שו"ת מהר"ש אלפנדרי רד

דשרי והוא כמ"ש מהר"ם וגם מהרי"ל מודה בזה ולכן יש לעמוד ע"ד איזה פוס' דנר' דלא אסיקו דעתייהו לכך וגם י"ל ע"ד הר' ישא איש בחיו"ד סי' ו' דשו"ט בזה ורצה לדמות לדין מע"ב וכתב דפליגי בזה הרמב"ם והר"ש בפי' דמתני' דרפ"ג דמעשר שני יעוש"ד ולענ"ד מלבד מה שיש לשאת ולתת בפי כוו' הראשו' הללו אעיקרי דמילתא נר' דלפי מאי דכתי' מע"כ אינו דומה למעשר ב' דמעשר כספים אינו מדי"ת גמור דזכו בהם עניים מתו' מנהג והעיקר הלוי דוקא שיהנו בהם העניים וד"ב כעת כי לרוב טרדותי וחולשת מזגי איני יכול עוד רק ע' במ"ש הפוס' הרמב"ם והטויו"ד סו' של"א דמותר ליתן התגמולין אפי' ממעות מעשר עני וע"ש בב"י וב"ח ובתשו' הרב שבו"י סי' הנ"ל

הדרן למאי דאתן דלפי מה שנתבאר מתורתו של הג' מהר"ם דבמעשר כספים אף שאינו מחוייב מן הדין מ"מ מכיון שנהגו ישראל ליתן המעות הללו לעניים מכח המנהג כבר זכו העניים ומעתה כל הרוצה להפריש מעשר כספים צריך שיתנם לעניים דוקא ממנהג אבותיהם שנהגו כן ואם ירצה לעשות בהם איזה מצוה שמאותן המעות לא יש תועלת לעניים הוי כגוזל את העניים שכבר זכו מפני מנהג ישראל שנהגו כ ומעת הפרשתם חשיב כאלו הגיע לידם ואין לשנות בהם לשום מצוה ואפי' שהעניים אינם יודעים

ומזה אנו למדים לנ"ד דמימי עולם ושנים קדמוניות נהגו כל ישראל בכל אתר ליחד קופות לשם בעליהם למנוחת הקדושים ודעתם היה בכל דור ודור שאותן המעות יהנו מהם אנשי מקומם המסתופפים בצל קורתם הנצרכים וכמו שהוכחנו לעיל מהר' יכין ובעז ג"כ וכן מפו' בספרי ראשו' אחרים ומכללם בתשו' הרדב"ז החדשות סי' ס"ז א"כ כבר זכו אותן העניים למקומותם במושבותם גם אותן הבאים אחרי כן מחמת מנהג כל ישראל ואין לשנות לעניים שבמקומות אחרים משום דהוי כגוזל לאותן עניים שכבר זכו ממנהגם של ישראל

ואם שמענו שבזמן מהזמנים היו מתחלקים הנדרים ונדבות של כל המקומות של הקופות בין ד' ארצות הקודש לחלקים ואף אם ברור הדבר שגם קופות התנאים הקדושים רמב"ה זלה"ה ורשב"י זיע"א היה בכלל היינו משום דבאותו זמן ברצונם הטוב רצו להשתתף ולהקנות מהזכות המגיע לכל עיר אהדדי ויתחלקו כפי התנאים שביניהם אבל אחרי כן רצו להתפרד מהשות' ומכמה מאות שנה שכל עיר מערי הק' שהוא זוכה בשלו וכל אחד נדרש לעצמו בטלה השות' ולפי השערתו נר' דגם בזמן שהיו משות' יחד כאיש אחד חברים עכ"ז השלוחי' היו יוצאים כל אחד מערי הק' לגבות מהקופה שלו ושאח"כ באים לחש' ומתחלקים ביניהם כמו שנר' מהשאלה כי באה בס"ה באר המים חי"ד סי' מ"ב שאף שהיו משות' יחד כל ד' ארצות הקו' בקופת מחצית השקל ונדרים ונדבות של א"י שעכ"ז היו השלוחים יוצאים מכל ד' ארצות הק' לגבות כל אחד, ע"ש מקומו ע"ש

וראיתי להר' מהר"א הלוי בס' מט"א בער' קדושת ירושלם דבנ"ד ששלחו שלוחים בשביל קבוץ ממון וגם שלחו ג"כ שלוחים בשביל שאר ערו הק' ונכנס בחקירה מי קודם ומי שואל כהלכה ושו"ט דקדושת ירושלם ת"ו היא העולה מעלה משאר ארצות א"י ואף בחרבנה מצד קדושתה כי רבה ותנן בפ' כל התדיר כל המקודש מחבירו קודם את חבירו דם חטאת וכו' וליכא למימר דהתם אינו אלא לענין קדימה שהרי סוף סוף נעשים ב' המצות לא כן כשמתבטל האחד מהם דבכי האי אמרינן דמה שירצה יעשה ולא תלייא במקודש יותר הא ודאי מלבד שהסברא מחויבת דחדא נינהו ואף היכא שמתבטל אחד מהם המקודש קודם עוד בה דכן מתבאר מסוגייא דפ' כל התדיר ופ' התכלת וה"ה כמבואר זת"ד ועש"ד