו כן ס"ל להירושלמי. והש"ס דילן לא ס"ל כן. ומוכח רש"י ז"ל (ח) דאין הפי' [דחייב לאכול בלא סוכה] דא"כ למה חזר. רק כמו דתירץ בהירושלמי דמצוה לאכול בסוכה. הא אם לא אכל בסוכה יהא חייב גם כן בלא סוכה. א"ו דלא ס"ל כן להש"ס דילן כהירושלמי. רק ס"ל דאינו חייב בי"ד סעודות רק בסוכה ואם ירדו גשמים פטור לגמרי. והוי גזירת הכתוב דבזה. לא אמרינן כעין תדורו רק בסוכות הא בביתו פטור. ובזה פליגו הש"ס דילן והירושלמי. ומשא"כ [מכח גז"ש של] ט"ו דלא כתיב אצל בסוכות תשבו (ט) וא"כ לפ"ז עכ"פ שם [ביומא] הוי הקושיא דע"כ לא הוי הפירוש רק דכביצה חייב. ואמאי לא תירץ דהפי' בשביל נטילה וברכה. ע"כ הוי הפי' כדלעיל דלענין מה מייתי מעשה דר' צדוק. ודלמא תאמר לראיה [דלא הוי בכזית כבכל הש"ס דסתם אכילה בכזית] תיפוק ליה דלא הוי צריך ראיה לזה משום דבלא"ה הא מוכח מקרא [דלמ"ל גז"ש כנ"ל]. אך דילמא כתירוץ רבינו יהודה בברכות דחייב בירדו גשמים. וע"כ צ"ל דלא הוי תשבו כעין תדורו דהא צריך לאכול [מחמת יו"ט]. וא"כ עכ"פ הוי תשלומין (י) אך דלמא הגז"ש הוי דלא נימא תשבו כו'. אלא ע"כ דאין זה סברא. אלא ודאי דהוי הפי' רק כביצה. ובאמת חייב בלילה הראשון לאכול כביצה בלא סוכה. וא"כ אזי הוי התירוץ כהירושלמי ושפיר כתב כן רש"י ז"ל ומתורץ

ובזה י"ל דהא דהקשה הריטב"א בסוכה דף ט'.