שו"ת מהר"ש אלפנדרי קצב

אבל אם נאמר דבמכיר יכול לחזור ואפי' אסור ליכא אטו יציבא בארעא וכו' אתמהא

גם אם נאמר כהצד השני דאף אי אסור לחזור לדידן במכיר כמו דקי"ל כן באומר דמ"מ לא מפני זה הוא מ"ש דאסחו דעתייהו דזה לא מעלה ולא מוריד לפי סברת רב מאריה דשמעתא גם הצד הזה אינו מתיישב אל הלב לפי מאי דכתיבנא

אבל הצד הג' די"ל ה"ט דבמכיר מאי דהוי מוחזק הוא משום דכבר זכה ואפי' אם חזר בו לא מצי הדר ביה דמכיר אלים טובא מאומר. הנה הצד הזה ניתן ליאמר וסברה זו היא מוצאת להג' בעליות שה"ד הרב"א בא"ז כדכתי' לעיל. והיה מקום להעמיס כן בס' רש"י דמאי דקאמר דשאר הכהנים אסחו דעתייהו הוא נתינת טעם למה שעשו אותו כזוכה דהוא משים דקודם שיבואו המתנות לעולם כבר הם מתיאשים ולכן תכף כשבאו כבר זכה המכיר כאלו בא לידו ולזה נוטים גם דברי הג' ר"ן בע"ס הערוך באות מכר דכת' וז"ל דכל אדם הידוע שנותן כל מתנותיו לפ' כהן אין לכהן אחר חלק בהן אלא הם בחזקת אותו כהן ואעפ"י שלא הגיעו לידו עדין. אבל נראה דגם זה אין נראה לפרש כן בכונת דברי רש"י דמאי דקאמר דאסחי דעתייהו דהוא דמפני זה עשו את שאינו זוכה כזוכה כמ"ש בעליות דרש"י דפי' כן הוא לס' רב דקאמר שם בגמרא דכיחידאה לא מוקמי ואיברא דהיא גופא ק"ט ע"ד העליות דאם איתא להא למה צריך לאוקומי במכירי כהונה ולקמן בע"ה נבא לכלל ישוב דבריו

ולכן נראה דלא מכרעא כלל לומר דרש"י דמפרש כן הוא חולק ע"ד התוס' דשפיר יש לפרש בדבריו דגם היא מסכים לדברי התוס' ושאר הראשו' ז"ל וכמ"ש מוהריק"ו וכן ממשמעות דברי גדולי הפוס' דאין שום אחד מהם שיאמר דרש"י חלוק ע"ד התוס' וגם דאי איתא להא לא הוו שתקי התוס' ושאר הראשו' מלהזכיר שרש"י לא סל"ה כדרכם תמיד. ואפי' הג' העליות לא נסתייע מדבריו וראיתי מ"ש הרב"א בא"ז כתובות עמ"ש שם דאי הכי אמאי כתב לברר לו כהן והמובן מדבריו הוא דלפי מה שהביא מקודם דרב דמוקים ההיא מתני' דגיטין במכירי כהונה משו"ה הוק"ל שם דלמה צריך לברר במ"כ ולזה תי' דלפי מה שפירש"י התם דהוא דלפי ששאר הכהנים אסחו דעתייהו דאלמא לאו קנייה ממש הוא הת"ש זתד"ק. ותמהני דטרח להביא מדברי רש"י דאינו מפורש כ"כ ויד הדוחה נטויה לדחות ולא הזכיר למ"ש התוס' עצמם וכמה מהראשו' כנ"ל והוא פלא דאפי' תימא שהביא מדברי רש"י הוא משום דנר' מדבריו דאפי' איסורא ליכא אם יחזור משא"כ מדברי התוס' והמפר' מלבד דלא מוכח מידי מדבריו וכדכתיבנא ועוד זאת כיון דהתוס' והראשו' ז"ל כתבו בפי' דאם חזר מהני אם איתא דראיה לדבריהם טפי הו"ל להזכירם מלהביא מדברי רש"י כיון דהם כתבו בפי' ועפי"ד מתיישב שפיר

וראיתי בס' בתי כנסיות סי' תרצ"ה דק"ך שכת' וז"ל ראיתי דברים תמוהים בדברי התוס' דכתובות דק"כ שכתבו דצריך כתיבה דלא ליהדר אפי' במכירי כהונה וק' דבמתנה מועטת אפי' בלא כתיבה אסור לחזור וכ"ת דכונתו לומר דלא מהני חזרה אם חזר כיון דכתב הא ודאי ליתא דהכי הול"ל ומיהו צריך כתובה דאי הדר לא הוי חזרה ומדכתבו דלא ליהדר משמע דכתובה בעי כדי דלא תיהדר ובלא"ה ל"מ הדר דהו"ל מהנה מועטת וכדאמרינן בהזהב אליבא דהלכת' ולפי פירש"י דגטין שכת' דהכהנים מתיאשים אפי"ה לא פליג רש"י דל"מ הדר ביה משום דהוי מתנה מועטת אלא דרש"י פורש טעם מ"כ מאי היא. א"נ אפשר לחלק דל"א דלא מצי הדר ביה במתנה מועטת ה"ד היכא דהמתנה בעין דסמכא דעתיה דמקבל כדהכא בכתובות