שו"ת מהר"ש אלפנדרי כה

כ"א לענין תפי' י"ח ולא לענין ק"ש ומור"ם לא בא אלא לפרש פי' מלת קרוב"ץ המוזכרת בכ"מ ככתוב במכתבו הבהיר ברם לפי מאי דכתי' בקונ' הא' דמרן ז"ל מחמיר טפי בברכות דק"ש ובסי' קי"ב מיירי גם בתפי' ח"י ומשום דבתפי' יצי"ח לכ"ע מ"ה לא כת' מרן משום הפסק עפ"י הבא"ר צ"ל דברי מרן נכונים ואין בהם נפתל ועקש, וקרוב בעיני לומר דמה שהזקיקו למור"ם לפר' דפי' קרוב"ץ דנקט מר"ן היינו ליוצר אף שאין כאן מקומו היא משום שראה כפל הלשון שכת' א"ל פיוטים ולא קרוב"ץ להכי פי' דפיוטים דנקט ברישא היינו דתפי' י"ח דכאן הוא מקום להזכירו ואגב כת' ג"כ מרן ולא קרוב"ץ ואע"ג דבסי' ס"ח הזכיר בשם פיוטים וכאן מזכיר בשם קרוב"ץ אין להקפיד בזה

תו חזיתיה לרב"י מאי"ר דהשיג עלי במ"ש להכריע מדברי הש"ס דאל ישאל אדם צרכיו וכו' דמדאצטריך לאשמועי' איכא למשמע דבברכות די"ח אם הוסיף מעין הברכה דלא הוו משנה דאי ל"ה לשתוק והוה אמינא דל"מ צרכיו דלא הוו מעין הברכה אלא אפי' אם הוסיף מעין הברכה הוי משנה דלפי מ"ש הטור בשם הרמ"ה בסי' ס"ח מתבאר דאפי' אי קרוב"ץ הוי מעין הברכה איכא משום משנה וכמו שיעויין שם אלא ודאי מדאצטריך מוכח דבתפי' י"ח ליכא משום משנה והיכא דהוי מעין הברכה שרי וע"ז כת' משי"ח דלדעתו דעת עליון ל"מ די"ל דאתא לאשמועי' דהגם דבברכות די"ח נתקנו לבקשת צרכיו עכ"ז בג"ר וג"א אסור ואפ' דכ"ש להוסיף פיוטים וכו' את"ד כת"ר עליון ולישרי לן מר חדא דבג"א וברכת מודים לא נתקן לשום צורך כ"א לשבח ותו דאני לא באתי להכריח דקרוב"ץ שרי בתפי' י"ח נגד ר"ח ור"ש דהא ודאי כבר הכריעו הראשוני' ואין ליתוש ליכנס בין ההרים הגדולים ולא באתי כ"א להכריע דאותן החששות דחשש הרמ"ה ליתנהו בתפי' י"ח ומ"ה חשש הטור בסי' ס"ח מה שא"כ בסי' בק"י ובזה גם ר"ח ור"ש מודו דמאי דלא נח"ל בקרוב"ץ אינו משום דהוי משנה ומשום מ"ש דבמקום שאמרו לקצר וכו' וכבר מילתי אמורה דגם בקרוב"ץ אף לדידהו בדיעבד יצי"ח, ותו חזיתיה לרו"מ כת"ר דהליץ בעד הר' חו"י דהבין בכו' הטור שר"ל דמחברי הקרוב"ץ יהיו מי שיהיו היו גדולי עולם כמו ר"א ולא שר"א הוא המחבר ולע"ד מלבד דאין דעתי נוחה לומר כך ותו דא"כ לא הועיל כלום ישוב החו"י דאכתי יפול התי' על אותו תנא יהיה מ' שיהיה

ותו חזיתיה לרו"מ כת"ר נר"ו שביקש עצמו להציל ממה שהשגתי עד"ק בקונ' הבהיר והוא אמר דעל עומדו יעמוד דלא טוב המנהג מאחר שבא הדבר מפו' בס' המנהיג ומה נשתנה היום הזה ככתוב בד"ק ולדעתי המעט בכל מה דטרח להציל עצמו איני רואה אפי' הצלה פורתא מהשגתי דדברי ברור מללו דכונ' השגתו הוא במש' דנוסח זה פשפש ולא מצא והמדפיס טעה ושיש לבטל לאומרו ושיש לתמוה על האחרו' שלא העי' ע"ז הן ידי משגת דהמדפיס לא בדה מלבו שכ"ן מפו' בהר' אבודרהם שיש לנהוג כן ושגם דעת כמה מהראשו' דס"ל הכי דגם בשאר ימות השנה אין להפקיד בנוסח זה וכיון שכן מאי דנהוג עלמא כהרד"א יש להם ע"מ שיסמכו סמיכא מעליא ואין לבטל המנהג וכמ"ש הר' שיח יצחק בתפי' כ"פ עפי"ד הרשב"א וכ"ש למאי דאיתינן אנן יד עניי דרבים מהראשו' ס"ל כן ומה גם לפי מ"ש בס' פתח הדביר דבנוסח זה דנהגו לאומרו אין מי שיחלוק וגם המנהיג אזיל ומודה אלא שיש לפקפק ע"ד הקדמונים ששינו בכמה דברים לפרסם שהוא יום מר וזה בכלל ובודאי דאין מי שיעצור כח לבטל המנהג ואפי' לערער לא אריך וא"כ שפיר עבדו האחרו' דלא ערערו על המנהג דמנהגם של ישראל תו' היא ולא כמו שחשב רו"מ דהוא מנהג בטעות דהא ודאי ליתא ומ"מ מודינא