שו"ת מהר"ש אלפנדרי פח

גדול ודברתי ע"ז לכמה בעלי בתים ולכמה ת"ח אך לא עשיתי הכרזה אף שיש ס' מורכב בדבר שאין הדור דומה יפה וכמו בכמה דברים ורק דלעצמי הייתי לוקח מגן ישן נושן דמוחזק מזמן רב דאין בו חשש הרכבה ואף שאינו מהודר כ"כ ומזה זמן כמו ג' או ד' שנים שלחתי לאחד שיאמר לאחר שהוא מוחזק בכשרות שיחקור היטב אם יש שאינם מורכבים בפתח תקוה או בשאר מושבות והביא תשו' שכולם ודאי מורכבים ורק שבאילן אחד יש איזה ספק שאולי אינו מורכב

והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת"ו חקרתי ע"ז ואמרו לו שכמעט כל אתרוגי א"י הם מורכבים ובודאי שראוי להצטער ע"ז הרבה שכמה אלפים ורבבות מישראל שאינם יוצאים י"ח במצוה גדולה כזאת וגם שמברכים ברכה לבעלה שלפי"ד הפוסקים הוא דמורכב מגרע גרע מחסר ושאר מומים שגם בשאר הימים אינו מועיל ולכן ראוי לכל ירא ה' לעמוד ע"ד זה אולי יש איזה צד זכות תולה שלא יהיו בעלים ממצוה הזאת

ואעפ"י שאני יודע בעצמו שאיני כדאי הוכרחתי ביום הזה להכניס ראשי בין הרים גדולים ויראתי פן ירוצו גולגלתי אמנם נכנסתי לפנים ממחיצתי לש"ש אמרתי ברב סרעפי וה' יעזור לו ואומר דאעפ"י שראוי והגון לקיים כל המצות עפ"י כל החומרות בכל מאי דאפשר לכתחי' וכמ"ש הריב"ש בתשו' סי' ש"צ ותה"ד סי' ק' וע' ג"פ סי' קנ"ט ס"ק ה' ובתשו' שיבת ציון סי' צ"ג. אמנם כשאי אפשר בשום אופן כדי שלא והיו בעלים ממצוה הזאת ויש ליטול עכ"פ בשטת הדחק לקים המצוה לפי שורת הדין ואין אומרים להחמיר שיהיה יושב ובטל ולא יקיים כלל המצוה, מפני שאין זה חומרא כלל והרי אמרו פ' כ"ש (כ"ז ע"ב) אמרו חכמים לר"י כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין וכן אמרו בפ' לולב הגזול (דף ל"ז) לא מצא ד' מינים יהא יושב ובעל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים וכ"ש וק"ו לכל ישראל וביטול שמחת החג דראוי והגון להדורי בתר זכותא. ובכן זוהי סיבה שאני נכנס בעובי הקורה למצוא סמיכה מעליא מדברי רבותי' הראשונים ז"ל ואף שבלב הקורא כמו זר נחשב ויענה בדעתו לומר דמאחר דכמה גדולים חקרי לב סגרו ענינו את הפתח איך יוכל האדם ליכנס, מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך ואל ה' אתחנן כי הוא ינחני בדרך אמת וזה החלי בס"ד

ריש כל מראין עין רואה ס' הלבוש (בסי' תרמ"ט) דכ' דיש לפסול מורכבים משום דנעבדה בו עבירה דאעפ"י שהרכיבו הגוי האיכא למ"ד בפ' ד"מ דאפי' ב"נ מצווה על הרכבת האילן ואעפ"י שמותר באכילה דמאיס לגבוה דומיא דבהמת כלאים דאעפ"י שמותרת באכילה אסורה לקרבן מטעם שנעבדה בה עברה אמאיסה לגבוה הכי נמי הכא ע"כ

ורבים קמים עליו להקשות דאין לאסור מטעם זה משים דקי"ל דאינו נוהג בשל גוי וכמ"ש הש"ך בי"ד וה' מו"ק כתב דאע"פ דהרמב"ם ז"ל ס"ל דב"ן נצטווה על הרכבה והרבעה כיחידאה אמר לשמעתיה ומסתייה לאחמורי בהקרבה דלא נ"מ השתא אבל למצוה נראה דש"ד ע"כ, וזה אינו משום דגם הגאון בה"ג ושאלתות פ' קדושים ותו' ר"י הזקן ספ"ק דקדו' וגאונים אחרים סל"ה ועיין להר' חיד"א בברכ"י וביוסף אומץ ולא עט האסף פה. וגם הט"ז סי' תרמ"ט סק"ג הרבה להקשות עליו דא"כ מאי אהני הא דאמר רבא להנהו מוכרי הדס דלא תגזזו אתון אלא אינהו מ"ט דסתם עכו"ם גזלני ארעא דהא סו"ס עביד הגוי עבירה ואימאס לגבוה דהא ב"נ מצווים על הגזל, ותו ק' ממ"ש בפ' מרובה דע"ח גבי קדשים או כבש פרט לכלאים למה לי קרא תפו"ל דהו"ל מצוה הבאה בעבירה לפי"ד ותו איתא בסימן י"א המשתחוה לפשתן נטוע כשר דציצית שהרי נשתנה וכ"ש כאן שאין לך שינוי גדול מזה