שו"ת מהר"ש אלפנדרי כא

לעי' דיש סמך די והותר מדברי הראשונים והנח להם לישר' במנהגם ומ"מ עכ"ז אין דרכי לשנות כלל אלא אני מתפלל ככל השנה זהו מה שעלתה מצודתי בענין זה וחפץ הייתי להרחיב עוד בענין אבל מה אעשה כי חליש לבאי ודין גרמא כי צויתי להעתיק את הקונ' הלזה וחוששני כי המעתיק עוית ואין בי כח ופנאי לעבור על הקונטרי' אפי' לתקן את הטעיות וסומך אני על מני"ר דבודאי נקל בעיניו להבחין טעות המעתיק אי יתיר או חסר ועמו הס"ר רק אין דבר זולת תפילתי קבע למען יעמד חי ובריא עדיף עד כי יבא שילה ובא גואלו כיר"א הכ"ד מקוה רחמי ה' מגיני ועזרי

שלמה אליעזר אלפנדארי. ס"ט סי' ב זה מה שהשיב ע"ד הרה"ג

מהר"י חאסון יצ"ו. למע' הרב המופלא וכו' איזי וחביבי מהרש"א אלפנדארי נר"ו יאיר אור כעד אור נסו"א. ראה ראיתי נעם שיח כתר"ן ודא פלפלא חריפתא ורטיבתא והיה בפי למתוק מדבש הן אומר והן דברים מקצת שבחו בפניו ואמעו"ל דחביבין עלי דברי דודים הנני בא להשתעשע בד"ק הגם שאני ב"ס כנודע לרומ"ן

מדבר קדמות במדבר בערבה בד"ק כתוב למר דבברכות די"ח כ"ע מודו דשרי להוסיף אפי' בג"ר וג"א בל' רבים זולת האיכא מ"ד להביא בה"ג דיחידאה הם נגד רבים עד כי חד"ל בזה אני אומר לישרי לן מר דהא רבים הסו' שלא להוסיף אפי' בל' רבים כמ"ש הרשב"א משם ר"ה דג"ר לשבח הן והן בהם מקום תביעת צורך לא ליחיד ולא לצבור ודלא מהוגן לרבנן אפי' מ"ד זכרנו ומ"ד זכור בהודאה ולא רגילי במתיבאת למימר הני מילי, ה"ד מרן בב"י סי' קי"ב ועו"כ שם סמוך ונראה משם הגמ"י שכת' משם ר"ח ור"ש דלא שפיר עבדי האומרים קרוב"ץ בג"ר יע"ש ואני תמה על מרן בשה"ט בשנותו מסי' ס"ח לסי' קי"ב דהול"ל בשניהם שאין לאומרם או שנכון שלא לאומרם ותו יל"ד דבסי' קי"ב כת' סתם שאין לומר קרוב"ץ בתפילה, ואם כיון למ"ש ר"ש ור"ח כמ"ש בבאר הגולה היל"ל בג"ר לא לסתים דמשמע אפי' בג"א ותו מאחר דברכות דיוצר חמירי מי"ח איך בענין י"ח חמירי הדבר שאין לומר קרוב"ץ בתפי' אע"ג דקילי ואלו בברכות דיוצר פ' דנכון הדבר שלא לומר פיוטים דמשמע דמדינא שרי אע"ג דחמירי, ותו דבסי' ס"ח דקאי בברכות דיוצר כ' דיש מקומות שמפסיקי' בברכות דק"ש לומר פיוטים ונכון למנוע וכו' דמשמע לכאורה דפיוטים אין לומר אבל קרוב"ץ שרי ושרי ואלו בברכות די"ח כת' שאין לומר לא פיוטים ולא קרוב"ץ אע"ג דקילי ועי' באה"ט סו' ס"ח סק"ב וכעת צי"ר, תו כת' כתר"ן דליכא למ"ד דבתפי' הוי הפסק וכדפסק מרן גופיה דצר' ציבור שרי אנא דאמרי דעם דצרכי צבור שרי עכ"ז פיוטים וקרוב"ץ איכא משום הפסק כמש"ל ומה שתמה כת"ר על מור"ם ככתוב בדב"ק י"ל בפשיטות דמור"ם לא בא אלא לפי פי' מלת קרוב"ץ המוזכרת בכל מקום

עו"כ מני"ר להכריע דהוספה בתפי' י"ח לא הוי משנה מההיא דאל ישאל אדם צר' ככתוב בד"ק לדעתי ל"מ די"ל דאתא לאשמועינן דהגם דברכות די"ח נתקנו לבקשת צרכיו עכ"ז בג"ר וג"א אסור ואפ' דכ"ש להוסיף פיוטים דהוי שלא לצורך ועם שר"י החסיד הכריע כן מהא דאל ישאל הם היו רשאים ולא אנו דכל לגבי דידן אין הכרעתנו מכרעת א"כ מה ידענו כת מהסוברים לאסור

עו"כ למר בד"ה ובהיותי להק' על הטור ואני צעיר הצאן לא יכלתי לירד לסו"ד לבד זה נתתי