שו"ת ר' משולם איגרא מא

דפסק (ל) בפסח לשם חולין פסל לגמרי. והקשה הב"ז מנלן ומכאן מוכח כהרמב"ם. דאל"כ עדיין דלמא שחט לשם חולין הוי הפי' [בהש"ס פסח ששחטו שלא לשמו] דהוי כשר ולא עלה

ז והנה באמת לפי מה שכתב הפירוש משניות להרמב"ם דבחתיכת העור והבשר קודם שמגיע לסימנין חייב משום חובל. וא"כ בכה"ג שפיר חייב. דהא מיד שנעשה בעל מום בזה. וכמ"ש התוס' דאין לך מום גדול מזה (מ) וא"כ הוי רק קדושת דמים דקאי לדמי'. וא"כ אזי הנהנה בגיזה אין מועל. רק [שיפגום] בפרוטה. דכיון דקאי לפדיון לכתחלה (נ). ומשא"כ אם קאי לשחוט לשמה בשבת דדחי שית. תו לא הוי זה תיקון מיד. ולר"ת [דלעיל] הוי עיקר דתיקון מיד. הא לא"ה לא חשיב תיקון קצת. ונמצא השתא כללא דמילתא. דלדעת ר"ת באמת אמרינן כך. דלר"ש הוי במקלקל חשיב תיקון קצת. אע"ג דאינו תקון מיד והוי הטעם מכח מלאכת מחשבת דהוא אחשבי'. ורק בהבערה ובחובל גליא קרא כן דחייב. אך נ"מ למה שכתוב לעיל דבעינן שיגמור מלאכתו. וא"כ ממ"נ פטור והוי הכל כדלעיל. ומשא"כ כי הוי מום והוי מיד התיקון. מחשב שפיר תיקון גמור בלא מלאכת מחשבת וכדלעיל ושפיר מתורץ

ומכאן ג"כ ראיה להרמב"ם דפסק בהלכות מעילה פרק ששי הלנה ב' כחילוק בין קדושת דמים לקדושת הגוף וז"ל. קדשי קדשים התמימין שתלש מצמרן. כיון שנהנה בפרוטה מעל אע"פ שלא פגם. שהרי הן דומין לכוס של זהב שאינו נפגם. שאין תלישת הצמר פוסלת אותן מליקרב. אבל אם נפל בהו מום. הואיל ולמכירה עומדים והגיזה פוגמת דמיהם לא מעל עד שיהנה ויפגם בפרוטה עכ"ל. והנה הפלתי כתב תיקון לאבר מן החי לישראל ואין לוקין (ס)

ח והנה זה לשון הרמ"ך ומביאו הכ"מ בהלכות שבת פרק י"ב הלכה א'. כל זה לדעת ר"ש אבל לדעת ר"י הא איצטריך הבערה גבי בת כהן. וכיון שכן הבערה הרי היא ככל המלאכות. שאם הקלקול יותר מהנאתן פטור ע"כ. וא"כ א"ש מה שכתב לעיל

ט והנה י"ל הא דכתב הרמב"ם גבי מילה (ע). אפילו מל של אתר שבת. חשיב עשה מצוה משום דבאמת [ל"ק רק] הא דהקשה הש"ך (פ). וא"כ אמאי דחי שבת וא"כ ע"כ דלא יצא. וקושית הר"ש (צ) ל"ק או כמ"ש הש"ך דעכ"פ לא דחי שבת. או די"ל דעיקר החיוב הוי ג"כ מכח מפרק והוי דוקא כשיעור (ק) וא"כ אם מעט לא הוי כשיעור דהוי רק נצרך הטפת דם ברית ולא ניתן שבת לדחות (ר) וא"כ כיון דהדין דלא יצא ושפיר לא חשיב קיום מצוה. ומשא"כ הרמב"ם דפסק גבי קצירת העומר דדחה שבת. אע"ג [דס"ל] דכשר בלילה. ואם כן שפיר חשיב היום מצוה ומש"ה פסק כן הרמב"ם [דפטור]

