שו"ת ר' משולם איגרא רלו

מעידין על חתימת אחד מהדיינים ועד אחד מעיד על חתימת עדי השטר מהני. וא"כ [בכאן] יש עדים על השליחות וא"צ עידי חתימה אפילו לדעת הרמב"ם. אך באמת גם דברי הרא"ש אינם ענין לכאן כמ"ש מע"ל דאין התיקון מעכב כ"כ אם נאמר דנצטוה סופר לתקנו. גם זה לפ"ד א"א לתקנו כלל והנה באמת מאותן הצדי"ן בגט אשר אינן בשמות נראה להכשיר מטעם אשר ראיתי בספר גבורת אנשים אשר נמצא שם תשובה בשם הגאון בעל מגיני שלמה וכתב דאפילו בתורף כיון שאנו מכירין את סגנון הדבר אין לפסלו בשינוי. וא"כ גם כאן כן הוא ואף דהרב ז"ל בעצמו כתב דיש לידחק בזה מ"מ א"ל דכאן יודה כמו שאכתוב לקמן. וגם בשו"ת פני יהושע בעצמו מביא שם עוד ראיה אחרת לדבריו אלו. מהא דאם כתבו ברביעי בכ' בחודש ובאמת היה אז בכ"א בחודש וכו' וגם מצורף לזה מ"ש מעכ"ת דבאמת הרי נכתב הרי את מותרת אך בהצד"י אשר נמצאו בשמות לא שייך זה לומר דניכר סגנון הדבר וכמ"ש בהדיא הב"י בשם העיטור אמנם באמת י"ל דהנה הרב"י מביא בסימן קכ"ט בשם תשובת הרשב"א דאם כתב בן פלוני או בת פלוני ולא פירש שם המגרש אינו כשר דשמו ושמה בעינן וחניכה דקאמרינן היינו דקרי ליה אינשי באותה חניכה אבל בת פלוני אינה ניכרת באותו שם

[ב] ועתה נבוא לנידון דידן דהנה הב"י כתב (ב) דאם לא נכתב אלא שם החניכה לבד כשר. וכן הסכים בדרישה וכן כתוב בספר גט פשוט (ג) אליבא דהרמב"ם דבדיעבד כשר בחניכה שהכל מכירין בו, ונמצא דלפי"ז כאן אם המגרש בעצמו היה שמו צבי הירש בלבד כשר אף אם לא כתב צבי. ואם כן אי אתרמי כה"ג לא היה מיפסל בשביל הצד"י. ועתה אם נאמר כדעת הר"מ מפאדווה סי' ל"ו בשם המרדכי דאם כתב בן יעקב לבד נמי כשר ומשמע שם אפי' אינו נקרא אחרי אביו כמו בן זכאי או בן זומא משמע נמי מיני' דס"ל להמרדכי דכשר דהא סתמא כתבו. וכן משמע מהא דמביא ראיה שם מבן יעקב עד וכו' אך דכתב שם ובלבד שלא יהא לו אח

(ג) ועתה אדברה בעובדא דנן באם לא היה לו להמגרש אח לדעת המרדכי הוי כשר בבן הירש בעצמו וכמ"ש. ואשר אנכי אחזה דגם לדעת הרשב"א שמביא ב"י שהבאתי לעיל נמי כשר בנידון דידן. דהנה לכאורה יקשה על הב"י דמביא דברי הרשב"א הנ"ל הלא הב"י בעצמו פסק כדעת המהרי"ק (ד) גבי מומר דאם לא כתב אלא שם יהודית אף דנשתקע שם היהודית כשר. והקשה הב"י [שם] הא זה דקיי"ל דצריך לכתוב שם יהודית היא מטעם חניכה וא"כ הא בחניכה שאין הכל מכירין בו פסול אם כתב החניכה בעצמו. ותירצו בשו"ת מהרש"ך ובספר מקור ברוך וגם בטו"ז דכיון דהכל יודעין דהיה לו שם יהודית אף דאין יודעין מה היה שמו יאמרו מסתמא זה הוא הנכתב. וכתב בטו"ז שמטעם תירוץ זה חזר בו הב"י מקושייתו ופסק כדעת מהרי"ק הנ"ל. א"כ לפ"ז יקשה לדברי הב"י שמביא דעת הרשב"א הנ"ל אמאי יפסול אם כתב בן יעקב לבדו הא כמו במומר שהכל יודעין שבוודאי היה לו אב ישראל א"כ [ה"נ] כשאין לו אח יכשר דהא יאמר שזה שמו. ונ"ל דהנה הגט פשוט כ' דאם נקרא אחר שם אביו כמו בן זכאי או בן זומא וכה"ג כשר בוודאי אם לא כתב אלא בן פלוני דהוי חניכה ידועה ולפ"ז י"ל דלכך פסל הרשב"א בשלא כתב אלא בן יעקב משום דיש לחוש שיסברו דנקרא כך אחר אביו בן יעקב. ובאמת זה נקרא בשמו לא אחר אביו והוי כמו שינוי השם דמ"ל שינוי השם מראובן לשמעון או מראובן לבן יעקב ולכך פסלו. וא"כ לפ"ז בנידון דידן גם הרשב"א מודה דכשר דהא כאן לא שייך לומר דיאמרו ששמו בן הירש דכאן שייך שפיר סברת המגיני שלמה שהבאתי לעיל [אות א'] דניכר סגנון הדבר גבי יצחק דהא נכתב כאן שם אחר אף דנתקלקל. וא"כ תו לא שייך לומר דיאמרו ששמו בן הירש לבד דהא חזינן דכתב עוד שם אחר לא שם אביו בלבד. וא"כ שפיר י"ל דגם הרשב"א מודה כאן דכשר בבן הירש וכמ"ש. וא"ש טפי למ"ש לקמן

