שו"ת מהר"ש אלפנדרי קצ

דהוא מפרש בפרכת הש"ס אפי' בלא נשחט כיון דהוי מכירי כהונה דליכא למיפרך דאמאי בכור נועל פי שנים משום דהוי ראוי וי"ל אלא שאכמ"ל

ועכ"פ שמעינן דאפי' במכיר אצל גוי דליכא איסור גביה אם יחזור ופיהם דבר שוא דגוערין בו ומוחין בידו והוכיח הר' מהרבה"ח בתשו' הנ"ל דסובר כמ"ש הרשב"א דאין ב"ד מוציאין מידו היינו הדמים שכבר לקח וכו' אבל מ"מ גוערין בו ומוחין בו ומעכבין בידו שלא יקח עוד מלבושים ע"י ב"ד ויחזור המחזיק הראשון וכו' יעוש"ד

וכ"ש כשהם מכירי ישראל דגם איסורא איכא לישראל אם יחזור כדכתב בתוס' שם דפי"ן ע"ש דהוי כאומר לו בפי' שיתן כל מתנותיו, לו דצריך לקיים לו דיבורו במתנה מועטת דאמרי בפ' הזהב דמ"ע דמודה ר"י במתנה מועטת דאסור לחזור משום דסמכא דעתיה ע"ש וגם רש"י בפ' כל הגט כתב גבי מ"ש במכירי כהונה וז"ל דאינו רגיל לתת תי"מ אלא לכהן זה הלכך כיון דמלתא דפשיטא דלדידהו יהיב אסחי להו שאר כהני דעתיהו והוי כמאן דמטי לידיהו דהני ע"כ, די"ל דלמה מפני שרגיל לתת אסחי דעתייהו אפשר שישתדלו אחרים ויתרצו אלא משום דאם יתן לאחרים הוא והמשתדל באיסור קיימי וכן כתב בהג"א והמר' שם וה"ד ג"כ הרב מח"א בה' א סי' ט'

אלא שראיתי להרב ז"ל שאחר שה"ד הגה"א והמר' כת' וז"ל אבל לע"ד מדברי שאר הפוס' אין נראה כן ומכירי כהונה ה"ט משים שכיון שרגיל הוא לתת מתנותיו לכהן זה כל שאר הכהנים מתיאשים מיניה וכן נראה עיקר שהרי האי אוקימתא דמכירי כהונה ר"י אמרה ור"י גופיה לית ליה להאי מילתא דאמר ליתן לחבירו מתנה מועטת אסיר בה כדמוכח מפ' הזהב עכ"ל ונראה ברור דמ"ש הג"א והמר' דמת"כ הוי כמתנה מועטת ואסור לחזור במכירי כהונה לא הק' ע"ד הר' ז"ל דזה ודאי הדין עמהם וכמ"ש שם גופיה משם הרשב"א בחי' שכ"כ דמ"כ חשיב הנאה מועטת ואסור לחזור. וי"ל ע"ד שהביא מדברי הרשב"א כדי לתרץ דברי רש"י ורש"י גופיה כ"כ בפי' שם בפ' הזהב דמ"ט ע"ש ודבריו מוכרחים מתו"ד הש"ס שם ע"ש. וכ"ש במכירי כהונה רק מה שמפקפק ע"ד הג"א והמר' הוא במאי דס"ל דמפני זה הוא דהוי כאלו באו ליד כהן ויצא ידי נתינה ע"ז כתב דמדברי שאר הפוס' מ"כ ד"ה מפני ששאר הכהנים מתייאשים וס"ל להר' דכן עיקר הטעם הג"א והמר' א"א משום דרב לא ס"ל דבמתנה מועטת אסור לחזור

ולכאורה נראה דהיא קו' אלימתא דמזה נר' מוכרח דה"ט כדכתב הרב דהוא מפני ששאר הכהנים מתיאשים וכדכתב כן רש"י ז"ל שם בסוגיא דגיטין ע"ש. וכ"ר להג' קדושת ישראל בשי' לגיטין דתמה כן ע"ד הג"א ושנראה כפירש"י וכתב שם שכן הק' הג' מהרי"ש סג"ל ע"ש אלא דאחר שאלת המח"ר תמהני איך חשב כזאת לדחות דברי הראשונ' ז"ל דלאו קטלי קני נינהו לתלות דנעלם מהם סוגייא בדוכתא שהם עסוקים בה. ומה גם שכדבריהם כתבו ג"כ התוס' במס' בתרא הנ"ל וע"ע במ"ש בכתובות דק"ב ע"ש וכ"ן מתשו' מהר"ם ב"ב הארוכות סי' תתקמ"ט דאחר שהביא הש"ס דפ' כ"ה ודהזהב ודפי"ן וסיים שם וז"ל מיהו פי' ריב"ם דאי הדר בה שאין ב"ד יכולים לעכבו מלחזור אבל הוא עובר משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ומותר לקרותו רשע ע"כ גם הר' מהריק"ו בשו' נ"ט כ"כ דבמכיר אם ירצו לחזור דקעבר משום שארית ישראל וכו' וה"ד רש"י והמרדכי יע"ש וכ"כ באגודה שם בפ' כל הגט סי' מ"ה וז"ל ואעג"ב דלא אתו לידיה יכול להקנות ומשמע בפ' הזהב דאסור לחזור אפי