שו"ת ר' משולם איגרא עד

כו' ופירש"י דהוי עקירת העשה נעשה מאליהן ושם גבי אילן הוי מאי דיתיב משתמש באילן ע"ש. והנה י"ל הפי' ביותר ביאור כמו דגבי שעטנ"ז מיקרי מעשה מאי דלבש מקודם ע"י מעשה (ק) ולפ"ז הא הט"א כ' דהיכא דלא עושה המצוה [כלל] לא עבר בל תגרע רק היכא דעושה [ומגרע] וא"כ מאי מקשה ר"י אינו דומה עושה מעשה ופירש"י בזבחים שם ואינו דומה העושה מעשה ליושב ואיסור נעשה מאליו. וא"כ נגד הך מתנה הראשונה הוי עושה מעשה במאי דזרק בזריקה אחת ובל תגרע. ואם הוי זרק בפעם אחת שני מתנות הוי ג"כ רק מעשה א' על הך מתנה שני'. ומה לי זה הלאו דבל תוסיף או דבל תגרע כיון דשניהם ע"י מעשה. אך צ"ל דהכי הוי מקשה ר"י. עכ"פ אם יהיב מתנה הראשונה אחת שהן שתים. כי ירצה ליתן מתנה השני' הוי שפיר בשב ואל תעשה ואין רשאי ליתנו וא"כ בל"ה יצטרך לעבור גם בבל תגרע. ולמה יעבור שני לאוין בל תוסיף ובל תגרע. ואך אם אמרי' דשלא בזמנו אינו עובר וא"כ שפיר תקשי דע"ז מתנה הראשונה הוי שוין זה בל תגרע הוי מעשה ובל תוסיף הוי מעשה ומאי קאמר ר"י ומ"ה מייתי כל המתניתין. ושם לרבא דס"ל מקום שירים מקום עולה (ר). י"ל דה"פ דהנה לפי מ"ש הרב המגיד דאם נוטלין שני לולבין אע"ג דלא בעי איגוד עובר ואינו יוצא. וא"כ מה מפלפל בכאן [ר"א ור"י] איזו [יעבור בל תגרע או ב"ת] דהא אם עובר בב"ת ואם כן פסול לגמרי הקרבן דבכור. ועיקר הוי כאן מה דיהיב עכ"פ פעם אחד [ואמאי] לא יהא יהיב כלום ולא יעבור כלל רק בשביל תקנת קרבן וכמו דאיתא במנחות בדף מ"ח ע"א וכמ"ש התוס' בזבחים דף פ"א. אך א"כ הקל"ד מה מקשה רבא בכאן ומנא תימרא

ואך לפ"ז עכ"פ מתורץ קושית הט"א. דהא כיון דר"א אמר דאינו עובר [בבל תוסיף] בשהוא לא בפ"ע א"כ משו"ה לר"א שפיר צריך ליתן במתן ארבע דכיון דלא עבר (ש) ועוד דעל פי' התוס' (ת) גופא הקשה בט"א דכיון דלא עבר על ב"ת וע"כ צריך ליתן ואמאי אמר ר"י דאינו נותן. והנה אם נימא דבאמת הפי' דבל תגרע אינו עובר אלא כשהוא בעצמו מפני תקנת קרבן. ולר"א הוי בקום ועשה עדיף. היינו הך (א) ואמאי אמר ר"י לשון ועוד דמשמע טעמא אחרינא

