שו"ת ר' משולם איגרא רלט

שפיר מהימן. רק מהחשש דלמא יבוא לידי פסול. ובאמת דכיון דמהימן והוי כמו דלא ידעינן וכשר ולא יבוא לידי פסול, כמ"ש בס' ג"פ דכיון דלא ידעינן רק מה שהוא החזיק שמו, דהא עיקר הטעם דצריך לכתוב ג"כ מקום נתינה הוי רק מדרבנן וכמ"ש הב"ש דהוי לעז. וא"כ מעיקרא הכי תקינו רבנן דיהא הבעל מהימן ולא יהיה החשש דיהא פסול

(טו) והנה אע"ג דאיתא גבי מקום דירה דהוו פסול לעז דיאמרו דאין זה אבל מ"מ גבי מקום לידה לא הוי לעז. משום דאין כל העולם כולו ידע מזה ולא הוי לעז יעו"ש היטב בהרא"ש [דף פ' ע"א] בשם ר"ת. וא"כ הא באמת אפי' יש לו במקום אחר שם שם לא במקום הכתיבה ולא במקום הנתינה. מ"מ לכתחלה צריך לכתבו וא"כ לא שייך שינוי דהוי לעז דמזה אין כל העולם כולו יודעים דילמא באמת יש לו איזה שם אחר בעיר אחרת דאין כל העולם כולו יודעין אם אין לו שם אחר במקום אחר ואולי באמת יש לו שם אחר באיזה עיר וא"כ מ"ה לא הוי לעז וא"כ כיון דאין צריך לכתבו ולא צריך למיכתב לא פסול שינוי יא"ש לשון הירושלמי וכמ"ש לעיל לשיטת ר"ת: סי'

ל"א

[תשובת שאלה להגאון הקדוש בעל סידורו של שבת זצ"ל. בגט שנכתב שם אבא באל"ף לבסוף]

ב"ה יום ה' שושן פורים תקנ"א לפ"ק טיסמניץ. שלום לכבוד אהובי ידידי וחביבי ה"ה הרב המאור הגדול המפורסם המופלג חסידא ופרישא נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מו"ה חיים נ"י אב"ד ור"מ דק"ק טשערניוויץ והגליל יצ"ו

הגיעוני אמרותיו על הפאסט שכתב אלי נידון הגט ונברר הספק שבו. דלכאורה יש לפסלו מחמת דהוי כאילו ידוע שחתם בה"א כיון שיוצא משם אברהם ובגט נכתב באלף והוי שינוי שם. אמנם דהמשמעות מכל הפוסקים. ששם אבה אינו יוצא כלל משם אברהם, דאל"כ הוו צריכין לכתוב זה דמתקרי אף דכל קיצור השם אין צריכים לכתוב. כאן היו צריכין לכתבו כיון דאיכא עוד שם אבא שם בפני עצמו, כמו היכי דהוי לשני שמות קיצור שם אחד צריכין לכתוב קיצור השם וטעמא הוי כיון דיש לקיצור שם שלו שם אחר בלשון הקודש. אם לא יכתבו רק השם הקודש יאמרו דלאו זה הוא המגרש, ה"נ כיון דעוד יש אבא בפני עצמו אם לא יכתבו רק אברהם יאמרו דאינו זה, וגם מוכח מהא דמבואר בשו"ע (ש) דאין צריכין לכתוב הכינוי אבלי רק אברהם. ואם נאמר דיש עוד כינוי לאברהם אבה היו צריכין לכתוב, דהיכי דיש לשם אחד שני כנוים צריכין לכתוב הכנוי, ומזה מוכח דשם אבה אינו יוצא מאברהם. ובאמת על הראי' השניי' יש להשיב ולחלק

וא"כ בכאן דשם הלידה היה אברהם והיו קורין אותו אבא. מי יאמר דהיה אבא כנוי על אברהם רק שהיה קורין אותו בשם אחר. והוה כרובא קורין לה שרה ופורתא מרים וקי"ל שכותבין שם העיקר שרה ומתקריא מרים. ובכאן הוי ג"כ הכי ולעולם דהמתקרי היה אבא באל"ף. ובכאן עיקר השם היה אברהם דכך קורין אותו לתורה וגם היה חותם כך. ועוד דלדעת רמ"א הוי שם הקודש עיקר

