שו"ת מהר"ש אלפנדרי כב

אל לבי במה שהק' להחו"י שכת' דרא"ה לא תקן קרוב"ץ ליוצר דהא מד' הטור סי' ס"ח משמע דתקן אמינא דהחו"י הבין בכונ' דברי הטור שהמחברים הקרוב"ץ יהיו מי שיהיו המה היו גדולי עולם כמו שהיה גדול שמו של רא"ה שהיה מגדולי העולם ולא שרא"ה הוא ניהו מחבר ומתקן אלו הפיוטים ואולם מה שתמה כת"ר על החו"י במ"ש על הרא"ש שהוא טעם פגום הדין עמו וגם בעיני יפלא עד שאני אומר שתלמיד טועה ברבו תולה כתבו ובמ"ש רומ"ן ע"ד הרב"ח לא אימינה ואשמאילה בלי ראות דבריו בצביונן גם מ"ש כת"ר משם הרחיד"א בשיו"ב יגעתי ולא מצאתי אפי' שהוא בשיו"ב החדש *) איך שיהיה אתאן אסופא דפלפולא כי בא בארוכה כמדתו הטובה בהסכמה עלה דיחיד שטעה ובמקום מודים דלחש אמר מודים דחזרת י"ח הנק' מודים דר' וסיים ועל כלם יתברך וכו' עד גמירא דיצי"ח וכו' והדין עמו ולא היה צריך לדעתי אם לא דמענותנותיה הרצה דב"ק אלי וכל מה דשקול וטרי ומצדד אצדודי בחכמה יסד אר"ש זבת חו"ד דבריו נאמנו מאד וא"צ חיזוק. הלום מה שהשג ישיג מני"ר ע"מ שכתבתי בקונ' שלי על ברכת שי"ש בט"ב הכתובה בסידורים בקיצור וכן נהגו דלדעתי לא טוב המנהג וכמו שבא הדבר מפו' בס' אבן הירחי ה"ד מרן ב"י בסו' קכ"ב כל לגבי דידי על משמרתי אעמודה דמה ראו על ככה לשנות הברכה ביום הרע הזה יותר משאר ימות השנה ומה הגיע אליהם בברכה זו יותר משאר ברכות בשמע קולנו ועבודה והודאה וכיוצא הארוכות ולא השגיח במה שראו האחרונים נוסח זה ולא ערערו מאחר דלפו"ד ספרין פתיחין שלא לשנות מט' שט"ח לכתחי' עם שהדבר במחלוקת אכתי מידי ס' ל"ן ושוא"ת עדיף. הכ"ד צעיר הצאן יוסף ח"ן סימן ג וזה מה שהשבתי ע"ד הר' עליון נר"ו

חזה הוית כתבא די רשים אורה זו תורה מאת רב חביבי סבא דמשפטים רב הו"ד יוסף נר"ו ולפי רוב הענוה שירטט וכתב ע"ז ומני"ר שר המסכים כמ"ש בעניותין בדין מי שטעה בברכת מודים אכן זה ראיתי בד"ק מאי דפלפל בקצת דברים שכת' אנא זעירא ראש אמיר הק' במ"ש דס' האיכא מרבנן שהביא הבה"ג דכיחידאה חשיבי נגד כמה רבוותא קמאי ובתראי רבו מספר ע"ז השיב דרבים נינהו הסו' כן ה"ה ר"ה וה"ד הרשב"א ור"ח ור"ש ה"ד הגמ"י ככתוב בד"ק ואנא דאמרי דלא ידעתי תוכן השגתו ומאי קאמר דאם כונתו להק' עלי דליכא למימר דהטור וסבור כס' הסו' דאף בל' רבים דשרי להוסיף כיון דרבים נינהו הסו' דא"י לעשות כן ומיעוט חשיבי הסו' דשרי הן זו מן התימה דאיך הפה יכול לדבר כך דאף אם האמת אתו דר"ה ור"ח ור"ש ס"ל כך א"ס דכיחידים דמו כיון דרבו כמה רבו הסו' דשרי וכמו שבא בקונט' הא'

וא"כ שפיר י"ל דהטור ראה ס' כל הראשונים דסברי דבל' רבים שרי ומזה דן דבהכרח צ"ל דבתפי' י"ח ליכא למיחש משום מ"ש במקום שאמרו לקצר אר"ל ואי ר"ל דאף דיש לישב ד' הטור בהכי מ"מ הל' דכת' דכיחידאה חשיבי אינו מדוקדק הא נמי לק"מ דמלבד דכונתי מבוארת דכיחודים חשיבי ולאו יחידאה ממש ומ"ה הארכתי בלשוני לומר נגד כל הפו' רבו מספר לומר דאף דלאו יחידאה ממש משום דיצטרפו בס' הלזו ב' או ג', ועכ"ז כיחידאה הם נגד וכו' וא"כ, לא נפקא לן מידי אף אם קיימי סוברים אחרים באותה שיטה כיון **(אי דברי הרב חיד"א ע"ד הש"ע סי' קי"ב שכתב מרן הגהמ"ח ה"ה כתובים כטוב עין סי' ח"י אות מ' והרב המאסף השיו"ב ד' שאלוניק ר' רפאל קאלמארו ה"ד אלו שם כסי' קי"ב כמו שציין הגהמ"ח עי"ש. יצחק נסים.)**