שו"ת מהר"ש אלפנדרי פג

ברור דמה שהצריך ניהול קודם פסח דאי ל"ה כאילו לא נתערב וזה לחודיה וכו' הינו כדי להתיר לאפות בפסח עצמו דאז לפי שיש בו חמץ כבר נתערב ונתבטל קודם פסח אבל היכא שכבר לש ואפה אותו קודם פסח בודאי דאין לך תערובת וביטול קודם פסח מזה ואינו חו"ן ועדיף מהניהול ולאפות בפסח שהתיר הרב ושכן הוא המנהג הלא מעתה נבוא לענין דינא ונראה דמידי פלוגתא לא נפקא דלפי מה שנתבאר ולפי מה שהבין הרב פר"ח הוא דדעת הרב מהרימ"ט דאסור לאפות גם קודם פסח וכ"ן מדברי המג"א דאף דקמח בקמח הוי לב"ל בנתיבש הפירורין אינם מתערבין וחו"ן וכן הוא דעת הח"י וע"ע בספרו שבות יעקב ח"ב סי' גם נגד סברת הרב השואל דס"ל דגם זה הוי לב"ל עש"ד ולדעת רבו של מהרימ"ט בנאפה קודם פסח מותר אלא שהרב שכנה"ג כת' דאפילו לדעת רבו של מהרימ"ט לא התיר אלא לאכלו כך אבל לא לבשל בפסח דע"י בשול חוזר ונ"ט וכתב שם שחכמי דורו חלקו עליו והתירו גם לבשלו בפסח וכתב שם כהרב מהרי"א בע"ס ראש יוסף ס"ל כוותיה והרב פר"ח עם שדעתו לאסור משום דקיי"ל כמ"ד דחו"ן מ"מ כתב דלמאן דס"ל דאינו חו"ן דהדבר ברור דמותר גם לבשל בפסח ע"ש ועיין להרב בתי כהונה ח"ב סי' ג' שנ"ד היה שאחר שאפה נמצא בשק פתיתי עסה דבוקים ונולד ס' להשהות בפסח וה"ד מרן דסו' תס"ו הנ"ל ושתמהו המפרשים לפי"ד דאינו חו"ן אי קמח בקמח לב"ל אפילו בתוה"פ מותר באכילה ואי ובב"ו כל שאפה קודם פסח שרי ולפי התרוצים שנאמרו לא אסר מרן אלא דוקא בפסח ומורי תירץ דבממשי של איסור חשש הרב ליחידאה וכתב דלמאן דשרי באכילה בפרט כשנאפה קודם פסח אלא אפילו לס' מרן מותר להשהותה ומה שהצריך ריקוד הוא מהיות טוב אולי יש ממה שנפל עליו מים יבש ועומד בעיניו ע"ש דשו"ט דאפי' לדעת הרב פר"ח דס"ל דחו"ן ובעי ביעור דס"ל שלא כדעת מרן דבחו"ן לכ"ע ל"ב ביעור ה"ד הפר"ח סי' תמ"ב הכא מודה עי"ש דנראה דס"ל בדעת מרן דאוסר באכילה אבל נראה דהוא משום דחושש דאפילו בעלמא וגם בכל דבר דחו"ן כסברת רבו

וראיתי עוד בדברי הרב בת"כ שם שצין לתשובת מהר"ם מלובלין וכתב שאין הספר בידו להבין כונתו כי דבריו סתומים אבל מ"מ נראה שיש קולא יותר זה נראה לכאורה פשוט ונראה דהיא אותה תשובה דסימן קי"ט שה"ד המג"א סי' תס"ו שנשאל על שקים שנישוכו מעכברים וריקדו הקמח לאחר שיש חשש שנתיבשו המקומות הלחים ונפרך ונתערב בקמח כמ"ש המרדכי על שק של קמח שנפל לטיט והשיב הרב כל אותן שנמצאו שקיהם נשוכים יקחו קמח אחר לעשות מצת מצוה והקמח שהיו בשקים הנישוכין ויאפה אותו קודם פסח דוקא כדי שאם יש חשש תערובת חמץ שיתבטל קודם פסח וכיוצא בזה כתב הגמ"י פ"א בדין שצמח מלחלוחית הארץ עכ"ל וממה שדמה נ"ד בפשיטות שנתיבש העסה לדין הגהמ"י דשם מיירי שנטחנו יחד דהוי קמח בקמח נראה דס"ל דעסה שנתיבשה שוה למ"ש הגמ"י ומה שלא חש לבאר מ"ש המרדכי שדימה אותה השואל לא ידענא אם הוא משום דהבין דמ"ש כן הוא משום דס"ל דחו"ן ולא קיימ"ל כוותיה כ"א בהגמ"י דאפילו דהוי יבש ביבש מתבטל ואינו חו"ן וכמ"ש הרב פני יהושע כנ"ל ולזה הוא דרמז הבת"כ דיש קולא ביותר או אפשר דהבין בכו' הרי"מ שה"ד המר' דמיירי לאפות בפסח אבל לאפות קודם פסח גם הרי"מ מתיר אלא דא"כ הוא יש להרגיש בדברי הרמג"א דמקודם פי' דברי הש"ע דכיון שיש פירורין בעין חו"ן ושם בסוף הלשין אחר שה"ד הב"ח כתב ומוהר"ם כתב וכו' כאילו אינו חולק ע"ד הש"ע ויתכן דגם המג"א הבין דה"ד לאפות בפסח דאם אופה חו"ן באפיה מחמת פירורים