שו"ת מהר"ש אלפנדרי יט

וזאת ב' די"ס דבברכות די"ח אינם בכלל השנויות בתוס' ויכול להאריך ולקצר בהם כדכתי' לעי' הטעם הג' דאיכא סברת הרשב"א ורבים אשר אתו דמאי דתנן אינו רשאי להאריך או לקצר דה"ד בפתי' או בחתי' אבל באמצע ליכא קפידא וש"ד והכי נר' ממ"ש הרד"א וה"ד הרב"י בס' סי' קי"ג וא"כ לא נשאר כ"א סברת הרמ"ה הנ"ל כמתבאר מדבריו דס"ל דבכל הברכות ואפי' אותן שאינם מפורשות בתוס' דאם האריך או קיצר דלא יצי"ח ואפי' דאינו בפתי' או בחתי' וכן נראה שהוא ס' המנהיג וה"ד הרב"י בסי' קכ"ב וזה לשונו וכתוב במנהיג ואותם המקומות שאומר עושה שלום ברכנו כלנו ברוב עוז ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלום לא יתכן דמטבע ארך תקנוהו חכמים ככל שאר ברכות של י"ח והם עושים ממנו מטבע קצר כברכת הפירות והמצוה שפתי' הברכה היא בחתי' ומשנים ממט' שט"ח בברכות ולא יצי"ח ע"כ הרי נר' דס"ל כס' הרמ"א ויש לתמוה על הר' ב"י דהביא דבריו ולא ערער עליו דלדידן לא ס"ל הכי וכמ"ש הר' בסי' קפ"ז וע' במ"ש המג"א סי' קי"ד ס"ק ע'

ולכאורה היה נר' דגם הא"ח שהביא הר' ב"י בסי' רצ"ד הכי ס"ל שכת' וז"ל כתוב בא"ח אין מתחילין באתה חוננתנו לפי שהמשנה ממט' שט"ח בברכה אינו אלא טועה אלא מתחיל אתה חונן עד וחננו מאתך ומתחיל אתה הבדלת בין קדש לחול וכ"כ הרמב"ם וכ"כ בסדר ר"ע עכ"ל והעולם נוהגין לומר אתה חוננתנו שאין זה נקרא שינוי מטבע שהכל ענין אחד הוא ע"כ מתבאר דס"ל דבשביל שדילג אתה חונן דהו"ל משנה ויש לתמוה על הרב"י דהליץ בעד המנהג שאין זה נקרא שינוי מט' שהכל ענין אחד דלמה ליה למיהב כי האי טעמא דמשמע דאי ל"ה הוי משנה הא לא שינה בחתימה ויותר יגדל התימה לפי מה שהבין הר' שכנה"ג בכו' הר"ב דגם לדעתיה הכי ס"ל דאם התחיל באתה חוננתנו דהוי משנה ממט' שט"ח ע"ש מה שפי' בכוונתו אלא דל"ע אחרי המ"ר אין זה מחוור והעיקר כמו שהבין הרב"ח וכ"ן מד' הד"מ ושאר גדולי האחרונים וכת' דה"ט משום דס"ל דהכא הוו משנה בחתי' דהגם דאינה פותחת בברוך כיון דמה שאינו פותחת בברוך הוא משום דהם סמוכות לחברותיהן א"כ התחלת הברכה הו"ל כברוך ואם שינה בברוך הוי משנה לד' הרשב"א ודעמיה הא ל"מ

ולכן נר' דגם לדעת הא"ח מאי דכת' דהוי טועה אינו ר"ל דלא יצ"ח אלא דדוקא הוי שאינו יכול לעשות כן לכתחילה אבל אם עבר ועשה יצי"ח וכה"ג כת' הכ"מ בפ"א מה' ברכות לחד תי' ע"ש וכ"כ המג"א סי' תרצ"א ע"ד הש"ע שם ע"ש וגם אפי לצדד דאפי' למ"ש המנהיג דאינו יוצי"ח דאינו ר"ל דאם שינה דחייב לחזור אלא למצוה קאמר וכמ"ש ר"י שה"ד העור. ועפ"י מ"ש אתי שפיר הנוסח של ברכת שים שכת' הרד"א בדיני ת"ב דהוא כמטבע קצר ככתוב בסידורים דהיינו משום דאיהו אזיל לשיטתיה וכדכתי' ושכן ס"ל לרבים ונכבדים מגדולי הראשונים והכי נהוג עלמא לשנות ביום ט"ב ויש להם ע"מ שיסמוכו ואח"ך ראיתי להר' הג' חק"ל בא"ח סי' ד"ן שעמד בכענין זה ושו"ט כמדתו הטובה וגם ראותו להר' שיח יצחק חגיגה בקונ' תפילת כל פה ובמ"ש עד"ק הר' פתח הדביר ס' קס"ב ויש לי לשאת ולתת בדבריהם דרבנן אלא דלאפס הפנאי לא יכולתי לעמוד היטב כעת. אסיקנא דבנ"ד שפיר נפיק י"ח וליכא למיחש לא משום מה שהוסיף ולא במה שקצר וכדכתי' לעי' ונר' הכה די"ל דעדיף מכל מאי דכתי' לעי' דמודים דר' הוי ממש דומיא דברכת מודים עצמה והכל אחד והוי דומיא למ"ש הרב"י ע"ד הא"ח וה"ן דכוותא