שו"ת מהר"ש אלפנדרי פט

שאחר שנעשה ההרכבה נתגדל האתרוג ונעשה בריה חדשה. ע"כ

גם המ"א בסי' תרמ"ח ס"ק כ"ג תמה עליי דא"כ עז של כלאים יפסל קרנו לשופר וע"ק ל"ל קרא דכלאים פסי' לקרבן ת"ל דנעבדה בו עבירה ע"כ. ולענ"ד אי מהא לא איריא דנראה דהלבוש דפסל משום שנעבדה בי עבירה לאי משום דיליף כן ממאי דאמר כן ר"י בשם רשב"י בר"פ לולב הגזול ויליף כן מקרא ע"ש דזה אינו משום דמהתם אין לאסור דהרז"ה כתב דלא קי"ל כרשב"י וגם די"א דדוקא בההיא הוא דהוי מצוה ה הבאה בעבירה משום דע"י ההקדש אז המצוה מסייע לקניה אז דינא הוא דיש מצוה הב"ב אבל כשהעבירה נעשית מקודם המצוה או ההקדש אין בו משום מצוה הב"ב ועיין בזה בהר"ן פ' לולב הגזול ומפרשים אחרים ובדברי הראשו' שכתב הרב"א בא"ז קמא עי"ש וגם די"א דזהו דוקא למי שעשה העבירה אבל לא לאחרים עי' למב"י בא"ח סי' י"א ובאחרו' ועוד זאת יש מהראשי' דס"ל דמ"ש ר"י משום רשב"י שהוא משום אסמכתא מקרא והלבוש גופיה הביא כן וכ"כ רבי' הרמב"ן בליקו' בפסחים לדף ל"ה וז"ל דהעיקר דמצוה הבאה בעבירה הוא דרבנן ואקרא דקבלה מסמיך ודלא כמקצת המפרשים ע"כ. ויש להרחיב הדיבור בפרטים אלו בכל מה שדברו בזה רבני האחרונים אמנם אין הספרים מצ"א וגם כי אין צורך לדבר כ"כ פה ונראה ברור דמהצד הזה לא היה הלבוש מחליט לאיסורא ורק מאי דס"ל שיש לאסור בהרכבה אף שה שהרכיב הגוי ההוא משום דדמי לכלאים דבהמה ושהע' הוא משום דנעבדה בה עבירה והוי דאוריית' לכ"ע ושה"ה להרכבה כן דמ"ש ולא דמי איסור זה לאיסור מצוה הבאה בעבירה דעלמא דהכא גוף המצוה עצמה נתהווה באיסור ובזו לכ"ע איסור דאורייתא ומשום דמאיס לגבוה וה"ה למצוה ויש להביא ראי' לדבריו לכאורה בכ"ש ממאי דאשכחן לענין תמורה בפ' אלו קדשים דאמר רבא דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבי' שהיא משום שעבר על לאו דלא יחליפנו מאיס לגבוה ע"ש. ומ"ש הט"ז ראיה להפך דברי הלבוש מדין המשתחוה לפשתן נטוע דכשר לציצית ומשום דנשתנה והכי נמי אין לך שינוי גדול מזה דנתגדל האתרוג ונעשה בריה חדשה ע"ש נראה דלא הוי ראיה משום דהתם לא נתהווה באיסור כמו בהרכבה דבלאו הכי הוי בעולם משא"כ בהרכבה וגם נראה דהכא בהרכבה לא הוי שינוי וכמ"ש בפ' כל הצלמים דמעיקרא בהמה והשתא בהמה וע"ש וה"נ דכווותא

וראיתי שיש תנא דמסיי"ל להלבוש הרב כו"פ שכתב וז"ל נראה שאם הי' בירושלים היום דקל לולבו פסול דהו"ל מצוה הבאה בעביר' ע"כ דהגם שיש לתמוה על דבריו שהפריז על המדה בדבר קל כזה ובזמן הזה וכבר ראיתי להר' מו""ק שנזדמן לידי לפי שעה שדחה דבריו עכ"פ שמעינן מדבריו דסבירא ליה דודאי יש לאסור בהרכבה משום מצוה הבאה בעבירה אמנם נראה לי דהגם שביארתי כוונת הלבוש נראה דאין לאסור מכמה טעמים חדא דאפי' לפי"ד דהוי נעבדה בו עבירה הרי אינו ודאי דמידי ספיקא לא נפקא דמ"מ הרי יש סוברים דאינו מצווה הגוי דכיון שאפילו לדברי האוסרין אינו מפורש כ"א מד"ק א"כ י"ל דבספק יש להקל שהרי אפי' בס' הל' למ""ס יש הרבה גדולים שהבינו דדעת הרמב"ם דהוו רק כדין דרבנן והן הרמב"ן והריטב"א והריב"ש סי' קס"ג ובתשו' משפטי שמואל סי' ט"ז ועי' בטור יו"ד סי' רצ"ה ועי' במהרשד"ם י"ד סימן קל"ה ועי' במהרימ"ט א"ה סי' ח"י ואף שיש חולקין, בזה שהוא רק מד"ק רבו הסוברים דבספקו אזלי' לקולא ואף שהרב עירי אבן רצה לומר שזה תלוי במחלוקת האמורא' עי' להראשו' והרמב"ן והרשב"א והר"ן בפ"ק דמגילה דבספק יש להקל וכ"כ הר' מהריק"ו הביא דבריו הר' מהריט"א בהלכות יו"ט בהלכות בכורות לענין נדמה אי פודין