שו"ת מהר"ש אלפנדרי ריג

עדיין לא קנו והוא תורם ע"מ שיקנו והא ודאי הדבר פשוט וברור דלא עביד כלום ומעשיו בטלים וכמ"ש במס' קדושין פ' האומר וכ"כ כל הפוס' דכתי' לעיל הגם דמלבד כל האמור דלרווחא דמלתא אמינא דבגדול מזה מפורש בש"ס דאין תרומתו תרו' ותלמוד ערוך הוא בידינו בפ' האשה רבה שאמרו דר' ינאי ור"ח ס"ל דאדם מקנה דבשב"ל והינו מדמייתי שם דר"י הו"ל אריסא דהוה מייתי ליה כונתא דפירי כל מעלי שבתא, ההוא יומא נגה ליה ולא אתא שקל עשר מפירי דביתי' עליהו אתא לקמיה דר"ח אמ"ל שפיר עבדת דתניא למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים אלו שבתות וי"ט למאי ה"ל וכו' אלא לאו כה"ג ופירש"י עליהו ואע"ג דאכתי לא אתו ע"כ משמע דס"ל דאף דמה דהוה מיתי כאריס היה מפירות דר"י דעכ"ז כיון דעדין לא באו לרשותו דהוי כדבר שלב"ל ולמ"ד אין אדם מקנה דבר שלב"ל ואפי' היו מחוברין כיון שבידו לתלוש כדמו' בהאומר בקדושין ולא מסתבר לומר דלא חשיב הכא בידו לפי שהיה רחוק מהם דאין נראה לחלק בין קרוב בין רחוק ע"כ, ונראה דבא לשלול מ"ש רש"י משום דאכתי לא באו דס"ל דמשום דהיה רחוק דהוה דבר שלב"ל ע"כ ונר' לישב דברי רש"י דנא ק' מההיא דפ' האומר דל"ח דבשל"ב דלא דמי להך עובדא דשנא ושנא משום דהתם אף אם הוא מחובר לא הוי דבר שלב"ל משום דהוא יודע על איזה טבל הוא מפריש אבל הכא לא היה שולח לר"י כל חלקו כ"א איזה חלק ולא היה יכול לידע מהות הפירות עצמם שישלח לו כדי להפריש עליהם ולכן לגבי תרו' הוי כמפריש ע"ד שלב"ל ואף אי הוה תלוש באותה שטה כל שלא באו לרשותו ולא מ"ע בנ"ד שהוא מפריש לא זו לבד ע"ד שאינו ברשותו ולא באו לעולם כלל דבעת שהוא מפריש גם הבע"ד אינו יודע מאיזה מקום יקנה וכ"ש המפריש שאינו יודע כלל והוא מפריש על הס' אם יקנה ובודאי מגרע גרע מעובדא דר' ינאי שאמרו דהוי דבר שלא בא לעולם, והנה בהאי סוגיא דפ' האשה רבה הנ"ל ראיתי מ"ש רש"י וז"ל אלא לאו כה"ג דמותר לעשר ע"מ שלב"ל ועת"ל לצורך עונג שבת ע"כ דהוא תמוה דאם ההתר הוא דוקא מפני עונג שבת א"כ מה הוכיח הש"ס מר' ינאי דאדם מקנה דשלב"ל אדרבא נר' מזה דאין אדם מקנה דשלב"ל וכו' דהתו' כת' ע"ד רש"י וז"ל מתוך פירוש הקונט' משמע דאיצטריך למילף מקרא משום דבר שלא ב"ל וק' לר"י דמה לי שבתות וי"ט משאר ימים ע"כ ולא הק' כדאקשינן דנר' דהבינו בפירש"י דס"ל דאף למאן דס"ל דאדם מקנה דשלב"ל ה"ד בחול אבל בשבת אסור ולכן הוצרך למילף מקרא דאף בשבת מותר מפני עונג שבת דשרי ולכן הק' דמ"ש שויו"ט משאר הימים דדוחק להעמיס בכוונת דברי התוס' דהיינו כדאקשי' וא"כ אף אי כונת רש"י כמ"ש התו' מ"מ הדבר תמוה אמנם גם ע"ד התוס' י"ל דאף אי נאמר דבא הכ' להתיר אף שאינו מן המוקף אבל מפני דבשלב"ל בלאו הכי שרי דא"כ תקשי די"ל דמפני עונג שבת הוא דמותר גם דבר שלב"ל אבל בחול אסור אבל נר' לישב דברי התוס' וגם פירש"י והוא דס"ל לרש"י דאף למ"ד דאדם מקנה דבר שלב"ל ולכן בתרומה כן דה"ד אם תרם אבל ודאי דלכתחי' אסור לתרום וכן משמע מפי האומר בקי' שאמרו יתר ע"כ אמר ראב"י אפי' אמר פירות זו תלושין יהא תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת וכו' ופירש"י יתר ע"כ אפי' מה שאין בידו דקסבר אדם מקדיש ומקנה דבר שלב"ל והכי אמר אביי שם דטעמא דראב"י דהוא משום דאדם מקנה וכו' ע"ש הרי דלא אמר כ"א אם אמר דה"ד בדיעבד אבל ודאי דלכתחי' אסור משום דאמר קרא ממנו וכדדרש' למוקף דלכתחי' אסור ובדיעבד שרי וכן מזה הכתוב למדו גם לדברים אחרים דאסור ונמצא לפי"ז דאף למ"ד אדם מקנה דבר שלב"ל דאסור לכתחי' לתרום דשלב"ל ולכן את"ש מ"ש רש"י דמותר לעשר על מה שלב"ל אף