שו"ת ר' משולם איגרא מט

שמענו מזה דזאת תהא אי אפשר לקיים בסופו דילמא יעשיר ובודאי לא הוי נולד ופשוט הוא ותו לא מידי. הק' משולם בהרבני מוה"ר שמשון זצ"ל: סימן לב [שוב השיב הרב כו' מוהר"ר שמואל נ"י

] גי"ק הגיעני ושמחתי כמוצא שלל רב. מה שכתב מכ"ת שזה נכלל בכלל הדברים שכתב מכ"ת. כיון דבשעת מעשה הי' היתר. והביא ראיה אי אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו וכו' איני ש הדמיון. דהתם אגוד בי' ואם ירצה ליתן לו אזי קנה למפרע משעת חתימה. אבל בנידון דידן אינו ברשותו מידי דהוי באומר התקדשי לי על מנת שאתן לך מנה תוך ל' יום וקיבלה קידושין מאחר תוך הל' יום מקודשת ואינה מקודשת. ואם שלמו ל' יום ולא קיים הראשון התנאי. אזי פקעו קידושי קמאי ואם קיים הראשון תנאו אין צריכה גט משני משום דאגודה בי'. הכא נמי משעה שחתמו העדים אפילו מטאי לידי' אתר זמן קנה המקבל וממילא בטל המכירה שבנתים. אבל הכא החמץ אינו ברשותו שיכול לבטל התנאי. גם מה שכתב מכ"ת על מה שכתבתי בתנאי שאי אפשר להתקיים בסופו. דילמא יעשיר בודאי הוא אמת. ואני כתבתי זאת לרווחא דמילתא. דהאיך אנו יודעין דהא"י לא רצה לקיים התנאי דילמא אם הי' תובע מן הא"י מעות לאחר הפסח הי' נותן לו. כי אם שידע בודאי בשעת המכירה שבלתי אפשר שיתן לו לאחר הפסח תיכף מעות. ע"ז כתבתי דהוי תנאי שאי אפשר להתקיים כפי דעת המוכר קצרתי במילין. ודי לחכם כמותו ברמיזה מנאי הק' שמואל במהור"ר שלמה זלמן סג"ל: סימן לג [תשובת רבינו על הנ"ל

] גי"ק הגיעני לקהלתנו קה"ק ביום ו'. רק שאין הייתי בביתי. וביום א' תיכף שבאתי ראיתי כ"י. מש"כ מעכת"ה על מש"כ שזה נכלל בכלל הדברים שכתבתי קודם כיון כו'. דע כן כוונתי כיון דאין יכול לגרש עכשיו דניהוי הגירושין חלין למפרע או למכור דניהוי המכר למפרע. אע"ג דברשותו הוא לגרש או למכור השתא. מ"מ לענין דניהוי חלין הגירושין למפרע מיקרי אינו ברשותו. כאלו הוי שלו למפרע. דמאי תליא לענין למפרע במאי שעכשיו הוא ברשותו. מ"מ לענין למפרע הוי אינו ברשותו. וגם על מה שכתבתי ראיה שניה מב"מ מעדיו בחתומיו זכין לו ומה שכתב מעכ"ת ג"כ שאינו מבין הדמיון דהתם אגוד בי' ואם ירצה ליתן נו. אז קנה למפרע משעת החתימה כו' ה"נ משעה שחתמו אפילו מטאי לידיה אח"כ קנה המקבל וממילא בטל המכירה שבנתיים ע"כ. אבל באמת אי אמרינן כך א"כ בנידון דידן נמי נימא הכי. דהא באמת אם חמץ הי' שרי בהנאה בודאי מיקרי ברשותו. ומשום מאי אינו ברשותו. הואיל ואסור בהנאה. ואם כן כי נימא דרשאי למוכרו השתא בלא תנאי. דהיינו דמבטל התנאי והוי מכירה למפרע ונמצא דהוי כאלו הוא ברשותו למכור. כיון דהשתא בידו לעשות המכירה בלא תנאי וא"כ הוי אפילו לאחר שש כאלו הוא שלו. מאי אמרת דהוי כאלו אמרתי הטעם משום הא מהני משום דמהני. והוא גופא קשה למה יכול לבטל התנאי ואמרינן הטעם דמהני משום דיכול לבטל התנאי ונימא איפכא. אך א"כ גם שם בעדיו בחתומיו זכין לו [תיקשי ג"כ]. מאי אמרת דזכה למפרע כיון דעדים זכין לו למפרע. שהא"י גופא קשה אמאי יזכה למפרע כיון דהשתא אינו בידו. ומה שכתב מידי דהוי האומר התקדשי לי כו' גם שם הוא הטעם דיש בידו לעשות עכשיו דבר למפרע. כיון דהקידושין תלין למפרע כמו שכתבתי. וכיון דבאמת הדין דיכול לעשות כן לקיים עכשיו דניהוי הקידושין חלין למפרע משום הכי אמרין שם לפי האמת דמיקרי קידושין תלוין וכי גמרו קידושי קמא פקעו קידושי שניה. ומעכ"ת תלי תניא בדלא תניא [דהנה] זאת דאמרינן דהוי קידושין תלוין הוא. משום כיון דבאמת הוא יכול לעשות דניהוי נגמרו הקדושין למפרע. מ"ה אמרינן דהקידושין תלוין. וכי גמרו קידושי ראשון פקעו קידושי שני

