שו"ת ר' משולם איגרא רמ

הוא בשם אחד ובס"ת הוי מחצה על מחצה. בודאי הכל הולך אחר החיתום כי הוא הבע"ד רשאי להחזיק השם והפירסום שוה, ואחר הביאור הזה בודאי שם המגרש הזה עיקר שמו ארי' אליקום כי הס"ת והחתימה מגלין על שמו וזה שמו אשר יקרא לו בשעת הכנסה לברית שני שמות ביחד, ודבר זה מבואר להדיא בספר גט פשוט בשני שמות ביחד. באם שכתוב דמתקרי דהיינו אם הי' שמו שם טוב וכתוב שם דמתקרי טוב פסול גמור. ואף בב"ש מבואר דהוי שינוי ושינוי פסול. ואף בתשובות רמ"א ולא דמי לנשתנה שמו על ידי חולי דשם. אף אם עולה לס"ת בשניהם ביחד כשר ע"י דמתקרי. אבל מעת שבוע הבן באם יש לו שני שמות ביחד וס"ת וחתימתו מגלין הדבר הקריאה מהאנשים לא מעכבא וצריך לכתוב בלא דמתקרי וכן מבואר בהדיא בד"מ. ואני אוסיף טעם לשבח טעם כעיקר בדאורייתא. בשלמא כשנשתנה שמו על ידי חולי אזי יש שני שמות הראשון שם הטפל והשם השני הוא מן השמים שהוא עיקר להחיות את נפשו. ואף שחותם בשני שמות ביחד ונקרא לס"ת בשני שמות ביחד. זה אינו ראי' לגלות על שני שמות ביחד. דאף עד החותם אין צריך לכתוב דמתקרי. וא"כ עיקר השם השני על ידי חולי ושם הראשון אשר ניתן בעת שנכנס לברית הוא טפל. אבל כשניתן שני שמות בשעת הכנסה לברית אך שנשתקע שם אחד בקריאה וקריאה לס"ת וחתימתו מגלין הדבר להכי פסול בכתיבה דמתקרי. ולברר יותר הדבר שעיקר הדבר תלוי בחתימה וקריאה לס"ת אביא ראיה משנשתנה שמו על ידי חולי כי בנשתנה שמו אף אם רוב העולם קורין אותו בשם הראשון עם כל זאת השם השני עוקר והשם הראשון הוי טפל. ונמצא החולי משנה השם להכשיר ולפסול כמבואר בראשונים לעניין שם עובר וטפל: וא"כ קריאת אנשים כאין נחשב. ולענין קריאת ס"ת וחתימה באם שקריאתו וחתימתו הוא בשם הראשון קודם לשם השני שעל ידי חולי אזי מחויב לכתוב שם זה מקודם. למשל ראובן שמעון ואם כתב שמעון ראובן הוא פסול ואף ששמעון הוא השם שע"י חולי א"כ מבואר בהדיא דעיקר תלוי בקריאתו לס"ת וחתימתו אף בע"י חולי. אך דוקא לענין שני שמות ביחד אינו מגלה קריאתו וחתימתו כמו שביארתי לעיל. וכל הדינים האלו מבוארים בהדיא בספר גט פשוט אף דאם יהבינן להם כל טעותם שזה דומה לרובא מרים ופורתא שרה עם כל זאת נפל פותא בבירא. ואדרבא יותר גריעי כיון דמתקרי קאי על פורתא שרה. ושקר גמור הוא זה כי פורתא של המגרש זה הוא ארי' אליקום. והגמרא איירי פורתא שרה בעצמה אבל הפורתא בכאן ר"ל מכח חתימה וקריאת ס"ת הוא ארי' אליקום. והמה כתבו בגט רק אליקום על כתיבתו וחתימתו ואף ע"י דמתקרי לא מהני הפורתא כמו בגוף שני השמות דמתקרי פסול כמו כן לענין קריאת פורתא צריך לבאר שני השמות ביחד ולא ע"י כתיבת דמתקרי כי העולם יאמרו שאין זה המגרש רק אחר ששמו ארי' מרובא של קריאת אנשים ופורתא קראו שמו אליקום אבל לא זה המגרש שנקרא שניהם יחדיו בחתימתו וקריאתו. והשתא ממילא בטלין דברי המתעקש כי המתעקש יאמר שבכאן נכלל הפורתא ארי' אליקום ע"י דמתקרי וזה טעות גמור מצד הסברא. ומצד הדין הוא ג"כ טעות גדול והגע בעצמך באשה שרובא מרים ופורתא שרה לאה בודאי צריך לבאר הכל יפה בעטו השני שמות ביחד של קריאת פורתא ולא לכלול השני השמות של קריאת פורתא ע"י דמתקרי כמו בגוף השמות וכמו כן כאן. וזה בודאי אין