שו"ת ר' משולם איגרא קעא

דשוב איכא אומדנא ומשום הפקעת קדושין נגעי בה. והא דכל ש"מ כהן כשמגרש בלא תנאי א"י להחזירה משום דכשמגרש בלא תנאי הוא אומר בפירוש בלא תנאי, כפי הנוסח בסדר הגט. ועוד דהא יש להקשות אהרמב"ם (כ) דסובר דתנאי קודם הכתיבה פוסל בגט, א"כ בש"מ דאיכא אומדנא הרי התנאי קודם הכתיבה. ולרב הונא, צ"ל דלית ליה ברירה, ועכצ"ל לדידן דכיון דכבר תיקנו בשכ"מ שיהיה כל דמקדש כו' שוב הוי כאלו אמר בפירוש בוא תנאי. ובהיתר השביעי מה שמרוב צערו הרפה את ידו והפיל הגט כו' עדיין לא כתבתי בלתי שיפרש לי היטב

[תשובת הגאון מהור"א מרגליות על הוראתו של דבינו זצ"ל בשו"ת הקודמת, הלא כתובה בספרו תשובת הרא"מ. עכ"ז הצגתיה פה כמו שנמצא בגנזי תורת רבינו. שכאשר יראה המעיין אח"ז מה שרבינו זצ"ל הוסיף אז לפרש דבריו הראשונים ולתרץ כל השגות מוהרא"ם. יאיר עין ההוגה]: סימן ח

ב"ה יום ה' י"ג מרחשון תקנ"ב לפ"ק סטנאב יצ"ו. שו"י רב וברכה, לאהובי מחותני הרב המאור הגאון הגדול, החריף ובקי, משנתו רב ונקי, המפורסם, בנן של קדושים, נ"י ע"ה פ"ה, כבוד מוהר"ר משולם האב"ד ומ"ץ דק"ק טיסמניץ והגליל יצ"ו

הגיעני מכתב פתוחי חותם קודש מעכ"ת אחר סוכות העבר נכתב ה' שופטים העבר, נפלא בעיני דאישתהי כ"כ לא ידעתי בשל מי היה ככה עיכובא

והנה בגוף הפלפול שכתב רומעכ"ת אימא לאיזי גופא דעובדא היכי הוי. היות ידוע לרומעכ"ת התשובה ששלח הרב מיארשוב זה שנה או שנתים. ורומעכ"ת השיבו בקצרה. ואני השבתי לו ג"כ באותו פעם קצת באריכות שאין להתיר עפ"י אומדנות האלו. ובקיץ העבר בא הנה הרב מקאליש*) והפציר בי מאד לעיין שנית ולא רציתי והשבתי לו בפה מלא שלפענ"ד היא א"א דאורייתא כאשר כתבתי בתשובתי הראשונה. אמנם אמרתי לו אולי כבוד רומעכ"ת בעוצם פלפולו יחדש דבר להוציאה מאיסור דאורייתא ואז אעיין בה. ובחזירתו הראה לי תשובת רומעכ"ת וכאשר קריתי בו שלש ושנים דלתות עמדתי מרעיד. כי ראיתי שרומעכ"ת לא פלפל כלל בעיקר החשש אשר אני חושש. והוכחתיו על פניו מדוע לא הראה תשובתי לפני רומעכ"ת ועכ"פ היה לו להגיד בע"פ עיקר החשש. ואני כתבתי שהיא א"א גמורה היות שבכתב הגב"ע לא נזכר שום דבר מהאנשים אשר היו בספינה רק שהספן סיפר איך ראה מרחוק טביעת הספינה ולא העיד על אנשים (א). והדברים ק"ו אם העיד על נפילתו לים ולא העיד ששהה עד שתצא נפשו הוא דאורייתא. ק"ו שלא העיד על אנשים כלל. ועוד דאילו הספן עצמו ראה או ידע שכשראו האנשים אשר בתוכה נפילת הספלאוויש או טביעת הספינה נמלטו על נפשם על דף שנשמט מהספלאוויש או מהספינה ולא שייך חזקה (ב) דכאן נמצא כלל דכל אדם בורח מהמות. אטו אילו נפלו לסטים על אדם נימא כאן נמצא ולא ברח ובודאי נהרג. וברייתא ערוכה נפלה עלינו לסטים וכו' וה"ה הכא שהרי לא נמצא שום מת ואולי ברחו לנפשם. וכאשר הוכחתיו על פניו ולא מצא מענה להשיב והלך לו עם התשובה ולא נשאר ת"י שום העתקה. לזאת יצא הדבר מלבי ואיני זוכר מפלפול רומעכ"ת

