שו"ת ר' משולם איגרא קעט

ותנשא לו וזה הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דלא יהני דהוי כמפליג בדברים. אך באמת כפי שכתב הרב המגיד (ג) ואפשר דבאמת התנה (ד) והרב המסדר אינו זוכר

והנה מה שכתב הרב דלפי זה מתוספות לא משמע כן והוי להחמיר (דמתו' משמע דיש להחמיר. אדרבה להיפך היא. שסברתי הוא לחומרא בכ"מ דאין רשאי לינשא לכהן. וכסברה שלי מצאתי בס' פני יהושע בכתובות

והנה באמת מדברי תוס' (ה) דהקשה גבי ביטול שמא יחפה אפ"ל דדוקא גבי אונס מקשה התוס' שמא יחפה דהא לא שייך סברא זו דהא הוי אונס דלא שכיח ולא אסיק אדעתי' ומ"ה לא התנה

והנה באמת הא דמשמע (ו) דאביי ורבה לא ס"ל משום גזירה וא"כ משמע דעכ"פ הוי גט מדאורייתא אם מת. ובאמת לסברת הפנ"י לא הוי גט מן התורה כיון דהוי קודם הכתיבה. י"ל לפי מה שכתבתי וא"כ לבתר התקנה אזי הוי מן התורה רק בלתי תנאי. ואך אי לאו הגזרה הוי נ"מ אם מעיקרא בשעת הכתיבה. לא הוי מסוכן למות. והוי רק ש"מ. והוי כמו מתנה במקצת [יען שבתשובה הנ"ל הביא רבינו ראיה מחה"מ. והקשה הרא"מ מתשובת הרא"ש ובסוגיא זו מיישב זה רבינו כמו שיראה המעיין באות ד' לכן הצגנוהו פה]: סימן

יא

(א) גיטין דף מה ע"ב. המוציא את אשתו משום שם רע כו' וכל הסוגיא. והקשו הפוסקים על הרי"ף דכתב לתרתי מתניתין והשמיט אוקימתא דרבא בדף מו ע"ב דאוקי לרישא בכפלי' לתנאה ולסיפא בלא כפלי'. ועוד קשה דבאמת הרי"ף כ' בתשובה דאין צריך כלל לכפול התנאי בגיטין וקידושין רק מטעם חומרא. הובא בהרב המגיד בפ"ו מאישות ה' י"א

וי"ל דהנה הב"י הקשה אמאי לא מוקי רישא דאמרו חכמים לא יחזור בדא"ל משום זה אני מוציאך. משו"ה חיישינן לקלקולא. וסיפא בדלא אמר בשביל זה אני מוציאך. וי"ל דהנה באמת התוס' כתבו (א) דמשמע דגילוי דעת הוי מהני רק משום דברים שבלב אינם דברים הא בעינן תנאי כפול. ותירצו דגילוי דעת בלי תנאי עדיף טפי ועוד כתב הרשב"א בשם י"א דכיון דאמר תנאי ולא אמר כדין תנאי גרע טפי וע"ש היטב (ב). אך באמת לאותן פוסקים דס"ל דמעכשיו אין צריך לדין תנאי וא"כ ל"ק (ג)