י ומה שכתב הש"א דהוי הפי' מכח לכתחלה י"ל כמ"ש לקמן בד"ה והנה י"ל הרמב"ם דפסק גם במל וכו'. דבאמת איתא פלוגתא (ש) אם יש למול וממילא יהי' אח"כ החמין דוחה שבת מכח פיקוח נפש או דאין רשאי לעשות כן. וכן בכיסוי הדם בשחיטה וכן לאחר השחיטה התלישה. וא"כ הא רש"י ז"ל כתב ביומא [דף פ"ה ע"ב בד"ה ומאי]. דעיקר הדיחוי מכח דהוי אח"כ כרת כשיגדל וא"כ הא לא חייב כרת. וכן הא דאמרינן כמה פעמים דמילה מ"ה דוחה שבת. משום דנכרתו שלש עשרה בריתות (ת). וא"כ לא שייך זה דמה לי זה או זה. והנה באמת הא דהקשה התוס' אע"ג דלכתחלה כו'. וכי מצינו משום לכתחלה יהא שרי כן (א)

יא והנה י"ל הרמב"ם דפסק (ב) גבי לשם אימורי צבור דחייבין הואיל דיש להם קצבה לגבי תינוקת פסק דאין חילוק כלל בין מל של שבת קודם וכן באימורי צבור לא חילק דוקא אם קרב (ג) וי"ל דהנה לפי מה שכתב לעיל [אות א'] ולפ"ז הא איתא במסכת מנחות דף מ"ח תוס' ד"ה חטא כו' דבודאי קודם השחיטה אע"ג דהקרבן נפסל ונאבד מ"מ לא מתירין ליקרב שלא לשמו דאמרינן אבדו לחם אבדו כבשים ולא מתירין לשחוט שלא לשמו. וא"כ לפ"ז לא שייך עשה מצוה אדרבה דעבירה [שלא לשמו] הוי יותר חמיר בגוה יותר מן העבירה [שיפסל הקרבן] אפילו בלא שבת. וא"כ רק דהא הוי עקירה בטעות ולא הוי כלל איסור

וא"כ לפ"ז שפיר מתורץ קושית התוס' וקושית הרש"ל. וה"פ בשלמא אם אמרינן דעקירה בטעות הוי עקירה וא"כ שפיר הוי ג"כ לא עשה מצוה בזה ופריך שפיר. ומשא"כ אם עקירה בטעות לא הוי עקירה. וא"כ עשה מצוה ופריך [הש"ס] קושית התוס' דשם הוי לא עשה מצוה ומשא"כ בזה עשה מצוה. דהא הוי בסיפא בטועה ורישא בעוקר. ולפי ה"א הוי מחלקינן בין תינוקת לקרבנות משום דהוי אין קצבה. ומש"ה פטור בלשם פסח. ובזה מתורץ ג"כ דקדוק הלשון ר"א לא שני' לי' ואמר [ר"י] דלדידך דלא שני'. ומנא ידע זאת. [הלא רק] מן הקושיא דהקשה לו. וא"כ לא שני ליה ג"כ בזה בין לדבר המותר בין לדבר האסור

יב וי"ל משום דהנה הפי' בהא דאר"י (ד) תנאי ב"ד דלא לימא לשמו דלמא אתי למימר שלא לשמו. ושמעתי מקשין דהא לרבא גופא [אם יאמר שלא לשמו] הוי עקירה בטעות (ה) ותירץ הוי [להקושיא] משום דהוי רק דאי אפשר לעקור מן סתמא (ו) וכמו דאיתא במס' זבחים אלא שלא עלה אבל בקדישתייהו קאי ואסור לשנויי וכו' ואב"א קרא וכו' ואם לא נדבה יהא. ונדבה מי שרי לשנויי בה. ופי' רש"י הא כתיב לא יחשב. אלמא [אפי' היכא] דלא נפסל כלל אסור לשנויי משום לא יחשב: