שו"ת מהר"ש אלפנדרי סה

שרי דאפי"ה לא מוכח מידי דגם בשכיר שנה שרי אף דמקפיד, אמנם לא ידעתי היכן רמיזה בדברי הש"ע דשרי גם בכה"ג

וראיתי להרב מהרד"ה בתשו' כי באה בשמן המשחה בהל' שבת שהעתיק שם מ"ש הגה"מ וז"ל אסור ליתן לגוי מעות בע"ש כדי שיקנה לו למחר, כתב ע"ז ותורף דבריו הוא דממ"ש מב"י ע"ד דיום השוק ל"ד אלא אורחא דמילתא נקט וה"ה אפילו אינו יום השוק כיון שהוא אימר לו לקנות לו בשבת לא מכרע מידי דס"ל למרן דשרי כשאומר לו בסתם ויום השוק בשבת דבזה לא דבר מרן, ברם מתורתו של הר"ש מבואר דגם בסתם אסור שהרי שליחותיה דישראל קעביד, וכן נר' ממה דלא אשכח היתר כ"א רק לומר לו קח לך מעות וקנה לעצמך, ולכן דחה למ"ש המג"א ו"ך בשער א' ע"ד ומהרי"ע בתשובה דהבינו בדעת מרן דשרי וכת' דחס ליה למרן דלימא הכי ע"כ, ונראה דאין זה מספיק לדחות דבריהם משום די"ל דגם הבינו כן ומזה דייקי דמרן ס"ל כדעת מאן דמתיר בסתם והוא ממה שהבין בדברי הר"ש דאף שמיירי ביום השוק בשבת דעכ"ז אינו אוסר כי אם דוקא מפני שהוא אומר לו בפי' שיקנה בשבת ואז הוא דהוי שלוחו ואסור אבל בסתם שרי דכיון דלא אומר לו בפי' לא הוי שלוחו ואי היה מפרש מרן דמיירי בסתם ומפני שיום השוק בשבת לא הו"ל לומר לאו דוקא דאם אינו יום השוק ואומר לו בסתם למה הוא אסור

אמנם נראה דגם דברי הר"ש עצמם צריכין ביאור דמדכתב דאסור ליתן מעות שיקנה לו למחר ביום השוק כי יש שליחות נר' דדוקא משום דאמר לו בפי' וכדברי מרן הא לאו הכי שרו וממאי דלא אשכח היתר כ"א דוקא שיאמר קנה לעצמך נר' דאף בסתמא אסור, ולכן נר' ודאי דאי אפשר לומר בדעת הר"ש דמיירי דוקא באומר לו בפי' שיקנה לו למחר אבל בסתמא שרי דמלבד דק' בדבריו דיוקא אדיוקא וגם מאי אתא לאשמעינן דבאומר לו בפי' דאסור דהא ודאי מילתא דפשי' וגם נר' דהוא היפך כל הראשונים ז"ל דמפירש בדבריהם דאף בשאינו אומר לו בפי' דאם כוונת הישראל שיעשה הנוי בשבת דוקא וגם הגוי מבין מדבריו כן שיעשה דוקא בשבת דאף דאינו בפי' דאסיר ואפי' בקצץ וכמ"ש הגאון ר"ן בעל הערוך בערך קבל וז"ל בפ' מ"ש מקבל קבולת בתוך התחום אסור ע"י גוים שקבלו שדה מישראל בדמים קצובים נתקן כ"ז שירצה וכו' ע"ש, גם בשיבולי הלקט כ' לי כת' וז"ל זה כלל גדול שסומכין עליו בשבת כל מלאכת וישראל שעושה אותה הגוי בביתו של גוי והיא מלאכת תלוש והגוי עושה אותה בקבלנות שעושה כל זמן שירצה מותר עם השמש ואעפ"י שעושה אותה בשבת אינה נקראת מלאכת ישראל אלא מלאכת הגוי ע"כ, וכ"כ באור זרוע ה' שבת סי' א' וז"ל דכל דבר שאינו מפורסם וכו' אי לעבד עורות או לכבס חלוק או לתופרו כ"ז שירצה הגוי ע"כ. גם הרב המאירי כתב בחי' וז"ל יש שואלים בקצת דברים שהתרנו בסוגיא זו עם השמש אעפ"י שהדבר ברור שיעשה בשבת ומטעם בדידיה קא טרח, מ"מ בשביל ישראל נעשה בשבת ובהדלקת הנר ועשיית כבש אמרו שאם לעצמו כו' ואם בשביל ישראל אסור, תירצו הגאונים שכל אלו שאנו אוסרים בשביל ישראל הם דברים שהגוי מכיר שאי אפשר לישר' בלא אותו ענין בו ביום או למוצ"ש לאלתר כגון הדלקת הנר וליקוט עשבים וכו', אבל כלים לכובס ועורות לעבדן הגוי יודע שאין צורך לישראל כל כך בשבת שאלו כן מע"ש היה רוצה בהם שיכנס בהם בשבת וכמ"ש מתעטף וכו' והילכך מותר להשתמש בהם ואעפ"י שמצד שכר הוא צריך לעשותן בשבת אין זה אלא להנאת עצמו והרי הוא יכול להניחם עכ"ל

הנה מפורש יוצא מפי כל הראשונים דמה שהתירו בקבלנות שהוא דוקא משום