ואך אין להביא ראיה משם לנידון דידן ר"ל לדברי כמו שהבאתי ראיה מעדיו בחתומיו זכין לו. דהא באמת אם התנה ע"מ זה אני נותן לך הקידושין ע"מ שאחר ילך או יתן. אם יקיים אח"כ או ילך כו' בודאי נגמרה הקידושין למפרע. ואין צריך הסכמת הבע"ד. ה"נ בקידושין לא גמר מאי דעשה התנאי בדבר שביד הבע"ד לעשות. ניהוי כמו אחר בזה בודאי נגמר למפרע משא"כ בנידון דידן לענין ביטול התנאי בודאי אין יכול לבטל רק הבע"ד. וכן לענין עדיו בחתומיו זכין לו צריך הסכמת הבע"ד דהיינו המוכר או הנותן. ושפיר הבאתי ראיה לנידון דידן מה שאין ראיה מקידושין. ואם יקשה לך עוד על דבר זה יראה לכתוב לי כי אין אני יכול לכתוב כל מה שהלב חושב. ואם נאבד הגט או נשרף בנתיים. ואיהו ביטל התנאי אח"כ אע"ג דאין עכשיו בידו לגרש השתא דהא נאבד או נשרף הגט. אך הואיל דמתחיל למפרע. והוי כאלו מתחיל ונגמר הגט מעיקרא שהי' הגט קיים ה"נ הכא. ועל שני ראיותי דלעיל קורא אני עליהם שניהם צדקו יחדיו

ומ"ש מעכ"ת להתיר מכת דילמא אם הי' תבעו להא"י הי' נותן המעות לאחר הפסח. באמת לאתר הפסח נתוודע בבירור שאין לו מעות. אעפ"כ הוי התנאי שנעשה קודם הפסח אפשר לקיים בסופו: סימן לד [עוד תשובת רבינו על הנ"ל

] גי"ק הגיעני. ומה שכתב מעכת"ה שהטעם הוא גבי קידושין משום דהוי כאלו מתנה עם האשה או גבי עדיו בחתומיו זכין עם הלוקח. אם ירצה ליתן לך אז תזכה למפרע. באמת אין טעם זה כלום גבי עדיו בחתומיו זכין לו דהא לא התנו בפירוש. דאי אמרינן דאע"ג דבאמת לא התנו כן בפירוש רק כיון דהדין נותן כך דאם מטאי לידי' אח"כ זכה הוי כאלו התנה. ה"נ הכא נימא נמי כן כיון דעושה ביטול התנאי מה שהוא מהדין תנאי. נימא דהוי כאלו התנה בשעת המכירה אם יתרצה לבטל התנאי תהא מכירה למפרע. וא"כ הוי כמו שהתנה אם אלך למקום פלוני. או אומר אותו האמירה תהא התנאי בטל למפרע. ה"נ כיון דכמו דהתנה כך דיהא בטל בודאי בטל אע"ג דהשתא אין בידו מ"מ כיון דהוא מבטל בטל ונתקיים המכר למפרע. וזה פשוט עד מאד רק ידקדק היטב בדברי שכתבתי שם בודאי אין להביא ראיה מקידושין כמו שהבאתי ראיה מעדיו בחתומיו זכין לו. דהתם בקידושין אין צריך הסכמת הבע"ד. אבל בעדיו בחתומיו זכין לו צריך הסכמת הבע"ד. ר"ל כן הי' כוונתי באמת אלו לא הי' צריך הסכמת הבע"ד בודאי הדין פשוט דיכול לבטל התנאי כמו בקידושין. אך כיון דצריך הסכמת הבע"ד