שו"ת מהר"ש אלפנדרי רו

ליושבי ארץ ישר' וירושלם נמי אפילו לשאר ארצות של חו"ל

ואף לדברי הר' חיד"א ביוסף אומץ דכתב ע"ד הב"ח ומהרש"ח דאינו מוכרח דלדידיה איפשר דהספרי קאמר דקודמין גם לעניי עירו גם הוא לא יכחיש דהיינו משום דרשה דספרי אבל בלאו"ה לא נוכ"ל מדעתינו דמשום שהם יושבים בארץ ישראל ואפי' דהוי מצוה מדאורייתא דיהיה להם קדימה על יושבי חו"ל וכיון שכן איך אנן יתמי דיתמי נוכל לעשות עוד מדרגה אחרת מדעתינו במע' הצדקה לומר דעניי ירוש' קודמין לשאר ערי ישר' מפני המעלה זו שעשו חז"ל מדר' ליושבי ירושלם אפילו אם היה מוסכם מהכל דגם בזמן הזה הכל מעלין לירושלם דמפני זה יהיו נפסדין יושבי שאר ערי ישראל אף דגם הם מקיימי מצית ישיבת ארץ ישראל

ומה גם דעל הראשוני' אנו מצטערים הרמב"ם ז"ל ושאר פוסקי' ה"ל דלא הביאו דין זה דעניי ארץ ישראל קודמי' לעניי חו"ל ואנחנו לא נדע ע"ז דבר השמיטה שלא הביאו כי אם הסמ"ג עשין קס"ב והמרדכי פ"ק דב"ב וכבר תמה בזה הרמ"ץ שם וגם תמה ע"ד הרמב"ם דלא הבוא הך דעניי ביתו קודמי' לעניי עירו ועניי עירו קודמי' לעניי עיר אחרת שאמרו בגמרא כן לעניין הלואה ומפקי לה מקרא דאם כסף תלוה וכו' ואילו הרמב"ם מביאו לענין צדקה ויליף לה מקריא לאחיך ולאביונך וכו' וגם תמה ע"ד מ' בכ"מ דהראה מקו' לש"ס דפ' איזהו נשך ע"ש

ואני תמיה ג"כ ע"ד הרדב"ד ביקר תפארת שם ע"ד הרמב"ם שכ' הכי איתא בספרו והכי מדריש לאחיך זה קרובו לענייך אלו עניי ביתו ולאביונך בארצך אלו עניי עירו וכל הקוד' בפסוק קודם לאחר ע"כ ולפי הנראה דלא היתה בגירסתו כמ"ש הראשוני' הסמ"ג ודעימיה ומשו' הכי לא נרגש ע"ד הרמב"ם שהשמיט הך בבא דעניי ארץ ישר' וחוצה לארץ אבל היא מן התימה דאיך לא ראה לסמ"ג והמר' דגרסי כמו שהוא בגירסתינו ושגם לא ראינו לשום אחד מהראשוני' שיאמר דאי הגירסא כמו שהוא לפנינו וכיון שכן לא הי"ל לכתוב כן בסתם ולכל הפחות הי"ל להרגיש ולומר דגירסת הרמב"ם כן היא ולא כמו שהביאוה שאר הראשוני'

ולענ"ד אולי אפשר דטעמו של הרמב"ם הוא משו' דהספרי ס"ל דאיכא מעלה בישיבת ארץ ישראל ומשו' הכי דריש כן אבל לדידיה דס"ל דלא הוו כי אם מדר' משו"ה ליכא למדרש הכי ומדבריו של גדול הרדב"ז יש ללמוד דגם לפי גירסתינו דיושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ דאינ' קודמי' לעניי עירו כמ"ש שאר הפוסל ונמצא דאעיקרא דדינא יש לדון בה ובודאי דיושבי חוצה לארץ צריכי' להחזיק ביד יושבי ארץ ישר' תוב"ב אי משו' ישוב הארץ הקדושה וגם לכבוד הצדיקי' לקדושי' אשר בארץ ותומכיה מאושר שעי"כ יחזיקו בתורת ה' ואין תורה כתורת ארץ ישראל ואין בתוכה עשירים ונדיבים להחזיק בידם כמקומות אחרים וענייה הם רבים וצריכים הם לנדבת לבם של אחינו מחו"ל ירבון אבל לתת הבדל ומעלה בנתינת הצדקה במקומות מארץ ישראל אינו מן הראוי ושו"ר מ"ש הר' בני חיי באה"ט סי' קס"ו על נ"ד שם וא"צ להעתיק דבריו כי הרואה יראה מה שיש ללמוד מדבריו למאי דקמן ע"כ

ומלבד מיש ויש לתמוה ע"ד איך העלים עיין מכו"כ רבי' וגדולי' שמפורסמי' בדבריהם בהיפך ומכלל מ"ש הרבני' בתשו' הר' גו"ר והרבני' בס' מטה יוסף הנ"ל ויותר מהמה ואצ"ל עוד וד"ב: אבל נראה דאם הוא בענין שאחד נדבו לבו לבנות איזה בית הכנסת וכיוצא י"ל דיותר טוב הוא בירושת"ו הגם דבכל ארץ ישראל היא מצוה רבה

ונחזור לנ"ד ואומר דאפי' לדברי הרב מט"א באלו הקופות שכבר החזיקו בהם