שו"ת מהר"ש אלפנדרי רא

והביא שם מהא דמכירי כהונה ע"ש ואפי' שלא יצא מתחת ידו של הנודר

וגדולה מזאת כתב הר' מהר"א הלוי בגן המלך בסי' ק"פ דאם רגיל לעשות עירוב על הקהל ושכח ולא זיכה דכוי כאילו זיכה מדין זה של מכירי כהונה דהוי כאילו מטא לידיה וה"ד הר' י"א בסי' שס"ו ואחרוני' גם הר' אדמ"ק שם ה"ד להסתייע לנ"ד ומה שפקפק הר' שם ע"ד דלענין עירוב ל"ש לומר כן משום דהטעם הוא דכיון דהוא ידוע אחרי' אסחי דעתייהו משא"כ בדין עירוב דבעי' שנעלם דבר מזה ע"ש אינו שייך בענין צדקה

וזכורני שמהרא"י בכסא אליהו א"ח סי' תקצ"ז הק' ע"ד ממ"ש הרשב"א והריטב"א בחי' לגיטין דמשום תקנת הכהן והלוי עשו כן שימצא מעות ללוות והכא גבי עירוב מאי תקנתא איכא הרי יש תיקון אחריתי ואינו מצוי ספרו אצלי כעת ולע"ד יש להשיב דמלבד דלא אמרו דרך תקנתא הוא שם דוקא כ"א דאין לעשות כן בלי צורך כלל וה"נ ג"כ דלא יוכל לעשות התיקון אחר ועוד דלא אמרו כן כ"א משום דהתם אינו תלוי בזכיה לבד דבעי' נמי שיקיים מצית נתינה מה"ת אבל במידי דל"ב נתינה מה"ת ודי בזכיה בלאו שום תיקון הרי הוא זוכה מה"ד ומ"ה נר' דבההיא דפי"ן דאוקמוה במכירי כהונה לא בעי שיהא לצורך תיקון ולא אמרו כן שם דהתם די במה שהוא זוכה ואח"כ יכול לקיים מצית נתינה

ועוד שראיתי להרב קהלת יעקב בתוס' דר' סי' רמ"ט דכתב וז"ל ואף דכתב הריטב"א דמב' תקנתא דר' וכו' מ"מ בדעת הרמב"ם איפשר דס"ל דהוי מה"ת והט' כיון דזכי להו רחמנא ומשעת הפרשה ממין כהני' וכו' וכל שמכיר כהונה שאר כהנים אסחי דעתייהו מתרומה זאת ונתייאשו ממנה הרי ממילא זוכה בה הכהן לפי שהוא מכירו דרגיל ליתן לו כמ"ש רש"י שם ע"ש

וכ"ז הוא במונח אפי' אם הנודרי' יפרשו בפיהם מכאן ואילך שנדבתם והיה לירושת"ו ג"כ ולא יתנדבו מכאן ואילך בסתם אבל הדבר בעצמו חזר המציאות דלא יתנדבו כ"א בסתם כמו מקודם כנהוג ולא יתנו באותה שעה דעתם שיזכו בו גם עניי ירושת"ו וכיון שכן כל מ"ש הוא להתלמד במ"א

גם ראיתי להג' נו"ב מ"ב ביו"ד סי' קצ"ט וה"ד הפ"ת סי' שהביא דברי הירושלמי וכתב וז"ל והפוס' לא הביאו פלוגתא זו ולא הכריעו בה רק הרשב"א בחי' הביא פלוגתא זאת אגב גררה וג"כ לא הכריע וכו' יעש"ד באורך ולאפס פנאי איני יכול כעת לפלפל בד"ק רק אומר בקיצור דכל שיש תועלת לעניי' ודאי דיש דין מכירי' וחשיב כאילו זכה דאסור לחזור ואפי' במ"ש במס' חולין בת"ח דדחיקא ליה שעתא נר' מדברי הרמב"ם דלאו דוקא ת"ח דה"ד בכל עניי' כמו שיעויין שם

ומלבד כל האמור ומדובר לעיל עוד זאת הרואה יראה מה שי"ל לנ"ד מתורתו של הג' מהר"ם ב"ב בתשו' הארוכות דמה שנהגו באיזה דבר ליתן לצדקה לעניים דהוו כאלו זכו ואין לשנות ממה שנהגו ואף שהוא לעניים שאינם ידועים דכת' שם בסי' ע"ד וז"ל מעות מעשר יראה דאחר שהחזיקו לתתם לעניים אין לשנותם למצוה אחרת דנר' כגוזל לעניים דאעפ"י שאינו מה"ת אלא מנהגא בעלמא הא קי"ל דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם פניהם שנ' לא יחל דברו ולא יחל מדר' כבפ' אלו דברים ולא דמי להא דריש פ"ק דערכין ישראל שהתנדב נר ומנורה לבה"כ מותר לשנותה למצוה אחרת דשאני התם דאידי ואידי מצוה לגבוה אבל מעות מעשר כספים כבר זכו בהם ענוים ע"י מנהג שנהגו כך כל הגולה ואין לשנות מעניים למצוה אחרת שאין לעניים צורך בהם דתנן בפ"ב דשקלים מותר עניים לעניים עכ"ל ותשו' הג' הנז' מכרזת ואומרת דרב תנא דמסיע"ל לדברי