לעקש שיאמרו דהפי' דמתקרי אליקום גם אליקים דזה בודאי מזויף מתוכו כי יותר סברא בפי כל שיאמרו דמתקרי אליקום היינו דינא דגמרא דפורתא שרה. שוב בא לפני דיין אחד וסיפר לי שהיה עוד איזה פסול באליקום שמהראוי לכתוב בשני היודין. והשבתי לא אדין בדבר בדרך פלפול ובודאי לפי דעתי בעיקר השם בכאן ארי' אליקום וא"כ השם אליקום צריך לכתוב אף בדיעבד ובודאי פסול. אך לפי מחשבתי בדברי הדיינים שהמה חשבו דין זה לרובא מרים ופורתא שרה ואז אין כאן פסול גמור כיון דאם לא נכתב כלל אליקום הוא כשר ואף אם שינה בדבר שאין לטעות בשם אחר כשר ג"כ ע"י זה בשעת הדחק. אך בד"מ מבואר דדוקא במומר דקשה למצוא גט אחר אבל בכאן דהמגרש אינו בדרך רחוקה ואז מחוייבת שתקח גט אחר. ולפי דעתי על גדולי העיר הזאת מוטל עליהם כדאי הוא לחוב בעצמם כמחויבים בדבר שיעיינו כדת בעיון היטב באמת בלי ניצוח. כי באמת יש כאן עוד פסול מתשובת הריב"ש. אך שניכר לי קצת הדיינים מופלגי תורה. וכבר ידוע שחרפה הוא לנו שלומדים יסדרו גט מקיצור סדרי גיטין. אך בהדי הוצא לקי כרבא מחמת שהמה יושבים עם מי שאינו ראוי לדון שאינו יודע לפלפל רק לעיין בסדר הגט ובכאן השטן מזדקר לפניהם שכולם מיקרי ב"ד הדיוטות. ואף בסדר הגט לא ראו כי בהדיא מבואר בסדר הגט דבשני שמות בשעת לידתו אם עולה לתורה וחותם בשני שמות יחד יש לכתוב שניהם בסדר שעולה אפילו אם זה הראשון של לע"ז ואפילו אם אינו נקרא כלל רק בשם עברי. אך בע"י חולי באם שנשתנה השם אף שעולה לס"ת וחותם בשניהם ביחד יש לכתוב דמתקריא כמו שבארתי לעיל. כי לענין זה לא שייך הקריאה לס"ת והחתימה כי כן מבואר אף בעד החותם שאין לכתוב דמתקרי ומקריאת ס"ת אין ראי' כי האיך אפשר לקרות לס"ת בשם דמתקריא ולא אפשר לקרות רק שמעון ראובן ואז כל זאת מחויב לכתוב בגט שמעון דמתקרי ראובן כי שם חולי עיקר. אכן אם קורא לס"ת וחותם בשם ראובן שמעון אף ששמעון הוא שם חולי עם כל זאת החתימה והקריאה מגלין עיקר השם הוא ראובן והוי ראובן עיקר וצריך לכתוב ראובן דמתקרי שמעון כי זה אינו מגלה לקרוא שניהם יחדיו בלא דמתקרי כמו שבארתי לעיל. אך מה דאפשר לגלות דהיינו באם שקורא לס"ת ראובן מקודם והחולי הוא שמעון ואמת אגיד שחרפה לנו הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש כל הארץ וכהיום שחוק הוא לכל עמי שמסדרי הגט שלא יעיינו אף בסדר הגט היטב הדק. אך מן השמים אינה לידם. לזאת אין כאן לחוס על כבודם. ומחויב על כל המורה לברר הדבר כשמלה ולבזות את הדיין שאינו הגון כי הדיין הנזכר לעיל הוגד לו ולא השיב כלל ולא הודיע להרב המסדר. ומהראוי שמהיום והלאה שזה הדיין לא יסדר שום גט רק המופלגים בחזקתם קיימא דאין כאן בגט זה לחום על כבודם כי העולם יאמרו מה שיאמרו כמבואר בפוסקים וכתבים כמדומה לי על רעיוני להגאון מוה"ר משה אירע טעות כי התשובה אינו ת"י

כ"ד הטרוד ה"ק יוסף גינצבערג

תשובה

[תשובה כסדרה לא מצאתי בגינז"ק וחבל על דאבדין ראה זה לבד מצאתי]

והנה באמת אפילו אם הוי עיקר השם אליקום ג"כ. מ"מ הא בודאי שם הטפל הוי ארי' לחוד דהא כ"ע קורין אותו כן ליב. וא"כ אם חילף וכתב על שם העיקר דמתקרי ושם הטפל כתב לעיקר השם כשר וכמו דאיתא בס' ב"ש קכ"ט ס"ק ד'. וא"ל דהא לא מתקרי כלל