שו"ת מהר"ש אלפנדרי סט

משום דנכרי אדעתא דישראל וכו' ופי' דבריו הוא אפי' בקצץ מ"מ הוא עושה אותה לצורך ישראל שישתמש בו הישראל בשבת וגם הישראל כשקצץ עמו לא קצץ אלא שיעשנה בשבת אבל גבי כלים לכובס ועורות לעבדן שאין רוצה שיעשה לו בשבת דוקא בקצץ שרי אפי' עשאן בשבת דגוי אדעתא דנפשיה ק"ע להשלים פעולתו ואין כונת הגוי לכדי שיהנה הישראל וכו' ודלא כמ"ש הב"ח וכו'. ע"כ והיינו כמ"ש כל הגאונים וכדכתי' לעיל ועפ"י כל האמור י"ל ע"ד הר' מהררד"ה שבס' שמה"מ הנ"ל דהצ"ת דברי הר' מהרי"א וכת' דל"מ למה שנר' מדברי הר"ן דנר' דס"ל דכל שקצץ דשרי ליהנות בשבת דהוא היפך מ"ש מהרי"א אלא דאף לדברי החולקי' וס"ל דאסור ליהנות בשבת נר' דמרחץ ותנור דמו לשולח אגרות שאין גוף הישראל נהנה מגוף המלאכה שנעשית בשבת בשבילו ע"כ ולפי מאי דכתי' דברי הר' מהרי"א נכונים ואין הפנאי להרחיב הדיבור עוד ומ"ש הר' מהרד"ה עוד לדמות מ"ש הר' מהרי"א והרב"י למחלו' הרמב"ם והראב"ד עיין גם בס' תוספת שבת סו' רמ"ג סק"ב דכתב דמ"ש הרב"י שאפשר לדחות דהינו משום דאפשר לדמות להא דאיתא בסי' רמ"ד בשם הרמב"ם דאם שוכר סופר שיכתוב לו בכל עת שיצטרך וכו' וכו' וגם אפשר לחלק ולכן נסתפק בזה ע"כ עש"ד ולפי מאי דכתי' נר' דלא דמי וע"ע להתו' שבת שם לעיל סק"ח ד"ה וכללא דכת' דמרחץ אסור כה"ג מדינא אם שוכר את הגוי להסיק לו כל השנה בכל פעם שיצטרך דהא בזה יש לו ריוח לישראל ממלאכת הגוי שנוטל שכרו מכל איש ואיש והגוי אין לו שום ריוח כלל מזה וכו' ע"כ עש"ד וע"ע שם בשמן המשחה שאף באותו נדון העלה לאסור משים דמגיע לו הנאה לישר' ממה שמתעסק הגוי בשבת וגם שהוא בקבולת והיה יכו"ל ביום אחר וע"ע בס' חמדת שלמה א"ח סי' ט' ובס' יהודה יעלה למהרי"א בס' נ"ו וע' בס' דברי חיים ח"א סי' ה' ו' דכת' דאף בשות' גוי עם ישראל דאסור להשכיר הישראל פועלים אי יעבדו בשבת ואעפ"י שהפועלים יודעים שיש שות' גוי דכיון דהשוכרן הוא יהודי י"ל אי יעבדו אדעתא דישראל קא עבדו עש"ד ומש"ל דאף אם מרן מתיר כיין שרוב האחרו' חול' אין לסמוך כ"כ ג"כ הר' מהר"ח אבולעפיא הו"ד בס' אהל יוסף סי' כ"ט ודלא כס' הר' אהל יוסף שם בסי' ל'

ונחזור לדברי הר' צל הכסף ואומר דכל מאי דשקלינן וטרינן בדברי הפוס' ראשונים ואחרונים דהוא דוקא כדי להתלמד לנדונות אחרות אמנם בנדון דידיה דהדבר ידוע ומפורש דהוא חייב ליתן הבשר גם ביום שבת ולא סגי בל"ה והוא מוכרח ליקח פועלים שיתעסקו בזה גם ביום שבת וגם הפועלים יודעים הם בודאי מזה דצריכים להתעסק בשבת בודאי בכגון דא אף שהם שכירי ח' או שנה הדבר פשוט וברור דכשמשכירם להעסק בכל יום דהוו כמתנה עמהם שיתעסקו גם בשבת ואסור לכ"ע וכ"ש וק"ו בנ"ד דהוו כתנור שידוע ומפורסם שהוא של ישראל וברחוב העיר דבכגון דא אף אי היה בקצץ גמיר דאסור ובכן החכם שהורה להתיר צריך כפרה וה' ברחמיו ינחנו בדרך אמת ויראונו נפלאות מתורתו

שלמה אליעזר אלפנדארי ס"ט סימן ט

נשאלתי מהרב המופלא יעקב הכהן יצ"ו שהוא דרכו תמיד לישא בתו עינים ולא יזיזו מעיניו לפי שבלעדם לא יוכל לראות כלל ולכן הוא שואל אם מותר לו לצאת בהם במקומות שאינם מתוקנים

תשובה כמו בנ"ד מזה זמן שמעתי שהרה"ג מהר"ר דוד הלוי ז"ל הורה להתיר