שו"ת מהר"ש אלפנדרי מב

הוא הערבות ובצירוף שחייב לברך מדר' השומע ממנו הוי כאלו שמע ממי שמחויב מדאו' ואע"ג דלא אתי לידי חיובא דאו' וכן יש לפרש ג"כ דברי התוספות דפ' שלשה שאכלו דמ"ח ע"ש אבל בכל הנהו דלעיל שאמרו דאינו מוציא אחרים הוי דאינו מחוייב כלל ואפי' מדר' ואי מברך עצמו הוי ש"ש לבטלה בזה אף שגם בזה ישנו בערבות לא מהני טעם הערבות דבעי' שהשומע לא ישמע ממי שמברך ב"ל לעצמו דאז לא אמרי דהוי שומע כעונה

ועדין י"ל בזה ולהרחיב הדיבור עוד שנר' מכמה רבני האחרו' דס"ל דבאיש שישנו בערבות אעפ"י שהוא בדבר שאינו חייב כלל במצוה הזאת שמוציא מכח הערבות ומזה זמן רב כבר הארכתי בזה במ"ש מהרמב"ח הו"ד בגו"ר כלל א' סי' י"א ועוד עי"ש במ"ש הר' גו"ר וגם הבאתי מה שראיתי בכת"י לאחד מהרבנים שנר' שהוא מזמן קדמון שתי' לקושית התו' שהק' ע"ד רש"י שפי' דמאי דמספק"ל בנשים בברה"מ משום דנשים לא נטלו חלק בארץ דתמיה דא"כ כהנים ולוים נמי תבעי שלא נטלו חלק בארץ לא יוציאו אחרים י"ח והוא תמה ע"ד לפי מ"ש הרא"ש דדוקא בנשים משום דאינן בערבות ומסתמא מקו' התוס' נר' דאם כהנים פטורים מדאו' ואף שחייבים מדר' אינם מוציאים אחרים וע"ע להרמב"ן בחי' לבתרא לדפ"א הק' כן ע"ד רש"י כמ"ש התו' עי"ש וע'"ע במרדכי בפי' מ"ש ובשה"ג וע"ע להר' כנה"ג בא"ח סי' קפ"ו מה שציין לתשו' מהרש"י סי' מ"ד והר' מהרמב"ח בשי' בדל"ח שו"ט בזה וכת' וז"ל ואפילו תימא דרש"י יסבור דלא נפשטא הבעיא גבי נשים מ"מ לענין מעשה סוגין דעלמא שלא לחוש לסברא זו ואדרבא כשיש כהן בסעודה ואין שם רב מובהק נותנים לכהן לברך וכו' יעוש"ד וע"ע להרבנים ז"ל בס' לשון למודים בני' לא"ח סי' ק"א ובס' שונה הלכות בד"ט ע"ד ובצל"ח בחי' לברכות שתי' לקו' התוס' עפי"ד הרא"ש עי"ש וע"ע במ"ש מהר"ץ סי' קס"ח ובס' קול בן לוי בתחי' הס' בחי' על הש"ס ובס' מקום שמואל בשער התי' ובמ"ש הר' מראה הפנים בירושלמי דפ"ק דמגילה ולהר' ב"י בא"ח סי' רס"ח ורפ"ד, וברכ"י א"ח ס' קכ"ד והר' מהרד"ף בס' מכתם לדוד בא"ח סי' ע"ז וע"ע בסמא דחיי סי' י"ג ובס' מטה אהרן וזכורני שמזה זמ"ר עמדתי עכ"ד הרבנים הנ"ל מה שיש לשאת ולתת בדבריהם וכעת כבר מלתי אמורה שלהיותי טרוד מכל צד ופנה לא אוכל לעמוד ע"ד וגם שספריהם אינם עמדי כעת וגם שאין צורך לנ"ד וכמו שאבאר ורק אומר מ"ש המאירי בחי' לשבת לדכ"ג וז"ל דאשה מדלקת להוציא אף אחרים כדין כל המחוייב בדבר וכו' וקצת מפרשים כתבו דוקא לעצמה ואין זה כלים ע"כ ומסתמיות דבריו נר' דאף שכבר יצאה יכולה להוציא לאחרים ע"ש

וראיתי בס' תבת גימא בפ' וישלח דכתב וז"ל בענין הערבות כתבנו דיש להסתפק אי נשים בכלל ערבות נ"מ בקדוש היום אה כבר יצאו אין מוציאין אנשים דל"ש ערבות גבה ובהא דברכות ד"ך נשים בברה"מ ד"ת למאי נ"מ להוציא היינו אם אין מחוייבות ל"ש ערבות גבה ואין מוכח משם ועי' הרא"ש בקדושין ע"כ ובפי נצבים כתב וז"ל עי' הרא"ש פ"ק דקדושין משמע שיש ח' אי נשים בכלל ערבות ונסתפקנו בא"ח בפתי' כוללת ע' ראש השנה בזה בנשים אי שייך ערבות הדמיון לזה קה"י של שבת דתרווייהו מה"ת הוא ע"כ מ"ש מהרא"ש פ"ק דקדושין הוא ט"ס וצ"ל בברכות ד"ך ודבריו באו בקיצור כדרכו ור"ל דבכונת ד' הרא"ש יש להסתפק באחת מן השיטות הנ"ל

וראיתי בס' אגודה פ' שלשה שאכלו סי' ק"מ דכת' וז"ל והלכתא מי שאכל ולא שתה לא יוציא אחרים שאכלו ושתו דלא אתי מדר' ומפיק מדאו' ע"כ ודבריו בלתי מובנים ואיהו גופיה