אמנם על דברי ריב"ש אלו עמדתי זה ארביסיר שנין בתשובה הארוכה שכתבתי לאלמנת המגיד מק"ק מינסק. והבאתי הרבה ראיות מהפוסקים דס"ל דליכא תרי חזקה משום דכל חדא בחברתה מישך שייכא ולא דמי לעירובין דהתם כ"א יש לו חזקה בפ"ע דהנמצא מת יש לו חזקה דחי והנוגע יש לו חזקת טהרה מעולם אבל הכא חזקת א"א תלוי במה שהבעל יש לו חזקת חי וכתבתי דלדידהו צ"ל דגבי ספינה דאינו רוב גמור

ועוד הקשיתי על הריב"ש במ"ש שם בתשובה דכל היכי דקתני אין מעידין הוא דאורייתא דאיך יתרץ הרב ז"ל הא דאמרינן בבכורות לחד שינויא דהכרת חוטם הוא דרבנן והכא קתני אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם ודוחק לחלק בין אין מעידין על המגורד ובין הא דקתני אלא. ועוד דאם נחלק בכך לא מקשה הרשב"א על ר"ת מידי במה שהקשה בחידושיו על ר"ת דס"ל דספק ג' ימים תולין להקל דא"כ הול"ל אין מעידין אחר ג' ימים. דלשיטת הריב"ש אדרבא נלע"ד להיפך דאי הוה קתני הכי ה"א דהוא דאורייתא ובספיקא תולין להחמיר לכך קתני אין מעידין אלא תוך ג' ימים דאיכא למימר שהוא מדרבנן א"ו דאין לחלק בכך

ובאמת לא ידעתי האיך יישב רומעכ"ת סוגיא דב"ב דאם נימא דרובן למיתה אמאי באמת נותנין חומרי חיים ומשיטת הפוסקים משמע שהיא דאורייתא. גם כתבתי שם דלכאורה סוגיא דב"ב קשה לפרשו לשיטת הריב"ש וכמו שהקשה ג"כ רומעכ"ת. וכדי שלא לשווי' לרבינו הריב"ש טועה בסוגיא דעסיק בה אמרתי לישבו. דהנה ברור דאין רוב חולין לחיים מגרע לחזקה, דקברו מוכיח עליו דהרי אנו רואין שמת

אמנם באמת גם טעם רבא אינו מטעם דקברו מוכיח עליו לחוד דהרי מוקמינן לרבא כר' נתן ור' נתן גופיה לא סמך על טעם הרי בריא לפנינו לחוד נגד חזקת ממון דליכא מאן דפליג דחזקת ממון עדיף מחזקה דהשתא כמ"ש הפ"י בקידושין. רק דס"ל דחזקת בריא וחזקה דהשתא עדיפא מחזקת ממון ואין לנו לומר שהיה בריא וחלה והבריא וזה בעצמו טעם רבא דאוקמי אחזקת שכ"מ ואע"ג דרוב תולין לחיים מ"מ מצרפינן חזקה דהרי מת לפנינו ואין לנו לומר שהבריא וחלה שנית ומת ולכך עדיף מחזקת ממון

ולפ"ז אף בלא דברי הריב"ש לכאורה קשה להבין דברי אביי דמדמי ספינה המטורפת לקברו מוכיח עליו דהרי הכא איכא ג"כ חזקה קמייתא. וצ"ל דאביי ס"ל דספינה כיון דרובא לאיבוד ומה שלא נודע ממנו *) הוא הגאון חוות דעת שנתמנה בהורמנא דרבינו זקני זצ"ל (אשר בטיסמניץ והגליל היה אז מקום קדשו) לרב בקאליש עיר אחת בגליל זה. ומשם נתקבל לליסא: