שו"ת מהר"ש אלפנדרי עח

דמותר בכרמלית אבל ח"ש ודאי כיון דאסור מה"ת דגם בכרמלית אסור ולכן נר' לדחוק דמ"ש הרמב"ן והרא"ה שחצי שיעור דאסור בכרמלית דהיינו בב' אמית דכרמלית דהוי ח"ש ואין נר' כן

אמנם שוב בא בזכרוני דמזה שנים רבות עמדתי במקצוע זה באריכות וראיתי שאין מוסכם וי"ל דגם באיסור שבת י"א דהוי רק מדר' וכדברי הר' מהר"ץ בסי' פ"ו שכת' דמאי דאפליגו אי פחות מכזית צריך ביעור משום דס"ל דבאיסו' שאינו של אכילה ח"ש אסור רק מדר' וגם באיסור שבת הוי רק מדר' ואף דהאחרו' מקשו ע"ד מ"מ נר' דמלבד דמצאתי לו חברים רבים בזה ע' שאגת ארי' סי' פ"א שהאריך להוכיח כן דאיכא איסור דאו' דח"ש דחמץ וע' בפ"ע

וכ"כ בתשו' הרדב"ז סי' קל"ה דכ"כ בפשי' דמה שצריך ביעור בח"ש הוא דר' ויש להם סמך מדברי הרמב"ם בהל' שבת ויש סמך לדבריהם ממ"ש הרמב"ם ה' שבת בתחלתו דכל פטור אבל אסור הוא מד"ס בכלל הוא ח"ש דפטור ומסיים שם והוא הרחקה מן המלאכה ע"ש וראיתי להר' חיד"א בפת"ע בחי' לשבת דע"ד שכת' ג"כ משם גדול אחד כן והוא השיב ע"ז וז"ל ואני שמטתי ולא אבין דדרך הרמב"ם לומר ד"ס אפי' על הלמ"מ וע"כ שאינו מפו' ע"כ וגם הר' חק"ל בא"ח סי' ח"ן כת' דאינו מוכרח שגם איסור תוס' קרי ליה ד"ס ע"ע

ולענ"ד מלבד דכלל זה אינו ברור ויש מהראשונים שאינם מודים ומשו"ה הם מקשו ע"ד ועוד נר' דאף אי בעלמא היה ברור דינו דיכול להיות דיכתוב כן אף שהוא איסור תורה אבל ודאי דיש מקומות הרבה דכותב ד"ס והוא רק איסור דר' אא"כ אם איתא דבכ"מ דהוי ח"ש לא הוי פטור אבל אסיר מדר' כשאר מקומות דהוי מדר' הי"ל לבאר ולא לתת כלל בסתם ותו דמדמסיים הרמב"ם הכא בלשונו והוא הרחקה מן העבירה נר' דד"ס דקאמר הוא מדר' וכן יש לדקדק ממ"ש הה"מ שכ' ומ"ש מ"מ מפני שעבר על ל"ת של דבריהם וכן נר' ממ"ש הה"מ פ"ב דשביתת עשור ה"ב וז"ל דכת' רבי' דמכאן מ"מ על האוכל ח"ש וקו' הוא מדין איסור של דבריהם דכת' בפ"א מרל"ש וע"ע במ"ש פ"א מה' חמץ וכן נר' דעת הרדב"ז דמלבד מ"ש בסי' קל"ה לענין בל יראה בפשי' כן נתבאר ג"כ ממ"ש הר' בח"ה לענין חולב דדי אשה לחולה שאב"ס וה"ד הרב ברכ"י בא"ח סי' שכ"ח ע"ש אשר לפי"ז יש לישב מה שהק' הר' מהר"י הכהן ה"ד המרכבת פ"א מהל"ש ע"ש ועפ"י זה יש לקיים מ"ש הר' נר' שחלק ע"ד הר' ברכ"י בסי' ו' שם וע' גו"ר כ' ב' סי' טו"ב

והנה מגופא דשמעתא דפריך וכי מותר לאפות וכו' מלבד דלא מכרע מידי דהוי אסור מה"ת ואדרבא יש לדקדק אפכא דאטו היעלה על הדעת דגם אופה היא איסור תורה דיסבור ר"ח דמותר לברור אבל אם הוא דכל איסורי שבת הוא רק מדר' אתי שפיר דפריך בלשון זה דהא נמי דומה לאופה והנה זכורני דבאותו זמן הארכתי הרבה ושוב אח"כ ראיתי להר' מהרי"ע בעפרא דארעא דקכ"ב האריך להוכיח דדעת הרמב"ם דאין ח"ש אסור מה"ת כ"א רק במידי דאכילה ודומה לו ע"ש ובסי' תמ"ז וכעת אינו מצ"א הלא מע' יבאו על נכון דברי הרמב"ן והרא"ה מ"ש הדברים כפשטן ואפשר דס"ל דיש לדחוק גם בכונת רש"י דמפרש דברי הש"ס דהכי פריך דכיון דבעלמא ח"ש אסור מה"ת בודאי דבאיסור שבת אינו מותר ואף דאינו במידי דאכילה מ"מ איסורא מדר' הוי ולפי האמור יש להשיב ע"ד החק"ל שם שר"ל דאף דמידי דלא הוי מאכל לא הוו מה"ת בשבת אינו כן משום דכתי' ל"ת כל מלאכה ע"ש דהא ליתא דאין לנו לדרוש מדעתי' גם מה שהק' שם ע"ד הריטב"א והרא"ש לק"מ וגם מה שרצה להוכיח ממ"ש הרמב"ן לא מכרע, גם מה שהק' שם לעיל בסי' מ"ד