שו"ת ר' משולם איגרא ר

עגינות ובפרט ענינה כזו שהיא רכות השנים והנה זה ארבעה שנים דהיינו שבר"ח אלול שנת תק"ן היה ארבעה שנים שאיש א' מק"ק סלאטווינע ושמו איצק בעלה של האשה הלזו הנעצבת בזה על בעל נעוריה שעזב אותה והלך לו אל ארצו ארץ הגר ומיום הלכו לא נשמע ממנו מאומה ויהי כחלות האשה הלזו את ה"ה הישיש כה' יוסף מק"ק סלאטווינע שגם הוא הלך לו לדרכו לארץ הגר ובקשה פניו לחקור היטב אולי יודע לה מה שנעשה בבעלה והאיך מכון שבתו אם הוא חי. ויהי כראותה שהקיפו זה שתי שנים מאת הבקשה בא ה"ה מהו' יוסף מק"ק הנ"ל עם זה הג"ע הנשלח למעכ"ת הרמה והנשאה בידו והנה כל הדברים כנים כמו שנכתב בהג"ע דהיינו שם האיש יצחק בן משולם מק"ק סלאטווינע והיה לו קצת חסרון באצבעו על ידו דהיינו שאשתו אמרה שהיה אצבעו חלק בלי ציפורן מחמת נשיכת הסוס פעם א' באצבעו. אך מה שנאמר שם שיש לו בת א' ששמה רבקה אמת שהי' לו בת בלכתו לדרך והיא מתה זה שתי שנים. אך ששמה היה פיגא אך האשה הזאת באה במאמרה לומר שאיש הלז דהיינו אשה לא היה כל כך שפוי בדעת ויכול להיות שטעה במאמריו כי אמרה שנא יצא מעיר סלאטווינע איש אחר ששמו יצחק בן משולם וגם הר"ר יוסף הנ"ל ג"כ אמר שידוע הדבר שמכמה שנים לא הוחזק בעיר איש ששמו כך, ולא יצא משם איש בשם הלז. ואך השליח הלז נעשה חשוד בפני בדבר הזה עבור שכר השליחות שלו כי נתגלה הדבר לפני שבתחילה דבר לאשה שתאמר שם הילדה היה רבקה וכך היה תחלת דבריה. אך כשמעה דברי איום חזרה בדבריה והודתה בפני ב"ד נגד פני השליח הלז שדבריו היה עמה לדבר כך וחזרה ואמרה שאמת ששמה היה פיגא. ומאחר שהעיר הלזו היא מקום הסרים למשמעתו. וכל דבר החקירה והחיפוש העיר אי איפשר כי אם על ידו גלל זאת העזתי מצח לבא להטריח את הצדיק בדברים בכל נידון שריותא דההיא איתתא כי גם זה שכתוב כאן בהג"ע שהוא ערך חמשה שנים. ולפי דברי האשה שנסע ממנה זה ארבעה שנים בר"ח אלול והג"ע נגבה בר"ח מרחשוון הוא בוודאי לא הגיע אז לשם כי אם עד ר"ח מרחשוון אשר זה ארבעה שנים. ומאחר שהדברים מגיעים לשולחן דרב הודעתי לו כל דבר שורש. ושלחתי לו הג"ע בעצמו וגם זאת עשיתי שכתבתי אגרת להרב החסיד המפורסם דק"ק קאלוב לחוש לדבר לחקור על העד הר"ר חיים הנכתב בג"ע. כי מאחר שהשליח הנ"ל נעשה חשוד בדבר. אך אם הוא חשוד כ"ע מי חשידי אך למיחוש מיבעי לחקור על העד הר"ר חיים הנ"ל. וגם החתימות שאיפשר שמעכת"ה יכיר אותם או אף אחד מהם ולתשובתו הרמה אני הקטן מצפה. כי לעת הזאת האשה מתגוררת פה ק"ק טשערנוויץ. ע"כ אחוי קידה ובאתי לחלות פניו שלא להיות לו לטרחה כי אל מי מקדושים אפנה גם בקשתי ממעכ"ת להודיע אם בא לגי"ק אגרת השנית ע"י הר"ר צבי מקהלתכם או לא הכ"ד אסקופה הנדרסת לפני הדום רגלו

הק' חיים במ' שלמה זלה"ה טיראר ח' בטו"ב [בעה"מ ס' סידורו של שבת] וזה הגביית עדות שנעשה בקאלוב

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה הנעלה כה' חיים בה' בנימין כ"ץ מלמד והעיד לפנינו בת"ע באל"י ו"ע ובח"ח בזה"ל והעתקנו לשונו מל"א ללה"ק