והא דכתבו דמתקרי. ואם הוא שם אחר כמו פורתא מרים היה ראוי לכתוב המכונה זה אינו קפישא כל כך דבדיעבד כשר אם כתב דמתקרי על כנוי

ואף אם נאמר כדבריו שכל זמן שנוכל לומר דהוי שם היוצא לא תלינין שהוא שם אחר. מ"מ עיקר טעמא בב"ש דפסול דיאמרו שזה הוא איש אחר. והכא מהיכי תיתי יאמרו העולם דהוי שם היוצא וראוי לכתוב בה"א העולם יאמרו שזה הוא שם בפני עצמו שקורין אותו אבא באל"ף כמו פורתא מרים. וכל זה כתבתי בדיעבד אך אם ישנו הבעל יכתבו גט אחר. הנלפענ"ד כתבתי: סימן לב שאלה

ב"ה היום יום ד' אלול תקמ"ו לפק"ק בראד הבירה

מעשה שאירע בק"ק בראד שנתאכסן אנכי אצל חותני הרב הנגיד על ימים אחדים. והלכתי לדודי ושם מצאתי ראיתי את שאהבה נפשי ה"ה דיין אחד ממסדרי הגט של בן הרב הגאון בק"ק לבוב. ואספרה אל חוק. שביום שנכנס לברית קראו לו שני שמות ביחד אריה אליקום. אריה אחר הרב הגאון מאמשטרדם. ואליקום אחר הנגיד מוה' געציל. אך מחמת שלא נודע עדיין לאמו שמת אביה. טמון באיש השם אליקום. ונקרא בביתו רק ארי' בעצמו. ואחר זה כשנודע לאמו קראו אותו בביתו שמו כראוי אך בכאן ק"ק בראד נשתקע השם אליקום בקריאה. רק כל החתימות על השטרי חובות ועליות לס"ת היו בשם אריה אליקום. ושאל הדיין הנ"ל ממני חוות דעתי. כי בדעתם נכתב רק הכינוי שהכל קורין בו והשבתי לו שזה טעות. כי אף לדעת הב"ש שכמו שהכל קורין בו כשר לכתחלה. דוקא בשם אחד. אבל כאן שיש לו שני שמות אם יכתבו כינוי שהכל קורין בו לר"מ פסול. כיון דעיקר השמות אינם נכתבו בגט. ודוקא לר"א כשר בעדי מסירה ולכתחלה ידוע דצריך לצאת שיהא כשר אף לר"מ. ואף בעדי חתימה עצמם אליבא דר"א. ועיין בתוספות יו"ט ואחר זה כמו שעה חדא בא הדיין וסיפר לי שכתבו בגט ארי' המכונה ליב דמתקרי אליקום. ואמרתי בזה"ל להתוודע ולהגלות שבאם שיכתבו כן שהגט יהא פסול שלא יאמרו אח"ז שאני מוציא לעז על הגט. וצעקתי בקול רם שהגט זה יהא פסול. ויחדתי עד אחד בפירוש ה"ה התורני היוחסין מוה' ליב לוקאטשיר. ושאל ממני הדיין האיך לכתוב. והשבתי לו לאפרושי מאיסורא צריך לעשות בזריזות והאיך לכתוב הגט מהראוי לאסוף הביתה. ואדע בישוב הדעת כדת של תורה מאתן וכו' והשתא אמר רב יוסף ניחזי אנן שתי תשובות בדבר לפסול הגט חדא דכבר מבואר בשאלות ותשובות ראשונים ואחרונים. דעיקר באנשים לילך אחר הקריאה בס"ת וחתימה. אף אם הכל קורין אותו בשם אחר תולה הדבר בס"ת וחתימה. ואם סתרי אהדדי הוי הספק דלא איפשיטא בתשובות גט פשוט. אך אם כל החתימות