שו"ת מהר"ש אלפנדרי ס

אמנם לענין תפילין שכתב הרב דמניח והשיג על הלק"ה דכתב דמי שמת בתפיסה דאינו נוהג אנינות דאסור בתפי' הא ליתא משום דאפי' בנמסר לכתפים אינו מניח ביום א' וכמשכ"ל ושו"ר להטו"ט ודעת גופיה בח' מ"ק סי' ר"פ שכת' וז"ל אף דבפנים הכרעתי להניח אף תפי' ביו"א שקודם קבו' אם יהיה מונח ב' ימים מ"מ להלכה ולמעשה איני סומך עני ואני מודה שלא יניח תפי' ביו"א כיון דהנוב"י פו' דבשני הימים הוי אונן נהי דאני חולק היינו לענין שאר מצית דיש לי סמיכה דבל"ה דעת כמה פיס' דרשאי וכו' עש"ד והן עתה כרגע נ"ל מחנה חיים ח"ג וראיתי שם בסי' ט"ל שנשאל מרב אחד במ"ש הר' מהרש"ל בישש"ל גיטין כ"ב במי שמתה שתו מתוך קטטה דהיה בדעתו לגרשה שאין לישב עליה ז"י אבילות שלדעתו נר' שמחויב להתאבל עליה ושכ"ן ברור מתשו' מהרשד"ם א"ה סי' ע"ד בסופה והרב המחבר השיב וז"ל דהמעין בדברי הישש"ל (שכת' דאין לחייבו באבלות דרבנן ועוד דהלכה כד"ה באבל ע"כ) דכת' דא"כ לישב עליה ז"י אבלות דאטו לא ידענו דמספר ימי אבלות המה שבעה ועוד דכת' מאחר אם ירישת הבעל דאורייתא לכן לא הפסיד ירושתה אבל מנין לנו לחייבו באבלות דר' ועוד דלר"ש כיון שנתן עיניו לגרשה ק"ו לאבלות ונהי ד"ח חו"ל מ"מ הלכה כדה"מ א"כ הלכה כר"ש וא"כ זה דוקא בשאר ימי אבילות אבל ביום א' דהוי דאו' בודאי הלכה כחכמים וכו' וד"ה שלא מניח תפילין ביום מיתה וקבורה דזהו דדייק הישש"ל א"צ לישב עליה ז"י אבלות אבל ודאי יום א' ובפרט עד אחר הקבורה הוא מתאבל עליה כנלע"ד ושוב חזר לדקדק מסוף דברי הישש"ל דכת' שאין לבו אבל ואין יום מר לפניו וכו, ולבסוף הצ"ע עש"ד: ולעד"ן שדברי הישש"ל ברורים דס"ל דאינו מתאבל כלל ואפי' ביום א' וכמו דקי"ל בעלמא כשאמרו דהלכה כד"ה באבל דאינו מתאבל כלל וכמ"ש התו' בעירובין ד' מ"ו וכ"כ האחרונים ונר' להביא סיעתא לדברי מהרש"ל שכת' אפי' למ"ד דיורש הבעל אין לחייבו באבלות דר' ממ"ש מהר"ם ה"ד הרא"ש בפסקיו פ' ואלו מגלחין דדחה לדברי הסוברין דגוי מסל"ת נאמן באבלות כמו שנאמר במוכר פירות ואמר של עורלה של עזקה וכו' דנאמן לס' רבי וקי"ל הכי דאינו ראיה משום דבאבלות חומרא דאתי לידי **(האחרונים יפלו ואסור כתפילין כיום ראשון דידיה ואחר שהוכיח מלשון הרא"ש בפ"ג דמו"ק ומלשון רש"י בחולין ודף נ' ע"א) דמשמע מדבריהם דדיינינן ליה כאלו התחיל להתאבל עם נ"ה משעה ראשונה שום נסתפק דילמא דוקא לענין שאר דיני אבלות אכל לא לענין ותפילין דאכתי י"ל דאסור להניח כיון דאצלו הוא יום מר וגם נוהג כל דיני אבלות וע"ש בחידושים שכתב דיניחם בל"ב ויכסם עי"ש, והנה מה שחקר איזה ימים מבטל נ"ה כנראה שלא ראה תשובת הרשב"א סי' תע"ז שהביא הב"י בסי' שעיה בב"ה וה"ר בהערה הקודמת שכתב מפורש שרואין כאלו היה עמהם והתחיל להתאבל משעה שהם התחילו להתאבל ובמה שהכריע דהבא כתוך שבעה בו כיום שבא יניח תפילין בל"ב יש לפקפק אף שכן מצא נמי מרן הגהמ"ה בפנקס הש"צ כ"י שכן הורו רבני קושטא הקדמונים דבשלמה לו היינו דנים בזה חיים או פטור שפיר י"ל דמספק יניח בל"ב אבל כאן שאנו מסופקים שמא אסור כתפילין כיום זה מאי חזית לחייבו כתפילין ולפוטרו מהברכה ועיין שו"ג או"ח סי' ל"ח אות ט' ושו"ר כשו"ת דברי יעקב שור סי' פ"ה שהעיר כן עמ"ש איזה אחרונים דביום קבורה יניח תפילין בל"ב וז"ל הכרעה זאת היא טעות לדעתי דמאי אולמיה החשש זלזול בברכה שא"צ מזלזול הנחת תפילין לאכל ביום א' וכשאנו מחייבים אותו בתפילין ולא משגיחים על האיסור שאסור לאכל להניח תפילין ש"מ דבודאי חייב דינינן ליה וא"כ חייב נם בברכה עיש"ב ועיין ב"ד או"ח סי' של"ו ושל"ז ושו"ג סי' תקנ"ה ס"ק א' ואכמ"ל. יצחק נסים)**