(ד) ועוד יותר אפרש שיחתי במה שכתבתי ליישב דברי הרשב"א דטעמיה דיאמרו דנקרא בן הירש. דהנה הגאון מו"ה מאיר אבי הש"ך ז"ל כתב בספר גבורת אנשים. דהא דאמרינן בדבר דאין צריך לכתבו מן הדין אם שינה כשר זהו דוקא בדבר שאין צריך לכתבו אפילו לכתחילה. אבל דבר שצריך לכתבו רק בדיעבד כשר אם לא כתבו אם שינה בו פסול. ונ"ל טעמי' דהתוס' כתבו [בגיטין דף פ' ע"א ד"ה ושם עירו וכו'] דלכך בדבר דא"צ כתבו כשר אם שינה דאמרינן העדים לא חתמו ע"ז ולא חשו לזה. וא"כ בדבר דצריך לכתבו לכתחלה אמרינן שפיר דבוודאי העדים חשו לזה דיכתוב לכתחלה כדין ואמרינן שפיר דחתמו ע"ז. ולכך אם שינה פסול. והוא הדבר אשר דברנו בדברי הרשב"א לעיל כיון דלכתחלה אף במומר דמתיר מהרי"ק בשם יהודית בלבד אפי' הכי לכתחלה הוי צריך לכתוב גם שם הנכרי אך דאין כותבין שם הנכרי כדאיתא בט"ז. וכן בכל הני נמי כה"ג בבן יעקב אם אינו נקרא אחר אביו לכתחלה צריך לכתוב שמו וא"כ אם יכתוב בן יעקב לבד יאמרו דמסתמא העדים חשו לזה דהא לכתחלה אסור לכתוב כן כמ"ש. אלא ע"כ יסברו דנקרא כך אחרי אביו ומותר אפי' לכתחלה לכתוב כך כי חניכה הידוע מותר כדאיתא בב"ש והוי שפיר שינוי ופסול כמ"ש

(ד) ובזה מיושב מה דיקשה לכאורה דהא משמע מהתוס' דלא כדברי המרדכי דבבן יעקב לחוד נמי כשר. דהנה התוס' (ה) גבי שינה שמו הקשו לאשמועינן רבותא טפי דאפילו בלא כתב כלל שמו נמי פסול וכ"ש שינוי. ועתה אם נאמר דס"ל כהמרדכי יקשה נוקי מתניתין בכתוב גם שם אביו ולכך צ"ל שינוי דאם לא כתב כלל כשר כמ"ש דס"ל דבבן יעקב לחוד נמי כשר אבל שינוי אפ"ה פסול אף דאין צריך לכתבו בדיעבד מידי דהוי אמקום עמידה דכשר אם לא כתבו. ואפ"ה אם שינה איתא בש"ע דפסול משום לעז ה"נ כן הוא אלא ע"כ יהא מוכח דלא ס"ל כהמרדכי. אמנם לפמ"ש עתה ניחא דעדיין יקשה ליתני במתניתין בלא כתב כלל גם שם אביו פסול וממילא ידעינן דגם בשינוי נמי פשיטא דפסול. וכ"ת דאשמועינן דאף בכתוב שם אביו נמי פסול אם שינה שמו. זה ליתא דלפמ"ש פשיטא דפסול דכיון דלכתחלה צריך לכתוב גם שמו וא"כ העדים חשו לזה כמ"ש. ולכך אם שינה פסול. כמ"ש בשם הגאון מו"ה מאיר ז"ל. ושפיר מצינו למימר דס"ל להתוס' כהמרדכי דכשר בבן יעקב לבדו

(ה) אולם בנידון דידן דיש לו אחים לא שייך זאת לכאורה דהא גם המרדכי מודה בזה [דפסול]. אמנם אפשר לומר דטעמא דהמרדכי דמודה ביש לו אח. משום דהוי כמו שני יוסף בן שמעון. ומטעם דבעינן מוכח מתוכו וזה דוקא לכתחלה דצריכין אנו לחוש לדברי ר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי אבל בדיעבד שפיר אנו