זה ימים כביר לערך חמשה שנים כשהייתי מלמד בכפר דאבאש הביאו לכפר הנ"ל איש אחד בעגלה. והי' חולה מאוד ממש נטה למות והאיש הנ"ל הי' עדיין רך בשנים לאומד הדעת הי' לערך בן עשרים. וגם נתמלא זקנו במקצת. וממלבושו היה ניכר שהוא במדינת פוילין. וגם הי' לבוש בספאדיק בראשו והלכתי אצלו מיד ושאלתי את פיו מה שמו ומה שם עירו ואין מענה בפיו לגודל חולשתו שכבד עליו החולי. אחר זאת בלילה חזר קצת לאיתנו והי' עמי בבית החולה עוד מלמד אחד בכפר הנ"ל ושמו ר' שלמה. ואמרתי לר' שלמה הנ"ל שישאל הוא עוד הפעם את פי החולה. שמו ושם עירו אולי ישוב. ועשה כן ר' שלמה הנ"ל ולחש באזני החולה הנ"ל והשיב לו החולה הנ"ל בלחישה ובשפה רפה לגודל חולשתו איזה דברים ואני לא שמעתי דבריו כלל ושאלתי את ר' שלמה הנ"ל מה השיב לך החולה ואמר לי ר' שלמה הנ"ל בזה"ל החולה הזה אמר לי ששמו יצחק בן משולם והוא מסלאטווינא גם אמר לי ר' שלמה הנ"ל שהחולה אמר לו שיש לו אשה וגם אמר לי ר' שלמה שם האשה אבל לע"ע איני זוכר ונשכח מרעיוני. אבל זאת אני זוכר בוודאי גם עתה שר"ש הנ"ל אמר לי בשם החולה שהחולה אמר לו שיש לו בת ושמה רבקה. גם שאל אותו ר' שלמה הנ"ל מה מלאכתו ומעשהו ואם הוא מלמד. והשיב החולה לאו רק אני וואנער ואח"ז נפטר החולה לעולמו ושבק לן חיים

עוד העיד כמהר"ר חיים כ"ץ הנ"ל בת"ע ובאל"י וכו' שבשעת קבורה כשהלכו ללוות אותו שמע מאנשי הקבורה שנתעסקו עמו ואמרו שהי' לו איזה חסרון באחת מאצבעי ידיו. אבל לע"ע אינו זוכר מה חסרון הי' לו וגם אינו זוכר עתה באיזה יד אמרו שהי' חסרון

עוד העיד כה' חיים מלמד כ"ץ הנ"ל בת"ע באל"י ובח"ח וכו' שתיכף ומיד אחר הקבורה כתב לעצמו בספר שבט מוסר שלו אלה הדברים להיות לזכרון. ואנחנו בד"צ הח"מ קרינו עתה בשעת ק"ע את דבריו. והעתקנו לשונו אות באות. וזה לשונו. ניט צי פאר געסין אז אין כפר דאבאש איז גישטרבין איין מאן דער האט גיהייסין יצחק בן משולם פין סלאטווינא עכ"ל אות באות ממש לא פחות ולא יותר כל הנ"ל העיד כה' חיים כ"ץ מלמד הנ"ל בת"ע ובח"ח וכו' וקבלנו עדותו ומה שנעשה לפנינו ב"ד כתבנו וחתמנו היום יום ב' י' מרחשוון שנת תקנ"א לפ"ק פה קאלוב

נאום יעקב יצחק אייזיק שו"ב אבד"ק סאביטש

נאום יעקב במוהר"ר יוסף

נאום יהודא לייב במהור"ר יצחק ז"ל

ניכר לי היטב ח"י של אהובי ידידי אהבת נפש הרב המא"ג החסיד המפורסם נר ישראל ע"ה פ"ה מוהר"ר יצחק אייזיק ני' אב"ד דגליל סאביטש דדאי הוא ח"י ממש אמיתת וישרה

, הק' כתריאל במוה' יעקב זלה"ה מו"צ קאליש חונה פ"ק סקאלא. (תשובתו הרמתה מרבינו אא"ז זצ"ל להגאון הקדוש וצ"ל נאבדה. וחבל על דאבדין. זולת זאת מצאתי בין פסקיו המדבר בחדשו בענין זה בזה"ל)

מעשה באחד שהעיד שהבעל אמר קודם פטירתו שמו ושם עירו ושיש לו אשה כו'. ואמר שיש לו