שו"ת מהר"ש אלפנדרי לו

דאם בחה"מ במקום מוסף התפלל של שחרית דאם נז' בגמר הברכה כשאמר מקדש ישראל והזמנים ואמר שם פסוקי מוסף ע"כ ולאפס פנאי איני טומד עליו

שלמה אליעזר אלפנדארי

סי' ה אלו הם דברי הר' המופ' מר קשישא מהר"י בן חאסון נר"ו מ"ש להשיב ע"ד ולאפס פנאי לא כת' מה שיש להשיב ע"ד. אנכי בא לשנות את הידוע להשתעשע בנועם שיח אמרי קדוש מע' הר' המובהק רב נהוראי נר"ו ארי עלה ונסתפק ע"כ הני מלי שתקנו חז"ל בתפי' י"ח והם אמרו שאם לא אמרם א"צ לחזור כגון זכרנו ומי כמוך וכיוצא אם יהיה האופן ששכח מלומר זכרנו וכשאמר בא"י אדעתא לסיים מ"א תיכף נזכר שלא אמר זכרנו האם נאמר דכיון דלא סיום הברכה ואמר למדני חקיך ויאמר זכרנו עד גמירא ויסיים מ"א או"ד יסיים הברכה ובין בל"ב יאמר זכרנו בלי חתימה או נימא דכיון שאמר בא"י הוי זכרנו מעוות לא יוכ"ל ויסיים הברכה מ"א כמו שהיה דעתו מקודם שאמר בא"י אדעתא לסיום מגן אברהם

וזה החלי בס"ד מדבר קדמות הביא רומ"ן קושית מרן ב"י על הרא"ש והטור דסתראי נינהו ממ"ש בסי' קי"ד משם ראבי"ה למ"ש בסי' רצ"ד ע"ד ר' אלחנן ומה שתי' לחלק בין דברים שצריך לחזור לדברים שאצ"ל ומני"ר שדי נרגא בממ"ן ולפק"ד דין גרמא שכ' הרב"י ושמא י"ל כי היכי דלא נסתרו מדידהו לדידהו ברם מ"ש כת"ר דאי אפשר לחלק כן דהא ראבי"ה ס"ל שלא לחלק ביניהם כמ"ש השה"ג בשמו וא"כ א"א להאי חלוקא הו"ל להרא"ש והטור ז"ל כשהביאו דברי ראבי"ה לומר דבדברים שא"מ לא ס"ל כיותיה ולדעתי אינה קו' דהא הרא"ש והעור לא הביאו ד' ראבי"יה כ"א בענין הזכרה שמחזירין אותו ומה לנו אם מצינו לראבי"ה שסובר כן גם בדברים שא"מ מאחר שהם לא הביאו דבריו ודו"ק

וכ"ש שלבי מהסס טובא בד' השה"ג אם יצאו הדברים ממנו יען עינינו הראות כותב משם ראבי"ה דאפי' בדברים שא"מ מזכיר בחתי' והא ודאי בורכא שאם בדברים שמחזירין כת' הרא"ש והמר' והג"מ וסמ"ק והטור משם ראבי"ה דמזכיר בלא חת' איך יהיו הדברים שא"מ בחתי' וכמו שתמ' כת"ר נר"ו

ולקו' מרן הב"י מני"ר יצא לישע דמאי דחלקו על הר"א ה"מ דסבר לחזור לרצה דהיינו בחתימה ובההיא דראבי"ה לא חלקו משום דהוי בלי חתי' זת"ד ואם כיון לזה שפי' יען דבריו בקונ' באו מבולבלים תו הביא מ"ש הרב"י ע"ש מצאתי כתוב שהק' למה לא תקנו ברכה בפ"ע במקום שנזכר כמו בה"מ שאם שכח קובע ברכה אחת של שבת אומר הר"ם מפני שהיה הפסק אם יברך ול"ד לבה"מ דהתם כבר סיים הברכה דהטוב והמטיב ביבנה תקנוה ע"כ ומני"ר הקשה עצמו לדעת דמאחר דהוי מדברים שמחזירין מה הפסק איכא ולפי קט שכלי וכו' המ"ך הוא לומר דכיון שחז"ל תקנו י"ח ברכות ולא י"ט א"כ אם זה יברך ברכה בפ"ע הו"ל הפסק וכבר היה מקום להרחיב הדיבור ע"ד מרן ב"י הקוד' להא דמצאתי כתוב ברם לא אוכל כי אפס כח בי

וארא למני"ר שהביא ד' הא"ח שהביא משם מ"כ הרב"י אלא דאיהו קאי לדברים שא"מ והק' רו"מ דמאי קבעי ומה דמות יערוך דברים דמחזירים לדברים שא"מ ואני בעניי לדעתי המ"ך ס"ל כס'