שו"ת ר' משולם איגרא ריז

(ו) והנה יש עוד ראיה לסברא הנ"ל משום דהנה הרמב"ם בפי' המשניות שלו כתב דבעינן דוקא שיהא כולן רואין זא"ז. ולכאורה קשה לפמ"ש הפרישה דאם הוה אחד קא"פ לא הוה עדות שאתה יכול להזימה. משום דאין הזמה עד שיזומו כולן. אלמא דכיון דאין בהן דין הזמה אע"ג דמזים לכולן לא הוי הזמה אפילו באותן שיש להן דין הזמה. וא"כ מפני מה לא מהני למיהוי עדות אחת לענין הזמה אפילו לא ראו רק מקצתן. וא"כ בזו מקצת העדות שראו זא"ז לא הוה דין הזמה דהא בטלה כולה ולא הוה גם בשאר דין הזמה כיון שבהן אין דין הזמה. אלא דנ"מ [אם יהא כולן רואין זא"ז כדי] דיהא בטלה כולה (ר) תיפוק ליה דאפילו מקצתן רואין זא"ז נמי בטל. דהא אלו שראו זא"ז פשיטא דנעשו פסולין מכח נמצא כו' וממילא כולן בטלין מכח נמצא כו' וכמו שהקשו התוס' בסנהדרין דף ל"א בד"ה וב"ש כו' פ"ש. וכן קשה. ממאי שהוכרחו התוס' (ש) בד"ה אמר רבא. דאם עד מכאן ועד מכאן רואין המתרה או המתרה רואה אותן מצטרפין להיות עדות אחת וכו' דהמתרה מצרפן כמו מקצתן רואין אלו את אלו דמתניתין ע"ש. וא"כ האיך מייתי התוס' ראיה ממתניתין דשם במתניתין הוה זה שרואה פסול משום דמיצרפי. (ת) אלא ודאי היכא דלא הוה פסול בגופו. אלא בשביל זה נמצא אחד כו' לא הו"ל דין בנמצא א' מהן קא"פ שיהא בטלה כולה. וכן בד"ה הוא והן נהרגין כ' דהמתרה מצרפן כדקתני רישא בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו. ומה ראיה מייתי. דשם במתניתין הוה דזה העד שראה הוה פסול. ומשא"כ במתרה [לא שייך] דהוה [פסול. דמתרה שאמרו] אפילו ע"פ עצמו ע"ש. א"ו כדין הנ"ל דזה לא הוה כדין נמצא אחד מהן קרוב או פסול

ועוד יש ראיה לדין הנ"ל דאל"כ תקשי לשיטת הראב"ד שהביא הרא"ש במכות גבי אלעאי וטוביה קריבי דערבא הוו. דאמרינן דפסולין ללוה ג"כ והקשה הראב"ד דנימא פלגינן דיבורא ומתרץ דפלגינן דבורא הוא רק היכא דמעיד על עצמו דהוה בעל דבר שאין זה עדות כלל. אלא כמי שאינו דמי שאין המעיד על עצמו נקרא עד פסול ופלגינן דיבורא משא"כ היכא דמעיד על אחרים דהוה במקיימי דבר ולא בתורת בעל דבר. והפסול משום קורבא לא אמרינן פלגינן דיבורא אלא עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וא"כ [מה משני הש"ס במקיימי דבר כו' הא] עדיין יכול לפסול [העדות ולהציל] דיעיד [הרובע] דרבע לרצונו ואמרינן פלגינן דיבורא [והוה עד לגבי הנרבע] או דיאמר [נרבע] פלוני סתם והם ראו באותו זמן עם עדים הללו [הכשרים ואם נימא] דנמצא אחד מהן קא"פ בטלה כולה [בכאן נמי] הוה בטלה עדות אחרים. להעיד [להנרבע] ומשום [דעל פיהם] הוה [הרובע] רשע (א) נמצא קרוב כו' ובטלה כולה. וא"כ נפסלו כל העדים האחרים על [הנרבע] ממילא בטלה ג"כ עלי' [דרובע] דהוה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (ב) א"ו כדאמרן דכיון דלא בטלה רק מכח נמצא קרוב כו' לא הוה כמו עדות פסולין דתתבטל כל העדות (ג)