והנה המל"מ מסופק שם בהלכה ב'. בתנאי דלשעבר אם הוי כמו מעכשיו וא"צ לדיני תנאי. והנה מה דהקשה המל"מ מסוטה (ד) ל"ק כפי מ"ש הלחם משנה דר"מ לא ס"ל דבמעכשיו לא צריך לדיני תנאי. ושם הסוגיא אזלא לר"מ. ועוי"ל דסוגיא שם לא ס"ל דיש חילוק במעכשיו. משא"כ לפסק הלכה (ה). אך באמת הא הרמב"ם כתב בפ"ו מה' אישות ה' י"ח [ושם הרב המגיד כתב הטעם] אמאי לא צריך במעכשיו דין תנאי. דבמעכשיו אם נתקיים התנאי הוי הגט למפרע כאילו לא היה תנאי ע"ש. וא"כ כאן באילונית. דהא אילונית אין צריכה גט רק משום דהוי ספק. וא"כ אם הוא התנה על מנת שתהא אילונית לא שייך זאת. דממ"נ אם הוי אילונית א"צ גט. וא"כ אם היא אילונית אינו רוצה לגרש וא"כ לא הוי כמו מעכשיו. והפ"י כתב בקידושין, אפילו למ"ד דלא בעי כפול אך כיון דשאר דיני תנאי בעינן לא מהני גילוי מילתא בלא תנאי (ו). ואך לפי מ"ש המהר"ם מלובלין בתשובה דהוי התנאי ע"מ שתחזור וישאנה. והוי לכאורה כמו מעכשיו. וכמו דאיתא בגיטין בדף פ"ד ע"מ שתנשא לאחר אך הא עיקר הגט ויצאה והיתה שתהא ראויה לקדש לאחר. וח"כ ממ"נ הא אי אפשר לקדש לאחר. דאם תתקדש לאחר הוי מחזיר גרושתו. ואסור להנשא לבעל. וא"א לקיים התנאי. אך אי אמרינן כר"י בן כיפר (ז) דמחזיר גרושתו מן האירוסין מותר. וא"כ שפיר הוי הגט דתתקדש לאחר מקודם ואח"כ יגרש. ויקויים התנאי כשמחזירה. וכן כתב בספר פ"י בגיטין דף פ"ד. וא"כ י"ל דבזה פליגי ר"י ורבנן בכאן. דר"י ס"ל מחזיר גרושתו מן האירוסין מותר כר"י בן כיפר וא"כ הוי כמו מעכשיו ומהני גילוי מילתא בלא אמירה כלל (ח). ורבנן ס"ל דאסורה אפילו מחזיר גרושתו מן האירוסין. ואך דוקא לאביי הוי התירוץ כן ומשא"כ לרבא דס"ל קידושין שאינם מסורין לביאה לא הוו קידושין. וכאן לא הוו כלל ראויה לקידושין. דהא לא הוי ראויה לביאה. דאם יבוא עליה השני תהא אסורה לבעלה משום מחזיר גרושתו (ט). לא מבעיא לשיטת רש"י גבי קידושין שאין מסורין לביאה (י) ומחייבי לאוין ל"ק. כמו"ש הפ"י (כ) דהוי גזרת הכתוב. אך גם לשיטת התוס' דלא מיקרי קידושין שאין ראוין לביאה רק היכא דהקידושין גורמין האיסור ע"ש. מ"מ הא בכאן הקידושין גורמין האיסור דאל"ה הוי פנויה ולא הוי ביאה כלל באיסור. ולא מבעיא לשיטת הפוסקים דס"ל (ל) בדף פ"ד. דלא אמרינן דהוי בטל הקדושין בלא הגט כדי דיהא הגט ויהא קיום התנאי. גם לשיטת ר"י. מ"מ ממ"נ הוי קדושין דאינם ראויין לביאה. דעל ידי הביאה יתבטלו הקדושין. וא"כ משו"ה דוקא רבא לשיטתיה דס"ל קדושין דאין מסורין לביאה לא הוו קדושין (מ) ומשא"כ לפסק הלכה כאביי ביע"ל קג"ם דהוו קדושין א"צ לתרץ בדכפליה. ובזה הוי הפי' דאמר רבא והכא בדלא כפליה לתנאה. אבל גם רישא איירי בדלא כפליה. אך רישא הוי תנאי לשעבר דהוי כמו מעכשיו וא"צ כפילא. משא"כ הכא ממ"נ אם הוי אילונית א"צ כלל גט כנ"ל. וא"ש דלא אמר רבא דרישא הוי בכפליה לתנאה. ומתורץ שפיר הרי"ף דהשמיט תירוץ רבא לפסק הלכה כנ"ל. אע"ג דס"ל להרי"ף דלא בעי תנאי כפול. אך עכ"פ שאר דיני תנאים בעינן בלא מעכשיו רק כפל הוא דאמרינן אין צריך דמכלל לאו אתה שומע