שו"ת מהר"ש אלפנדרי כ

וכבר כת' דמה שהבין הכנה"ג בכו' דברי הרב"י אינו נכון והוא בעצמו העיד שפי' הוא דחוק

וראיתי להר' הג' חיד"א בס' ברכ"י בסס"י קכ"ד דמר מייתי מה שנשאל מהרי"ט במי שיוצא בתפ' הש"ץ אי יכול לענות מודים דר' ולא השיב ע"ז וכת' החיד"א דאין כאן שאלה דודאי ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ שעולה לו להוציאו י"ח תפי' וכן מתבאר מד' רבינו אברהם בן הרמ"ם בתחי' ס' מע"ר ואם אין דמיוני כוזב לפי מה שאני זכור הוא דל"מ מדברי רבינו אברהם לענין זה ונוכ"ל דטעם דפשי"ל לברכ"י דישתוק הוא דע"י שאומר מודים דר' לא יוכל לכוין ולשמוע מודים כלו מפי הש"ץ ולכתחי' ודאי בעינן שישמע כלו ואפש' נמי דס"ל דיש לחוש לכתחי' משום הפסק וכמו שכן ראיתי הדבר מפו' שכ"כ הג' הא"ז וה"ד הד"מ בסי' קי"ט ודבריו מבוארין יותר במקומן בס"ה, א"ז הל' תפי' סי' צ"ז די"ח וז"ל ומיהו לכתח' ודאי אין לו להתחי' אא"כ יודע שיגמור קודם שיגיע הש"ץ למודים מפני שצ"ל מודים דר' כי אותו מודים א"י לומר בתוך תפילתו כי יש בו דברים אחרים כדאמרי' בסוטה וכו' ובעבור כן אין לו להתחיל אא"כ יודע שיכול לגמור כדי שיאמר מודים זה וכו' עש"ד הרי מפו' דאינו יכול לומר מודים דר' גם בתוך ברכת מודים אבל נר' דלכתחילה קאמר את זה כתבתי בעת נחוצה איידי דטרידנא בגרסאי ומן השאלה הלזו נשאלתי מאת רב רחומאי ריכא בר ריכא רב יוסף סיני חוסן ישועות ששאלו ממנו עדיף וע"כ כת' לו שורותיים אלה אם יראה בעיני דמר ועוד זאת יתירה שראיתי בקונטריסו הבהיר דשאלו מאתו למה א"א ברכת ש"ש בט"ב כמו בשאר ימות השנה ומני"ר חרד ותמה היכן מצא המדפיס הלזה לומר נוסח זה בט"ב יען פשפש ולא מצא כן בשום ספר מספרי הפוס' כן ואלו היה כן לא הוו שתקי מיניה וגם תימה יקרא על הרב"ד דהוא נחית לתת טוב טעם במנהג ט"ב בתפי' וקדיש וקדושה ולא נרגש מברכת ש"ש המשונה בסידורי ט"ב והביא ג"כ למ"ש המנהיג וה"ד הרב"י להחזיק את דבריו וכת' דגם בט"ב אם שינה אינו יוצי"ח דהמדפיס הלזה טעה טעות גמור אתד"ק ועהס"ר כי לא צדק בזה כי המדפיס לא מלבו הדפיס כך דמלבד שכן ראה בהרד"א שכך נוהגים וכבר כת' לעי' דלדעת רבים מגדולי הראשונים והאחרונים ש"ד לקצר בכה"ג ואף לכתחילה עי' תוי"ט פ"ג דברכות מ"ה ד"ה יקצר ובפ"ד מ"ד ד"ה מעין י"ח דה"ד הרמב"ם כגון אתה חונן לאדם דעת בא"י חונן הדעת סלח לנו אבינו בא"י חנון המרבה לסלוח ועי' לנשמת אדם כ' קנ"א שה"ד וכת' אמנם ראיתי מ"ש הב"י ר' סי' קכ"ב וז"ל וכת' המנהיג ואיתן מקו' שאומרים עושה ש' ברכנו כולנו וכו' עש"ד ולפי מ"ש גם ע"ד י"ל ותו' דאף הוא ראה וידע שכך נהוג עלמא וכמו שכן הוא המנהג הן עוד היום פה קושטא והן זה מן התימה עליה דמני"ר דהי"ל לישאול לש"ץ שבעירות גדולות ופוק חזי מאי עמא דבר ותו תמהני על מני"ר דאם כדבריו כן הוא דהמדפיס טעה בזה איך לא שם אל לבו דלפי"ז יש לתמוה ע"כ הרבנים שנדפסו הסידורי' בזמניהם איך שתקו יחדיו ולא ערערו בזה והיה להם לצווח דלא ימשכו אחר הסידורים בזה הטעות ויעוין להר' חיד"א בברכ"י א"ח סי' תקנ"ט אות ז' שכת' לענין לומר פסוקי נחמה בערב דיש סמך להתיר כמו שכ"כ בסידורים דכיון דבימי מרן כבר היו הסידורים והמחזורים אי לא הוה סבר דשרי הו"ל לערער ולבטל המנהג ומדשתוק ש"מ דהמנהג טוב עש"ד ואם ירצה לומר דמכת' מרן בסי' קכ"ב לדברי המנהיג שם רמז שיש לערער על מה שנדפס בסידורים מ"מ הא ל"מ ל"ק דהו"ל לערער בפי' ומה גם למ"ש הר' פתח הדביר דאף המנהיג מודה לנוסח שכתוב בסידורים אלא שי"ל ע"ד וכ"ז הוא לרווחא דמלתא דלפי מאי דכתי'