וכן יש עוד הוכחה [לסברא הנ"ל] דהנה באמת לפמ"ש התוס' (ד) על קושיתם שהקשו מה מקשה הש"ס נרבע יציל הא אמרינן בסנהדרין פלוני רבעני לרצוני נאמן על הרובע מטעם פלגינן דיבורא וכתבו דהיינו [היכא דליכא עדים אחרים אבל בכאן] דיש עדים אחרים (ה) קשה א"כ דכל עיקר הקושיא הוא משום דנעשה פסול ע"פ העדים. האיך נעשה פסול הא אם נרצה לפסלו לעדות הרובע [מחמת דהוא נפסל ע"פ העדים] אזי שפיר אמרינן פלגינן דיבורא (ו) ואך דנאמר דאין עדותן מועיל (ז) וא"כ פסול (ח) כמו נמצא אחד מהן קרוב או פסול (ט) א"ו דאין הדין כן דכיון דהא דאינו ראוי לעדות שיפסלו אותו אע"ג דפלגינן דיבורא [של העדים לענין זה] דפסול [הנרבע] וא"כ אמאי אין מועיל עדותן של הכשרים על זה שיפסל הוה רק מכח נמצא אחד מהן קא"פ וא"כ הוה כסברת הראב"ד [דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוא משום] דהוה נמצא א' מהן קא"פ בעדות אחד, וא"כ (י) שוב לא אמרינן נמצא כו' דליפסל עדותן לענין פסול הנרבע (

) [א"ה ראה זה מצאתי בכי"ק של רבינו בסוגיא דעדים שאמרו עוד ראיי' לדין הנ"ל לכן מצאתי נכון לפני להציגה פה. וז"ל שם]

והנה על הך קושיא לפי סברת הרמב"ם דעדות שאתה יכול להזימה בעינן רק לגוף העדים ולא שיכחיש גופו של עדות דהלוה או ההרוג הי' עמנו. לכאורה קשה האיך כשר פלוני רבעני לאונסי הא הוה עדות שאי אתה יכול להזימה, דהא אם יזומו ממילא יתכחש גוף העדות וכן מצאתי אח"כ קושיא זו בס' של הגאון מוה"ר חיים יונה ז"ל

וי"ל משום דהנה באמת אפילו אם אמר פלוני רבעני לרצוני הא הוה לרבא פלגינן דיבורא (א) דלא הוה בתורת עדות וכמ"ש הריב"ש והובא בש"ע חו"מ (ב) משום דבעינן מקיימי הדבר ולא בעושי דבר (ג) והנה באמת לפ"ז. אם אמרינן דהוה עדות שא"א יכול להזימה וא"כ צא משכחת לעדות שלו קיום בשום אופן כלל, וא"כ הוה תמיד פסול לעדות וא"כ הדר הי"ל אינו מקיים הדבר כיון דלא מצי למצוא דיהא כשר והוה אמרינן [גם ברבעני לאונסי] פלגינן דיבורא ואין נאמן על עצמו. וא"כ שפיר הוה עדות שאתה יכול להזימה דהא אפשר דאמת דהוא רבע איש אחר ומיירי דעד השני לא אמר עליו רק סתם שראה דנרבע ולא ידע מי הוא. ואין לומר דהא בעינן דעדים יהיו רואין זא"ז] בדיני נפשות [והכא לא ראו את הנרבע דהוא עד השני י"ל דמשכחת דרואין את המתרה או המתרה רואה אותן ולא ראו זא"ז, או דכיון דהוא הנרבע אמר דראה את העד השני מהני