שו"ת מהר"ש אלפנדרי סו

שהגוי יודע בדעתו של ישראל שאינו מקפיד אם לא יעשה בשבת ומפני שאם ירצה יכול להניחם עד לאחר השבת אלא שמדעתו הוא שעושה בשבת שלפי"ז כשהוא יום השוק בשבת דוקא ולא ביום אחר שבודאי הגוי מבין שכשאומר לו שהוא יקנה בשבת דוקא דבכה"ג דודאי אסור ואף שקצץ משום דהוי כמצווה לו שיקנה בשבת איך אפשר דהר"ש חולק בזה ומתיר אפי' כשיום השוק בשבת דא"א לקנות ביום אחר ומה גם למה שמתבאר מדברי הרשב"א בחי' דמה שמתירין ב"ה דהוא דוקא משום דלית הנאה לישראל מה שעושה הגוי בשבת דכתב גבי מ"ש לא ישכור אדם כליו בע"ש וז"ל א"נ טעמא דמילתא משים דנר' כשלוחי של ישראל במלאכה שהוא עושה בהם ואע"ג דשרו ב"ה בעורות לעבדן כשנתנם עם השמש התם היינו טעמא משום דקצץ הנוי דכיון דקצץ הגוי בדנפשיה קא טרח ואין לישראל שום ריוח במה שהגוי עושה בשבת, אבל שכירות כלים יש לו ריוח לישראל בעשית מלאכתו בשבת שאפי' בהבלעה הדבר ידוע שאלו לא היה רשאי הגוי לעשות בהם מלאכה בשבת לא היה ניתן כל כך והלכך מתהני ביה ישראל ואסיר דמיחזי כשליחו דישראל ע"כ וכ"ש כשיום השוק בשבת דוקא דהוי כאומר לו שיעשה בשבת וגם דמתהני ג"כ במה שעושה הגוי בשבת בשביל ישראל וכדברי הרשב"א כ"כ ג"כ הרא"ש בפסקיו והריטב"א וזולתם ע"ש, וא"כ איך יעלה בדעת לומר שהר"ש מתיר גם בכה"ג, וגם ק' דאם הר"ש מה שאסר הוא דוקא כשיום השוק בשבת וגם לומר לו שיתעסק בשבת מה נרגש ממאי דשרו ב"ה עם השמש והוצרך לתרץ

וראיתי שמה שהביאו בשם הר"ש ז"ל עקר מטרין הוא בתו' ישנים פ"ק דשבת וה"ד ג"כ בפסקי תו' שם בסי' ס"ה וז"ל לא יאמר לתקן מנעלים בשבת אלא ואמר תעשה לכשתרצה ע"כ וגם שם יש לדקדק ג"כ כנ"ל, אמנם נר' דכונתו לומר כמ"ש בשם הראשו' דאע"ג דב"ה מתירים עם השמש דה"ד בדברים שאין הישר' רוצה שיעשה הגוי בשבת וכן הגוי אינו מבין מהישר' שרוצה שיעשה בשבת דאז דוקא הוא די"ל דאף אי הגוי עושה בשבת אדעתא דנפשיה קא עביד אבל אם מה שנותן הוא כדי שהגוי יעשה בשבת אסור משום בסתמא הוי כאומר שיתקן בשבת ושליחותיה דישראל קא עביד ולכן צ"ל לו תעשה לכשתרצה ואז מותר אף אי הגוי עושה בשבת וזהו כונת הר"ש שכת' דאסור ליתן מעות שניכר שרוצה שיקנה בשבת ואף שלא אמר לו בפי' הוי כשלוחו כיון דמוכרח הגוי לקנות בשבת לעשות רצין הישר' ולא דמי לכל הנהו דשרו ב"ה דאם ירצה לא יעשה ולפי"ז הר"ש ז"ל דאוסר דהוא אף בסתמא יש להק' ע"ד מב"י דכת' דלאו דוקא דלפי מאי דכתי' כיון מה שאוסר הוא בסתם ואף שאינו אומר בפי' א"כ היא דוקא כשיום השוק בשבת ואפשר דבא לומר דכיון דמה שאוסר בסתמא כשיום השוק בשבת דהוא משום דהוי כאומר בפי' שיעשה בשבת א"כ אף אם יום השוק ביום אחר נראה ממנו שנחוץ לו שיעשה הגוי בשבת לאיזה סבה וכמו לתקן מנעליו לצורך השבת דבזה נמי אסור דהוי כאומר לו שיעשה בשבת וא"כ כשיום השוק בשבת גם מרן מודה דלדעת הר"ש דאף בסתמא דאסור וגם בש"ע לא כת' דגם ביום השוק בשבת דשרי וכן מפורש יוצא ממ"ש בעטרת זקנים שם בדעת הש"ע דאם יום השיק בשבת דאסור ע"ש וכן נר' ממ"ש התוס' שם וכ"כ בס' כרם שלמה אשכנזי בסי' רמ"ג ע"ג ע"ש גם הר' חמד משה שם בסי' ש"ז כ"כ בדעת הש"ע וכת' דבחנם השיג המג"א על הרב"י ע"ש ואף הר' ז"א בסי' ל"ה דכתב דאפשר דמרן מתיר אף כשיום השוק כת' דמיירי כשיש קצת מציאות לקנות בשאר הימים לפי מאי דכתי' נתקיימו דברי