שו"ת מהר"ש אלפנדרי כח

דס"ל דגם בברכת המזון דר"ח דחתים כדעת הסוברים כן ושבת דנקט לאו דוקא ונר' דדעת המ"כ הוא דטעם זה של הפסק נמי מהני לשלא יחתום גם בדברים שמחזירים משום דכיון דמצי להזכיר סמוך לחתי', ואין בזה משום הפסק דהו"ל כסיום ארוך ומהני שפיר אי אומר בברכה אחרת הו"ל הפסק

ומ"מ דעת מרן אינו כן אלא דגם בברכה לברכה אינו מזכיר כדמתבאר כן מדבריו שבב"י, ויש לדקדק עליו דלמה לא באר זה בש"ע, ובתר דנא ראיתי להכנה"ג שהביא תשו' הרדב"ז דפסק בפרוש דבכל דבר שא"מ דאומרה בין ברכה לברכה ושכן ראוי לנהוג ותשו' הנז' תמצאנה בחדשות סי' תקס"א ע"ש הגם הלום ראותי להר' מעדני מלך שפי' לדברי הרא"ש הללו דלא כמ"ש הרב"י ע"ש ולפי מאי דכתי' נר' שכן הוא מוכרח וע"ע בהר' אליה זוטא סי' רצ"ד סק"ד משם פסקי תוס' דבר הלמד דבכ"ד שא"מ כשנזכר בין ברכה לברכה אם אומרה שם מידי פלוגתא ל"נ ולדינא הגם דיש לצדד דצריך לאומרו שם מ"מ שוא"ת עדיף ועי"ע ג"כ בא"ר סי' קי"ד סק"ז ובהברכ"ו סי' קפ"ח ורצ"ד וע"ש דמ"ש ע"ד הרדב"ז לפי מש"ל דבריו נכונים ודו"ק

אמנם בגונא דנ"ד צריכא עיונא לדינא דבכל אלו אי מחזירין או לא מידי פלוגתא ל"נ שהרי לענין זכרנו ואינך רבים ונכבדים מגדולי הראשונים ס"ל דהוו מדברים שמחזירין וכמ"ש התו' בפ"ק דברכות דהו"ל ממטבע שט"ח וכ"כ התו' בפ' א"ע דל"ד ד"ה אמצעיות וכ"כ הג' ר"י החסיד בשי' למס' ברכות שם ספ"ק ובפ' א"ע וכ"כ בהגה"ש שם וכ"כ בתשו' מהר"ם הארוכות סי' כ"ד ובא"ח הל' תפלה סי ק"ד משם הג' הר"ן אלא דס"ל דהא דחוזר היינו כשלא עקר רגליו ע"ש ומה שתמה הרא"ש על ס' הלזו בספ"ק דברכות יש לישב ע"ז דכיון דהנוסחא שגור בפה כל מרוב פשי' לא הוזכר בש"ס וכמ"ש הרב"ד בסי' שס"ג אלא דמ"ש הרב"ד לתמוה מתוך כך על תמיהת הרא"ש לא מכרע וכבר עמד ע"ד הברכ"י בסי' תקפ"ב ע"ש והיותר תימה דאשתמיט מיניה מ"ש הגהמ"י פ"ב מה' תפלה ועפי"ד הגהמ"י יובנו מ"ש הר' זק"א בסס"י ר"ו ע"ש וע"ע להרא"ש בתוס' למס' ברכות דכ"ט דנראה שם דמאי דחלק על ר"א עיקר ההקפדה הוא משום מאי דקאמר שחוזר לתחי' הברכה דכיון דאינו מן הצורך א"כ הוא מברך ברכה בכדי ועי' עוד ג"כ בשי' ריה"ח שם ובא"ח הל' תפלה די"ט ובתשו' מהר"ם הארוכות סי' ר"ו דנר' דהוו מה"ט אלא שלא הוזכר בדבריהם

וק"ל על מ"ש הרא"ש בספ"ק דברכות דנר' מדבריו דס"ל לדינא א"מ ממ"ש איהו גופיה בשי' דברכו' הנ"מ בכרך הנז' דפסיק ותני דגם בזכרנו ואינך דחוזר וכמ"ש התו' ע"ש ומשו"ה לבי מהסס בדעתיה דהרא"ש דאפשר דהגם דהפסקי' הוא עוקר נגד השיטה הכא שאני דיש לעשות עיקר מהשי' יען דבפסקיו לא כת' בפי' דלא יחזור דאפשר דהגם דתמה ע"ד התו לא מלאו לבו לחלוק עליהם לענין מעשה על כל הגאונים הנ"ל וכ"כ המפ' ע"ד הפו' בכמה דברים וכמ"ש במ"א ובפרט שכן הוא דעת מהר"ם רבו ועיין בקיצור פסקי הרא"ש דהבין דדעת אביו ז"ל דאינו חוזר ע"ש וצ"ע ויש לתמוה ע"כ הגאונים ז"ל בין הגאונים דסברי דחוזר בין על הסוברי' דאינו חוזר משים שלא הוזכר בתלמוד דהרי לו יהי דהוזכר בתלמוד מהיכא תיתי שיחזור דהרי כללא כייל לן בברייתא דמס' שבת בפי' ב"מ דבימים שאין בהם קרבן מוסף אם לא הוזכר אין מחזירין אותו כגון בתעניות ומעמדות ולאו דוקא הנהו דגם במה שלא הוזכר שם בבריתא כגון בחנוכה ופורים הדין כן וכמו שהוזכר בתו' ד"פ ת"ה והביאו הך תוס' התו' שם והרשב"א שם ושאר הראשוני' וכ"פ כל הפוס' ומכאן הוכיח הרד"א בס' תפילת של חול וה"ד הרביו בסי'