וי"ל דה"פ דבאמת הא דהוי רוצה הש"ס (ב) לדמות הוי ג"כ הפי' דהא בכאן [באילן] הוו שני מעשים (ג) אך דעיקר העבירה (ד) על מה דלא יעשה כן ולא ירד. ומזה הוי מצי לתקן (ה) וזה מקרי שב וא"ת והוי הפי' דר"א אמר אינו עובר בבל תוסיף אלא בפ"ע ר"ל שלא בזמנו דדוקא צריך כונה וזה (ו) לא הוי כונה וכ"מ מלשון הרמב"ן במלחמות ה'. וא"כ על מתנה שניה אינו עובר (ז) ובמתנה ראשונה (ח) הוו שניהם מעשה כמו גבי אילן רק דמצי לתקן (ט) וזה עדיף (י). וא"כ צריך ר"א לשני טעמים. (ושני טעמים אלו הוו לפי המסקנא. ולפי ה"א הוי כדלקמן) ור"י לא ס"ל [הכי]. דס"ל דעובר אע"ג דהוי שלא בזמנו כיון דאלו אתרמי (והנך שני טעמים הוו לפי המסקנא לשלא בזמנו דכיון דאלו אתרמי. ולפי ה"א הוי הטעם דהוי פסול וכדלקמן) וזה הוי טעם חד. ועוד דאפילו זה מקרי (כ) דעדיף טפי. דכיון דעיקר [העבירה דבל תגרע] הוי מה דלא תיקן זה מקרי שוא"ת. וע"ז פריך שפיר (ל) דלמא טעמא דר"י דס"ל דכיון דאתרמי והוי שפיר שוא"ת במתנה שניה דלא עשה עדיין כלל. ובס"ד (מ) הוי שני טעמים של ר"י מכח מ"ש לעיל דהקרבן נפסל. (וכן לפי המסקנא הוי נמי הך טעם הראשון דהקרבן נפסל ועוד משום דלר"י מיקרי בזמנו) ועכ"פ שפיר מקשה לר"א דלא ס"ל דיהיב רק בפעם אחת שתי מתנות שהן ארבע ולאח"כ אינו נותן מתנה (ועוד י"ל דבהדיחוי בעירובין ק' הוי הפי' בר"י לא עבר עבירה דלמא באמת הוי השתא הבכור ולא עבר עבירה) ושפיר מתורץ קושית הט"א

והנה הא דמייתי רבא בכאן ראיה י"ל דהכי מייתי. דבאמת התוס' לא רצו בסברת הרמב"ן (נ) מדמקשי על הך ודלמא ר"י ס"ל דמצות עובר עליהן שלא בזמנן מסוכה וכדלעיל (ס). אך באמת (ע) הנה חזינן דיש דיעה דהניחן למטה שניתן למעלה או לאיפוך כיפר אלמא אע"ג דבודאי לא עשה מצוה דהא עשה שלא כדין. או מתן ארבע [נתן] במתנה אחת עבר על לאו ואפ"ה כיפר. והנה (פ) אע"ג דהתורה גזרה דאין מחולל וכיפר מ"מ לא עשה מצוה רק כיון דהגיע דם אצל מזבח כיפר ואפ"ה לא עשה מצוה. וא"כ לפי זו הסברא ל"ק הך קושיא (צ) דהא עובר בבל תוסיף ולא עשה מצוה. דבאמת ניהו דב"ת הוי ולא עשה מצוה דכיון דעובר על ב"ת ולא עשה מצוה. והנה אע"ג דלא עשה מצוה כיפר. אם כן מייתי רבא ראיה ממ"נ. אם ס"ל כסברת הרמב"ן ואין חילוק (ק) וא"כ הני במה דכיפר ג"כ עשה מצוה וא"כ לפ"ז הוי הפי' הכי דבאמת הא קשה דהוי הקרבן פסול מכח דכל המוסיף גורע. אך [די"ל] דבאמת הוי הפי' דלא הוי מצוה משום כיון דהתורה צוה דכן לא יעשה. דומה לזה דאמרינן לעיל אם לא כיון. לא עשה מצוה ואפ"ה יוצא בזה ה"נ הכא דלא הוי מצוה ואפ"ה יצא וכיפר וא"כ ל"ק אך ראיית רבא הוי ממ"נ אם הוי הפי' כסברת הרמב"ן ואין חילוק בזה. וא"כ שפיר קשה לרב שמן ב"א אמאי לא הקשה ממתניתין דר"י דס"ל דהוי ב"ת כיון דס"ל כסברת הרמב"ן. וא"כ תקשי תיפוק ליה דכל המוסיף גורע. א"ו דלא הוי ב"ת במה דנותן על הקרן בפעם אחת שני פעמים רק על הנתינה שניה. וא"כ ל"ש כל המוסיף דכיון דכבר יצא וכיפר. וא"כ שפיר תקשי והא