שו"ת מהר"ש אלפנדרי סד

מעמודי הוראה, אבל אם ההיתר הוא דוקא לפי"ד הרמב"ם ויש חולקים עליו בזה לא קבלו ואף שמרן פסק כמותו, ואף את"ל שגם בזה קבלו מ"מ ה"ד כשדעת הרמב"ם מבואר בדבריו דדעתו להתיר, אבל אם אינו מבואר ויש להסתפק בדעתו אז אף אי לפי מה שפי' בדבריו מרן יהיה בדבר התר כיון שבדברי הגדולים אחרים הוא איסור יש לאסור ולא קבלו בזה להתיר, אמנם בדבר כזה שהוא שכיר חודש או שנה וחייב להתעסק בכל יום כמו תנור וכיוצא בו כמו נדון של הרב צל הכסף דאי אפשר בשום אופן שיהיה יום אחד בעל ודאי דאם מתעסק גם בשבת דאסור לכ"ע משום דאפי' במקפיד לחוד רבו כמו רבו הסו' דגם דעת הרמב"ם ומרן לאסור דמלבד אותם הרבנים שהביא יש עוד כמה עי' בתשו' מהר"י הלוי אחיו של ט"ז בסי' יו"ד ורש"ל בתשו' סי' ק' וברכות המים בנ"י לסי' רמ"ד והרב קרית מלך רב בפ"ו מהל"ש ה"א וכ"כ הר' ז"א סי' ל"ב והרב תוספת שבת והר' נוב"י בכמה תשו' ומהרש"ז בש"ע ובקונ"א לסי' רמ"ד, וכן זכורני שגם בספרי האחרונים כ"כ ולאפס פנאי לא אוכל לחפש אחריהם, וע"ע בחתם סופר א"ח סי' נ"ט ודוק שם

ומ"ש הר' מהר"י ארגיז דדעת הלבוש כדעת הרמב"ם אף במקפיד לא מכרע, והרב מים רבים גופיה כתב דנוח לו לפרש דברי הרמב"ם דמיירי דוקא דאי ל"ה פסקו של הר' הוא תמוה שיתיר גם בזה, אבל מה אעשה שכן רבים ושלמים הבינו דברי הרמב"ם כפשוטן, אמנם המשיגים עליו נר' שלא פי' כן ע"ש אמנם דרובא דמינכר דפי' דברי הרמב"ם דמיירי דוקא שאינו מקפיד נראה דגם הרב מסכים לזה ומאחר שכן דרובא דאיתא קמן ס"ל דבמפקיד גם הרמב"ם ומרן ס"ל לאסור ומשום דהוי כאומר לו שיעשה בשבת ומיעוט הסו' לפרש דברי הרמב"ם אף במקפיד הם אמרו בפי' דאין להקל כוותיה משים דלא דמי לקצץ מאין הרגלים ליחס כן בדעת מרן ומה שהוכיח הרב צל הכסף דמרן אזיל בשיטת המקילים דאפי' מקפיד שרי ממ"ש בסי' ש"ז דמותר ליתן נו מעות בע"ש כדי לקנות סחורה ואפי' שיום השוק בשבת ושכתב הבית יהודה או"ח סי' מ"ד דהעיקר כדברי מרן ודלא כמג"א וט"ז וא"ר ועולת שבת ואף על פי שמוכרח הדבר שיעשה הגוי מלאכה בשבת אף אם נאמר שמוכח כן מדברי מרן יש לתמיה דמה ראיה מזו דשנא ושנא דהכא לא הוי כאומר לו שיקנה בשבת שאם היה מוציא לקנות בע"ש לא היה מקפיד, וגם אינו מובן מדבריו של ישראל שיקנה הגוי בשבת וגם אינו מכריח הישראל לגוי בסיבתו שיקנה בשבת, ולכן אם הגוי קונה בשבת י"ל אדעתא דנפשיה קעביד, אבל בשכיר כיון שמקפיד עליו שלא יהיה בטל כלל והשכיר עצמו על מנת כן ודאי י"ל אדעתא דישראל קעביד והוי כמצווה שיעשה בשבת, וזה מוכרח ממהרי"ע גופיה דבמע"י כתב גבי שכיר דאם מקפיד דודאי אסור לדעת מרן וביום השוק מותר ותמהתי על הרב שהביא ממוהרי"ע ראיה ולא נרגש מזה, אמנם נרי דגם בדין דסימן ע"ז לא ראה מ"ש הר' זרע אמת דהגם דבסי' ל"א צווח ככרוכיא ע"ד המקל וכתב וז"ל לא צייתי' להני כללי דכייל לן בקבא רבא וכבר נחלקו עליו רבני דורו, ונמצא דלדעת כל הנהו רבוואתא רבים ונכבדים דקים להו דבמקפיד הישראל טל ביטול השכיר דאפי' לשיטת הרמב"ם ומרן דאסור אלא דאפילו למקצת רבני האחרונים שהבינו בכל גוונא הרי הם בעצמם כתבו שיש לאסור כשיטת הראב"ד וכו' ע"ש, ואיהו גופיה כתב בסי' ל"ה דמר"ן מתיר בקצץ ג"כ כשיום השוק בשבת ושעכ"פ מיירי כשיש קצת מציאות לקנות בשאר הימים בלא יומא דשוקא ט"כ, הרי מפורש דל"ד כלל שכירות דהרמב"ם לדין יום השוק ובודאי שכן הוא ג"כ דעת מהרי"ע

וכל מאי דכתיבנא הוא אף במינח דמרן מתיר בקצץ דאף דיום השוק הוא בשבת דעכ"ז