שו"ת מהר"ש אלפנדרי סז

מהרד"ה הנ"ל דדחה לדברי המפרשי' דמתיר אף כשיום השוק בשבת וכת' דחס ליה למרן דלימא הכי והסכים עמו הר' מהרש"ח ע"ש ומלבד דברי הר"ש הרי ממ"ש כל הראשונים הנ"ל מפו' יוצא דאסור וכדכתי' ויש לתמוה על הר' מ"ך והר' מהרי"ע דהעלו להתיר עפי"ד מרן הב"י דהוא היפך כל גדולי הראשונים הנ"ל דמפ' יוצא דאסור

ובכן יש לתמוה טובא על הר' צל הכסף שהתיר בנ"ד בשכיר חדש ומקפיד אף לפ"ד שמדמה לקצץ שפ' המ"ך ומהרי"ע דאף ביום השוק בשבת דשרו לדעת מרן באלו דבריהם מוכרחין ומוסכמים מהכל והא ודאי ליתא ועוד יש לתמוה דמה דמות יערוך נ"ד לקצץ וביום השוק בשבת דמכמה טעמי מגרע גרע חדא דהרי הר' מהרי"ע גופיה דכ"כ בדין יוה"ש בשבת הרי איהו גופיה כת' דבשכיר חדש ומקפיד צ"ע אטו בד"מ עסקינן דמצי למימר קי"ל בהא ולא כהא ואף המ"ך כתב דקי"ל ודאי דבמקפיד דאסור ועוד זאת דמלבד כל מה שהוכחנו לעיל מדברי הראשו' הנ"ל איך לא הביט בדברי רבני האחרו' דס"ל דביום השוק בשבת דעת מרן לאסור ועוד יש לתמוה במה שמדמה למקפיד דודאי אף למי שמתיר גם במקפיד דהיינו שמקפיד עליו שלא יהא בטל בימות החול שמפני זה יהיה מוכרח לעבוד בשבת אבל חלילה להתיר במקפיד עליו שלא יהיה בטל גם בשבת ובנ"ד מלבד שהוא מקפיד אם לא יעבוד גם ביום שבת וגם שכשהשכיר לגוי דהוא מתנה עמו בכל ימי השבוע ושבת בכלל ואם לא יעבוד גם ביום שבת לא יפרע לו הוא ודאי דהוו שכיר יום לכ"ע וע"ע להר' ברכות המים וקמ"ר בפיז מהל"ש

וגם ראיתי להר' יצ"ו מ"ש אח"כ בדברי הב"י דסו' רמ"ד ורמ"ז על דינו של הרמב"ם דשכיר חדש אפשר דלא שרי הרמב"ם אלא בשוכר את הגוי לעשות מלאכה מיוחדת אבל אם שכרו לכל המלאכות שיצטרך כו"ז השכי' אפשר דמודה דאסור שרצה לפרש כונת דבריו דלא כמג"א ועוד כת' שם לקמן בדף י"ד ע"ג ושמה ד"ה ושמא קאמר ה"ד הר' נו"ב ונשא ונתן בדבריו שיש לאסור וכתב כדברי הראשונים כדי לדחות דברו הנוב"י ולפי מאי דכתי' מתירתן של ראשונים דברי הר' נוב"י נכונים אף שאיני כנדון הצל הכסף דנדון דידיה גרע טפי והרואה יראה בספרי רבני אשכנז וספרד בכמה נדונין דשכיר חדש שהם אוסרין ואין פנאי עמדי להעתיק דבריהם וכי אין צורך בנ"ד ורק אומר בקיצור דל"מ כשהיא שכיר חדש אלא דאפי' בקצץ דאדעתא דנפשיה קא עביד אי מגיע לי ריוח במה שעושה הגוי בשבת לישראל דיש לאסור וכמתבאר מדברי הרשב"א והריטב"א בחי' והרא"ש בפסקיו שכת' לעיל וכן מפו' יוצא ממ"ש הר' המאירי בשם הגאונים שכתבתי לעיל וכ"כ רי"ו בני"כ חי"ב וז"ל דאע"ג דשרו ב"ה עורות לעבדן עם חשיכה שאני התם שאין ריוח לישראל במה שעושה הגוי בשבת אבל בשכירות כלים וכו' ע"כ ואין להק' מד' הראשונים הנ"ל ממה שהתירו באריס משום דאריסותה קא עביד ואע"ג דהישראל מרויח ג"כ בשבת משום די"ל דהתם דמה שמוכר הגוי בשבת הוא להנאת עצמו ומוכרח לעבוד לצורך עצמו והריוח של ישראל המעורב בו ממילא בא לו ולכן בזה י"ל אריסותיה קא עביד ואם ירצה לא יעבוד משא"כ בקצץ דכל הריוח שעובד בשבת הוא דוקא לישראל דלדידיה טפי נח"ל להיות יושב ובטל בזה הוא שכת' דאסור משום דשליחותיה דישראל קא עביד וכ"כ הרמב"ן בחי' לע"ז וז"ל שם בפ"ק דע"ז ושמעי, מינה דכל אריסותא דעביד גוי בשל ישראל בשבת שרי דכקבולת דמי דגוי אדעתא דנפשיה קא עבוד דקא קביל עליה מעקרא כולהו עבודת דאריס ואי מוביר מפסיד מחצה שלו ומשלם