שו"ת מהר"ש אלפנדרי מא

שפיר אמנם כל הגדולים הר' מהרימ"ט והר' מצל מאש והר' דברי אמת בזכר"י כת"י וגדולים אחרים שלמים וכן רבים ס"ל דס' הרא"ש הוא דאינן ערבות אף במה שהן חייבות והר' ד"א בזכר"י תמה על הכרח הר' מהרא"י הנ"ל דאשתמיט לוה סוגיא דסוף ראוהו ב"ד דהיכא דלא יצאה לא בעי' טעמא דערבות וכן תמהו גם מרבני אחרוני' והר' ד"א בזכר"י תי' לקושיתו מאשתו דרחב"ת שנענשה בשביל שלא מיחתה בבעלה דאע"ג דליתנהו בערבות מ"מ בד"ש נענשות כל שבידם למחות ע"ש

וראיתי שיש תי' נכון ע"ז לפי מה שראיתי לאחד מהגדו' מני"ר הכלי יקר דכת' במלכים א' סי' י"א איש ואשה גוף אחד ואם תחטא אשה אף בעלה חטא כיון שהוא והיא גוף אחד וכו' ע"ש וזה מסכים לדברי הר' רי"ו והרא"ש ולכל האחרו' שהוק' להם מההיא דרחב"ת לא נתגלה דבר זה ועי' להר' חיד"א במראית העין דטו"ב בחי' לע"ז שכת' דממ"ש ועל אשתו להריגה מו' דלא כדגול מרבבה ע"ש ולא ידעתי מה לו כי יצעק על דג"מ

ונמצא דדעת כל הגדולים בכונ' דברי הרא"ש ז"ל דס"ל דנשי אינן בערבות כלל אף במצות שחייבים דלא כס' הרבני' דמפרשי משום דליתנהו בחיוב ברה"מ אבל במצות שחייבין ישנם בערבות והאמת דאין ד' הרא"ש סובלי' פי' זה דאם איתא להא לא הו"ל להאריך כ"כ ולחלק דאנשים איתנהו בערבות ונשים ליתנהו

וראיתי להר' מ"מ שם בסי' י"ב דשם מסיק בסו"ד וז"ל ומסתברא דערבות אינו תלוי בחיוב אלא כך גזרה חכמתו ית' דנשים אינם ערבות לאנשים וכו' דאם היה תלוי בחיוב המצות כמה מצות יש לכהנים משא"כ לישראל ויתכן לומר שאותן מצות אינם ערבים ישראל בשביל כהנים ע"כ ויש להק' שכת' הראשונים ז"ל שבן עיר אינו מוציא לבן כפר מפני דהוי שאינו מחוייב וכמ"ש בירוש' וגם חרש שאינו מוציא ואע"ג דאיתיה בערבות ועי' בד' התו' והרמב"ן שהביא דבריו לק' והמ"מ הנ"ל אינו כעת עמדי דאפשר לומר דכונתו דאף דאינם חיובים איתנהו בערבות אבל ודאי אם הם חיובים ולא מצו לברך לעצמם כלל מודה דאינם מוציאים אחרים

וראיתי להר' חק"ל בא"ח סי' מ"ח דפ"ג שאחר שדחה דברו מהרח"א בשם זקנו זרע אברהם והביא ג"כ דברו הר' מ"מ הנ"ל חזר וכת' דאם איתא דמחמת ערבות מצי פטר אף שאינו חיוב א"כ מאי מקשו בש"ס דפסחים דקאמר דסומא פטור מהגדה דאמרו כר"י ור"ש דאמרו הגדה בביתם דלפי"ד מהר"י אלפאנדרי במ"מ הנ"ל שפיר אמרו להוציא בביתם מחמת ערבות אלא דמוכח מזה דכיון דפטו' הם אינם מוציאים וכד' הר' שה"ד מהרח"א וזרע אברהם הנ"ל ושוב צידד עוד אי סומא איתיה בערבות

ולפי"ד א"כ קשה עכ"ד הרבנים הנ"ל וכן הוא דעת כו"כ גדולים שלמים וכן רבים א"כ מה יענו להך סוגיא מה גם לפי מאי דכת' לעי' אותן המקומות שנר' דכל שאינו מחייב בדבר דאיני מוציא שהרב חק"ל לא הזכירם

ולעד"ן בישובם של דברים כך דודאי ס"ל דנשים וליתנהו בערבות אבל אנשים ישנם בערבות ואפי' בדבר שאינו שייך להם ומפני זה כשאמרו בתל' נשים בברה"מ דר' דלא אתי דר' וכו' דוקא מפני שאינם אבל אי הוו בערבות היו מוציאות אף למי שאכל שיעורא דאורייתא ולכן אם יהיה כהי"ג באיש דחיוב לברך מדר' השומע ממנו אף שהוא מחויב מדאו' יוצא י"ח דומיא דמי שאכל שיעורא דר' דמוציא אף למי שאכל שיעורא דאו' ואעפ"י שיש לחלק דהתם אי בעי אכיל הוי ב"ח דאו' וכמ"ש המרדכי פ"ב דמגילה ורא"ם בתוס' לסמ"ג הם ס"ל דאין זה כלום דהשתא מיהא הא לא אכיל והעקר